דרוש שיקום

התופעה של מאות אתרי פסולת נטושים ופרוצים בכל רחבי הארץ והצורך החיוני והדחוף לשקמם, מוכרים מזה שנים בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. על אף ההשלכות הרות האסון לבריאות הציבור ולסביבה, לא מצאו לנכון הגורמים המוסמכים לפעול לשיקום אותם אתרים

התופעה של מאות אתרי פסולת נטושים ופרוצים בכל רחבי הארץ והצורך החיוני והדחוף לשקמם, מוכרים מזה שנים בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. על אף ההשלכות הרות האסון לבריאות הציבור ולסביבה, לא מצאו לנכון הגורמים המוסמכים לפעול לשיקום אותם אתרים.

מטרת השיקום הנדרש היא מניעת הנזקים הבלתי הפיכים הנגרמים יום יום מאותם אתרים נטושים, אשר חלקם נמצאים במרחק עשרות או מאות מטרים ספורים מבתי מגורים, בתי ספר ועוד.

במצבם הנוכחי, אתרים אלו הם סכנה ממשית לשלום הציבור. בגוף הפסולת נוצרים גזים מסוכנים אשר נפלטים ועלולים לגרום לגירויים במערכת הנשימה והתקפים אצל חולי אסטמה ואוכלוסיה רגישה (ילדים וקשישים). נזקים נוספים מקורם בתופעה מוכרת של שריפות באתרי הפסולת, אשר במהלכן נפלטים חלקיקים החודרים בקלות למערכת הנשימה.

בנוסף, בשולי אתרי הפסולת נוצרות בריכות של תשטיפים מזוהמים, בעוד שעל פני השטח נפערים בורות מסוכנים עקב קריסה ושקיעה של ערימות הפסולת.

כל עוד אינם משוקמים, מהווים אתרים אלו, על-פי חוות דעת מקצועיות, כמו גם על-פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, מפגע קשה וחמור לסביבה.

היווצרותם המתמשכת ופליטתם של חומרים מזהמים מגוף הפסולת, עלולים לגרום לזיהומי קרקע קשים, לזיהום אוויר בלתי הפיך ולזיהום קשה של מי-התהום במדינת ישראל. עקב כך, קרקעות אשר שימשו כאתר לסילוק פסולת הופכות מוגבלות ביותר מבחינת הייעוד שלהן ובנוסף, המפגעים הללו הם בעלי רדיוס השפעה גדול על קרקעות סמוכות.

בשנים האחרונות, עקב תהליכי פירבור והתרחבות השטחים הבנויים, ניכרת התקרבות אוכלוסייה לשטחי קרקע אשר שימשו בעבר כאתרי פסולת, נסגרו אך לא עברו הליך שיקום ראוי. ההשלכות עלולות להיות הרות אסון.

עוד לפני עשור, התקבלה החלטת ממשלה ראשונה בנושא ולאחריה התקבלו החלטות דומות נוספות, המורות לגורמי הממשלה הרלבנטים (ביניהם: המשרד לאיכות הסביבה, משרד האוצר, נציבות המים ומינהל מקרקעי ישראל) לפעול לגיבוש תוכנית כוללת לשיקום אתרי הפסולת. התוכנית לא גובשה ואתרי הפסולת נותרו, רובם ככולם, כמות שהם.

הציבור כמובן אינו מכיר את קיומם ומיקומם של אתרים אלו, פוטנציאל הסיכון הבריאותי הטמון בהם והפגיעה הקשה במשאבי הקרקע והמים, החסרים ממילא בישראל. במחדלם מלהגדיר ולבצע מדיניות כוללת לשיקום אתרי פסולת בלתי מוסדרים, הביאו הגורמים המוסמכים למצב בו אין מנוס מלפעול בנחרצות ובאופן מיידי לגיבוש וביצוע תוכנית שיקום.

תוכנית זו, צריכה לכלול שיקום של כל אותם אתרים, בהתאם לסדרי עדיפויות שייקבעו ובהתאם לפוטנציאל הזיהום הסביבתי והבריאותי של כל אתר ואתר. לאחרונה הוגשה עתירה לבג"ץ על-ידי עמותת אדם טבע ודין, שמטרתה להפסיק את המחדל המתמשך בעניין.

גיבושה של תוכנית שיקום ויישומה הנחוש, הם צורך חיוני להבטחת בריאות ואיכות חייהם של תושבי המדינה ולשמירה על משאבי המים והקרקע. יישום התוכנית מהווה לקיחת אחריות על נזקי העבר, תיקונם ושמירה של משאבים חיוניים לדור הזה ולדורות הבאים.

הכותבת מהמחלקה המשפטית של אדם טבע ודין