למרות גודלו המצומצם יחסית, מכון ויצמן מציג נתונים פיננסיים שיכולים לפאר כל מוסד אקדמי בארץ ובעולם. הכנסותיו של המכון מתמלוגים על מכירת מוצרים אשר מבוססים על פטנטים שפותחו במכון הסתכמו בשנת 2003 בכ-93 מיליון דולר, לעומת 72 מיליון דולר ב-2002.
למרות הגידול שנרשם בשנה שעברה, במכון ויצמן מעריכים כי השנה לא יהיו פטנטים חדשים שיגיעו אל השוק ולכן ההכנסות יישארו ללא שינוי ואף יתמתנו במידה מסוימת.
כ-40% מהסכומים שמקבל המכון מחברות מסחריות מגיע לידי המדענים אשר פיתחו את הפטנט. במכון ויצמן מסרבים למסור את התפלגות ההכנסות מתמלוגים כדי לשמור על צנעת הפרט של המדענים.
רוב התקציב - מהתמלוגים
מהנתונים עולה כי התמלוגים מפטנטים, אשר מנוהלים על ידי חברת "ידע" של מכון ויצמן, הם החלק הארי מתקציבו של המכון אשר מסתכם בכ-175 מיליון דולר לשנה. כ-61 מיליון דולר (35%) מהתקציב מתקבל מהמדינה והיתרה ממענקי מחקר שהמדענים משיגים ומהכנסות אחרות.
מה שמבחין בין מכון ויצמן ואוניברסיטאות אחרות בארץ ומכונים בעולם הוא גם לא מעט מזל. המכון מקבל תגמולים גדולים על ארבעה פטנטים שהניבו לו הכנסות משמעותיות בשנים האחרונות. בראש ובראשונה קופקסון של טבע לטיפול בטרשת נפוצה, שמכירותיו הסתכמו אשתקד ב-724 מיליון דולר (צפוייות לזנק ל-893 מיליון דולר ב-2004 על פי הערכות של בית ההשקעות לידר ושות'), הרביף של סורנו, שמכירותיו הגיעו ל-819.4 מיליון דולר ב-2003, כרטיסים להצפנת תקשורת של NDS ופטנט לגידול אצות של חברת NBT, אשר על פי הערכות מוכרת את המוצר במיליונים בודדים של דולרים מדי שנה (נדגיש כי הסכומים שהוזכרו לעיל הם המכירות של החברות אשר משתמשות בפיתוחים של המכון ולא כספי התמלוגים שהמכון מקבל בפועל - ע.ל).
לדברי פרופ' חיים גרטי, סגן נשיא ליישומים טכנולוגיים של המחקר, היקף ההכנסות מפטנטים ממצב את המכון בין חמשת המכונים הטכנולוגיים המכניסים בעולם על פי סטטיסטיקה של ארגון AUTM האמריקני שנערכה בשנת 2002. לדבריו, המכון מעדיף ליהנות מתמלוגים קבועים ולא לקחת חלק פעיל בניהול חברות. "אנו סוברים שמקומנו במערכת הוא לעסוק במדע ולא להחליף קרנות הון סיכון או לקחת חלק בניהול חברות. אנו כמדיניות לא רוצים לעסוק בפעילות מסחרית. המכון חושב שמדובר בדבר אשר נכון מבחינה ציבורית ולתעשייה אנו מעבירים את תוצאות המחקרים בתנאי שבמידה ויהיו להם רווחים, הכסף יחזור אלינו כדי שנוכל לממן מחקרים נוספים".
במכון ויצמן למדע מתבצעים בעת ובעונה אחת 850 מחקרים. המכון כולל כיום 18 מחלקות המאורגנות בחמש פקולטות: ביולוגיה, פיזיקה, ביופיזיקה, ביוכימיה, כימיה ומתימטיקה. מדי שנה רושם המכון כשבעים פטנטים חדשים וברשותו עד היום כ-1,500 משפחות פטנטים (תגליות שונות אשר נרשמו בכמה מדינות בעולם ולא ספירה חוזרת של פטנטים אשר נרשמו במדינות שונות - ע. ל.). במכון כ-250 קבוצות מחקר שונות אשר מונות מדענים, סטודנטים, טכנאים ואנשי מקצוע אחרים.
הסיכוי של פטנט: 1 ל-300
גרטי מציין כי הסיכוי שפטנט שלא מוסחר בסופו של דבר יניב מוצר שנמכר הוא 1 ל-300. בנוסף, כ-45% מהמחקרים אשר פותחו במכון ויצמן בחמש השנים האחרונות עוררו מספיק עניין בחברות ונכנסו להליך אשר עשוי להוביל למכירות ולהכניס כסף למכון.
איך אתה מסביר את ההבדלים בין מכון ויצמן לבין גופים אקדמיים אחרים בארץ?
"ישנן שתי סיבות: הראשונה היא איכות עבודתם של המדענים במכון ויצמן. השני הוא חברת הפטנטים 'ידע' אשר הוקמה בשנת 1959, הרבה לפני שרישום פטנטים היה דבר מקובל ובתקופה שהיו מעט מעוד חברות יישום אקדמאיות. התהליך שעובר עד שפטנט הופך למסחרי הוא ארוך ואני מניח אוניברסיטאות אחרות ייהנו בעתיד מהצלחות כמו שלנו".
גרטי מציין, כי המכון משקיע מדי שנה מיליוני דולרים על רישום והגנת פטנטים אשר מהווה תנאי הכרחי בכדי שתגלית מסוימת תוכל לעבור לתעשייה. "אנו לא עוסקים בפעילות עסקית במתכוון בכדי להרוויח כסף, אלא מתוך התפיסה שפעילות המכון מביאה לתגלית אשר משפרת את בריאות הציבור או איכות חייו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
