סגן ראש עיריית קרית אונו, עו"ד איתי גרין, הגיש לאחרונה, תלונה בדרישה לפתיחת חקירה אודות גניבת חול, לכאורה, בשווי מיליוני שקלים מקרית-אונו, הטמנת פסולת תחת החול בקרבת מי תהום, והעדר פיקוח נאות.
גרין: "בעקבות מידע שהגיע אליי לפני חודשיים, התחלתי לחקור את הנושא. ביצעתי מעקבים, תצלומים ומחקר מעמיק. בידי ממצאים רבים המעידים, לכאורה, על הפרות חוק המתבצעות בקרית-אונו, וזאת בלא שמערכת הפיקוח של העירייה, והוועדה לתכנון ולבנייה עושות דבר בנדון".
לדבריו, הממצאים מעלים חשד, כי יש בקרית-אונו פרויקטים, בהם קבלנים כורים חול בניגוד להיתר הבנייה. גרין, "לצערי, יש אף מקרים בהם מוסיפים הקבלנים חטא על פשע. הקבלנים חופרים בור עד למי תהום, מכסים את הבור בפסולת, ועל גבי הפסולת שופכים מעט חול לכיסוי החפירה".
לדבריו, מדובר בסכנה לציבור. "זיהום מי תהום יפגע במי השתייה אותם אנו שותים ובבריאותנו. בקרית-אונו יש תנופת בנייה וקבלנים רבים עושים כסף רב על חשבון העיר", אמר.
גרין הוסיף, כי להערכתו היקף הגניבות מסתכם ב-40 מיליון שקל. "ישנם פרויקטים ציבוריים בקרית-אונו בהם חסר חול, ויוצא שהעירייה רוכשת חול במיליונים. זה אבסורד - מחד נגנב, לכאורה, חול מהעיר ומאידך, העירייה צריכה להוציא מיליונים, מכספי משלם המיסים, לרכישת חול ממקומות אחרים".
לשאלת "גלובס" בנוגע לדרכי הפעולה בהן נקט, השיב גרין, "פניתי בעניין למבקר העירייה, וכן לחבר המועצה עו"ד יעקב סבו, המתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות, במטרה שיבחן את האפשרות להגיש תביעה ייצוגית נגד הקבלנים".
גרין מוסיף, "עקבתי אחר הנעשה בשלושה פרויקטים; פרויקט פינוי-בינוי של הקבלן סמי מצלאויי ברחוב לוי אשכול; פרויקט סלילת כביש מכבית (431) בחלק הצפוני של קרית-אונו, המנוהל ע"י חברת שפיר הנדסה; ומתחם הקניון החדש בקרית-אונו, שלמיטב ידיעתי המשטרה מנהלת חקירה בנושא גניבת החול במתחם".
לדבריו, "תקופה מסוימת עקבתי אחר משאיות עמוסות בחול, היוצאות מאתר הבנייה של פרויקט הפינו-בינוי. המשאיות שעזבו את האתר הגיעו למקומות שונים, ביניהם, פרויקט בנייה פרטי בקרית-ספר, פרויקט הקמת אמפיתיאטרון ציבורי בראשל"צ, בית פרטי בסביון וחממות בבני עטרות".
מצלאווי מסר בתגובה: "בהתאם לחוזה עם בעלי הדירות, הקרקע במתחם היא בבעלות החברה וזכותה לעשות בחול הנכרה ככל שתחפץ, וכך גם משתמע מהיתר הבנייה. אנו חתמנו חוזה עם קבלן חיצוני האחראי לפינוי עודפי העפר והפסולת. לחברה אין מושג מה הקבלן עושה עם החול וזה גם לא עניינה. לגבי פסולת הבניין, אני מחייב את הקבלן להתקשר עם מטמנות אשפה מורשות ע"י המשרד לאיכות הסביבה, ואף דורש ממנו קבלות".
חברת שפיר הנדסה מסרה בתגובה: "השטח הופקע לטובת מע"ץ והם כבעלי הקרקע חתמו עימנו חוזה, המאפשר לשפיר להוציא 800 אלף קוב אדמה מהאתר. על-פי החוזה, עודפי העפר המוצאים מהמתחם ישמשו למילוי בתוך האתר, להעברה לאתרי מע"ץ השונים או לסילוק מהאתר".
ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה-אונו, בנצ'י מורדוב, אמר: "הטענה לגניבת חול בקרית-אונו היא מופרכת. למעשה, גניבת חול היא פעולה, שיש בה כדאיות כלכלית כאשר מדובר בחול ים ולא באדמה המהולה בפסולת רבה, כמו זו שבקרית-אונו. זה נכון, שהקבלנים סוחרים בחול והדבר נעשה, לרוב, בהסכמת המינהל כבעל הקרקע".
ראש עיריית קרית-אונו,יוסי נישרי, מסר בתגובה: "לאחרונה, פניתי לכל הגורמים השלטוניים, בבקשה לקבל הנחיות מפורטות הנוגעות לנושא מניעת תופעת גניבות החול".
ממשרד איכות הסביבה נמסר: "נציג המחוז ונציג המשטרה הירוקה ערכו סיור משותף עם סגן העירייה ובסיור לא נמצאו ראיות לטענה, כי הוטמנה פסולת בניין בתוך בור וכוסתה בעפר".
גניבת חול היא אינה תופעה חדשה, אך ניתן לזהות לאחרונה, העצמה במודעות הציבור בנושא. סגנית היועמ"ש של עיריית חולון, עו"ד דניאלה גז, הגישה הצעה לתיקון פקודת המכרות, אשר עיקרה מניעת שימוש לרעה בהיתרי בנייה והגבלת הוצאת חול מתחומי העיר באתרי בנייה פרטיים.
לדבריה, "החמרת הענישה בעניין גניבת חול מקרקע ציבורית (דיונות טבעיות, חופי ים וכד') בשנים האחרונות, הביאה את הגורמים העבריינים המעורבים בה, לפתחם של אתרי הבנייה הפרטיים, והחלו מתבצעות עסקאות של מכירת חול".
לדבריה, "הזכות לשימוש עצמי, יצרה פתח רחב לשימוש לרעה, ע"י קבלני עבודות עפר. הבעיה המרכזית היא, שבמידה ובעל הקרקע הוכיח את זכותו הקניינית בקרקע, מחויבת העירייה לאפשר לו שימוש עצמי בחול. ברגע שהחול יוצא את גבול שיפוטה של הרשות המקומית, היא מאבדת את סמכותה לעקוב ולפקח, שאכן הוא הגיע ליעדו המוצהר, קרי, אתר בנייה אחר של בעל הקרקע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
