שמגר דחה תביעת מיכל מוזס למחצית מחלקו של ארנון מוזס ב"ידיעות"

משמעות קביעתו של שמגר, היא שלמיכל מוזס אין חלק בקבוצת ידיעות אחרונות, ובכך נדחה הרכיב העיקרי של תביעתה. לו היתה מתקבלת תביעתה, היתה מיכל זכאית לקבל מחצית מחלקו של ארנון בקבוצה.

בפסק המשתרע על פני 320 עמוד קבע שמגר, כי מוזס זכאית למחצית מהווילה בסביון, ששווייה 5-4 מיליון דולר. בית קודם של בני הזוג שהתגרשו, אף הוא בסביון, המוערך ב-2-1 מיליון דולר, כבר חולק ביניהם.

ההתדיינות בין בני הזוג מוזס החלה לפני מספר שנים. ארנון מוזס מיוצג בידי עוה"ד יוסי מנדלסון ודוד ליבאי, ומיכל מוזס מיוצגת בידי עוה"ד יוסי שגב, אפי פרי ופסח קניר.

בשלב מסוים עברה מיכל מוזס להתגורר בארה"ב, עם שלושה מארבעת הילדים המשותפים, ושם הגישה תביעה כנגד בעלה. בית משפט בארה"ב פסק לטובתה מזונות בגובה 30 אלף דולר בחודש. בעקבות פסק הדין, הגיעו בני הזוג להסדר שיבטיח את חזרתה של מיכל לישראל.

במסגרת ההסדר, קיבלה מיכל בזמנו 5-4.5 מיליון דולר, שמרביתו כבר הוצא, בין היתר על עורכי דין בארה"ב. כמו כן נקבעו לה מזונות בסך 55 אלף שקל לחודש, סכום המשמש אותה גם לצורך מגוריה. כיום מתגוררת מיכל בווילה שכורה עם בריכה בהרצליה פיתוח.

מיכל מוזס טענה שתי טענות עיקריות: האחת - שלא היתה מודעת למשמעות חתימתה על ההסכם, בין היתר משום שהיתה צעירה ולא הבינה אותו. הטענה השנייה - שההסכם מתייחס רק לעיתון "ידיעות אחרונות" ולא לגבי כל העסקים החדשים שהוקמו לאחר חתימת ההסכם, במהלך הנישואין.

לטענתה, גם אם להסכם יש תוקף, הרי שיש לפרש אותו באופן מצומצם, ולהחיל אותו רק על העיתון ולא על העסקים הנוספים שהקבוצה מעורבת בהם, כמו הכבלים והאינטרנט. שמגר לא קיבל אף אחת משתי הטענות. הוא קבע, כי להסכם יש תוקף מחייב - שכן מיכל ידעה והבינה על מה חתמה. כן ציין, כי היא מעולם לא פעלה לבטל את החוזה.

זמן קצר לפני סיום הבוררות מונה הכלכלן אלון כהן להעריך את שווי קבוצת ידיעות אחרונות. היו שפירשו זאת כאילו שמגר עומד להכריע לטובתה של מיכל, וכי הערכת השווי נדרשת לצורך חלוקת חלקו של ארנון בקבוצה.