לא רק בשטחים: ישראל מספקת להודו ציוד לגדר ההפרדה בגבול עם פקיסטאן

לפי הידיעה, רוכשת הודו משלוש המדינות חיישנים, מערכות הדמיה טרמית וציוד לראיית לילה שמותקנים בגדר. הגדר בין הודו לפקיסטאן דומה לגדר ההפרדה שמקימה ישראל בינה לבין שטחים פלשתיניים, מציין העיתון, אך היא מעוררת הרבה פחות תשומת לב בינלאומית, ולמרבה ההפתעה גם התנגדותה של פקיסטאן לגדר אינה נשמעת.

הרקע: החלוקה מ-1947

הרקע לבניית הגדר הוא חלוקת תת היבשת ההודית בין הודו ההינדית לפקיסטאן המוסלמית ב-1947. המהרג'ה של קאשמיר דאז צירף את החבל להודו, למרות שרוב תושבי החבל היו מוסלמים. זמן קצר לאחר החלוקה, פלשו כוחות פקיסטאניים לקאשמיר, אך הצליחו לכבוש רק כמה מחוזות מהחבל.

מאז טענה פקיסטאן לריבונות על כל קשמיר, לרבות המחוזות שנותרו בידי הודו. לימים עברה לתמיכה בהסתננות מחבלים חמושים, שפגעו במרכזי השליטה של הממשל ההודי המרכזי בקשמיר, ומאוחר יותר גם בהודו עצמה. חדירות אלה גררו התנגשויות מזוינות בין שתי המדינות, שנהפכו במרוצת השנים למעצמות גרעיניות.

הגדר נמתחת לאורך 750 ק"מ בתוואי הררי, שמקביל לקו הפסקת האש מ-1972 המפריד בין שני חלקי קשמיר, אך בניגוד לגדר ההפרדה הישראלית, הגדר ההודית בנויה בצד ההודי של קו הפסקת האש.

הגדר בנויה על מורדות תלולים או אנכיים של הרים, לעיתים בזווית של 80 מעלות. גובה הגדר ארבעה מטרים ורוחבה 12 מטר. סלילי תיל פרושים בין עמודי הגדר. בחלק מהקטעים שזורים סרטי מתכת משוננים וחלק מהגדר מחושמל.

מסכלת ניסיונות חדירה

העיתון מציין, שחלקים מהגדר יוצרים מובלעות בתוך מובלעות. במקרים מסוימים הופרדו חקלאים משטחי המרעה של עדריהם. כמה בתים וכפרים שהיו בקשמיר ההודית מאז 1947, מוצאים עתה עצמם מחוץ לגדר מפני שבניית הגדר סביבם תהיה חדירה לתחום פקיסטאן.

נקודת נוספת של דמיון מסוים לגדר הישראלית: קצינים הודיים בכירים אמרו ל"ניו-יורק טיימס", כי הגדר כבר איפשרה לצבא ההודי לסכל ארבעה נסיונות חדירה של קיצונים פקיסטאניים.

אלה מודים, כי הגדר אכן מקשה על חדירה לקשמיר ההודית, אך טוענים שיש להם מספיק כוח אדם ותחמושת בתוך השטח ההודי כדי לבצע פעולות חתרנות במשך שנים.