הקיץ הזה תלבשו פשתן. או לייקרה

לפני שנכנעים לחום הכבד, חמישה מעצבים ישראלים מגלים איזה סוג של בד יעזור לכם להעביר את החמסין באווריריות > ליאת סימון

בטח עד לפני שבוע, במהלך האביב הארוך שפינק אותנו, עוד חשבתם שבאורח פלא השנה זה לא יקרה. אבל המבט הרחום על פניה של שרון וכסלר לא משקר: הקיץ כאן, והחדשות הטובות הן שהוא רק ילך ויחריף.

לא נורא. בחום עז יש משהו סקסי ומסוכן גם יחד. מי שזוכר את "כחום הגוף", עם וויליאם הארט וקתלין טרנר, על זוג נאהבים בפלורידה שגל חום מעביר אותו על דעתו בהתקפי תשוקה בלתי ניתנים לריסון המשולבים בתאוות רצח, יודע בדיוק על מה מדובר. זהו חום מהסוג שמוטב להיות לבוש בו כמה שפחות, ולהיזהר מתוצאותיו מערפלות החושים ושיקול הדעת. בד בבד, סרטים בריטיים, כמו "המעבר להודו" ו"היהלום שבכתר", המתארים את חוויות הקולוניאליזם, מציבים את הבריטים הבהירים שנחנקים מחום ולחות, טופחים על מצחם בממחטות, ולבושים במגוון מחלצות פשתן מסורבלות וכובעי ספארי, אל מול הילידים, הלובשים סארי וקפטאן מכותנה צבעונית וקלילה. אם כך, מה מוטב? עירום ואבדון נוסח פלורידה, או מלבושי פשתן ברוח הקולוניות הבריטיות? ואולי בכלל גלביות וסארי מכותנה, כדרכי הבדואים או ההודים?

יצאנו לבדוק אצל כמה ממעצבי האופנה החביבים עלינו מהו הבד המומלץ לעטות על עורנו, המתבשל בחום ישראלי טיפוסי. ייתכן שחלקם הגזים בצפייה בסרטי הקולוניות, אחרת יקשה להבין מדוע מרביתם מוקסמים כל כך מכותנה. אבל למה ללהג לחינם כאשר ההמלצות מדברות בעד עצמן, וכך גם הפריט המייצג שבחר כל אחד מהקולקציה בעיצובו לקיץ זה.

שדה השיפון

חיה ניר, כתומנטה: "בדי וואל וכותנה, שהם בדים נושמים, מצוינים לקיץ בישראל. עם זאת, אני מאוד אוהבת לעבוד עם משי, שמתאים לכל העונות, ומעניק תחושה קרירה בקיץ וחמימה בחורף. הצבעים שלו מדהימים ויש לו 'נפילה' מצוינת, במיוחד כשהוא גזור באלכסון. התגלית החדשה שלי לעונה זו הוא משי השיפון המקומט. זהו בד נטול נפח ודקיק במיוחד, ונדרשות לעתים אפילו שש (!) שכבות מהבד כדי שהפריט הנתפר ממנו לא יהיה שקוף מדי. בהתאם לטרנד הנשי שחזק העונה אני משתמשת הרבה בבדי ז'ורז'ט רקומים בפאייטים, גם הם קלילים ונעימים למגע, ועשירים בצבע ובעניין".

רק כותנה

גרשון ברם: "הבד הנושם ביותר, ולפיכך המתאים ביותר לאקלים הישראלי, הוא הכותנה. זהו הבד הטבעי ביותר. כל תוספת שמעבר לכותנה היא כימיקלית והופכת את הבד ללא טבעי. הכותנה, בעיני, היא הבד שמאפשר את העבודה הנוחה ביותר. ניתן להכין ממנו הן אריגים והן סריגים, והוא מרשה שימוש בצבע, כמו גם בלבן ובז'".

אופן יור מיינד

דורין פרנקפורט: "לאנשים יש סטיגמות לגבי הקיץ הישראלי ומשום מה הוא מקושר בתודעה שלהם לכותנה. קיץ הוא קיץ - השאלה היא איך מתייחסים אליו! בבחירת בדים המתאימים לקיץ, שאלו את עצמכם שאלות מהסוג הזה - האם יש לבד ריווח נשימה או לא; האם הוא שורד מזג אוויר הביל; האם הוא מתכבס בקלות; והאם כיף לחיות ולזוז בתוכו. הפרמטרים האלה קשורים במידה רבה למרקם ולמשקל הבד. חבל להיות שבוי בהרכבים, וכדאי להיות פתוח לבד ולתחושה שהוא מעניק. אם השיקולים היו קשורים רק לחום, התעשייה עתירת הידע שעסוקה בפיתוחים טכנולוגיים של בדים היתה פושטת את הרגל מזמן. אני ממליצה על בדים מאווררים כמו ויסקוזה, פשתן, מיקרופייבר, אצטט, בדי ספורט דוחי זיעה, ז'ורז'ט ותחרת משי (להבדיל מתחרת הניילון החונקת והמחממת). בקולקציית הגברים של דורין פרנקפורט אני מציעה פריטים עשויים וואל דק, חלקם רקומים, וחולצות המשלבות כותנה, ויסקוזה ואחוז אחד של לייקרה, השומר על חיטוב הבגד גם לאחר הכביסה. קולקציית הנשים מכילה שמלות ויסקוזה או ז'ורז'ט קלילות ואווריריות שאין כיפיות מהן".

חטאי הלייקרה

רוני בר: "החום הישראלי מכתיב את הצורך בבד נושם, שירגיש נעים על הגוף, וכזו היא הכותנה. ובכל זאת אני 'חוטאת' מדי פעם בשימוש בבדי לייקרה. הבדים ה'קרים' (דוחי הזיעה), פרי הפיתוחים הטכנולוגיים, מסקרנים אותי מאוד והייתי שמחה להתנסות בעבודה איתם, אבל הם לא נגישים במיוחד בארץ".

קמטים זה יפה

אילנה אפרתי: "כיוון שאנחנו חיים באקלים חם ולח, בעיקר במישור החוף, אני ממליצה על בדים טבעיים הסופחים את הזיעה. בדים טבעיים הם כאלה העשויים מחומרים הצומחים בטבע, למשל, כותנה ופשתן. בד נוסף הוא הצמר הקר, שיש לו יתרונות במקומות בעלי אקלים יבש יותר או מקומות ממוזגים. במוזיאונים אנו מוצאים עדויות לכך שבאגן הים התיכון לבשו פשתן גם לפני 2,000 שנה.

"כאשר האירופים יצאו לקולוניות הם החליפו את חליפות הצמר בחליפות פשתן וכותנה. בשני המקרים לא מדובר במיתוס רומנטי אלא במהלך בעל משמעות מעשית. שוטר בריטי לא יכול היה ללבוש בארץ את חליפות הצמר המקובלות במולדתו. גם המהגרים שהגיעו לכאן מאירופה השילו מעליהם את הלבוש הקלאסי וחיפשו בגדים קלים יותר שיתאימו לאקלים המקומי, הן מבחינת החומר והן מבחינת הסגנון. לנוכח הביקוש שהגיע מצד הפועלים העבריים נוסד מפעל הבגדים המיתולוגי 'אתא'.

"נכון שמאז עולם הטקסטיל פרץ קדימה עם חומרים נוספים המבוססים על פולימרים, שיתרונם בכך שאינם מתקמטים והם מנדפים את הזיעה מהגוף הודות לטכנולוגיות של הבד. בעיני, מעבר לעניין הטכנולוגי קיים עניין המגע. אנשים הרגילים ללבוש חומרים טבעיים לא יוכלו ללבוש חומרים סינתטיים במישור החוף. מעבר לזה, על פי תפיסת עולמי, אני רואה בקימוט חלק מהסגנון שמכתיב המראה הטבעי. לא מדובר בחליפה אמריקאית שנשארת כמו שהיא מהבוקר עד הערב ולא משתנה".