רשות ני"ע העבירה לפרק' התיק על הגיוסים החריגים בקרנות לאומי

מדובר בחשד לכאורה לעבירות משמעתיות (ולא פליליות), לפיו יועצי השקעות של בנק לאומי ביצעו פעילות בלתי תקינה בגיוסים לקרנות של פסגות ופיא, שתיהן בשליטת בנק לאומי.

החשד שהתעורר ברשות היה, כי היועצים המליצו בפני לקוחותיהם על השקעה בקרנות החדשות של קבוצת הבנק, בניגוד לכאורה לחוק הייעוץ בהשקעות, האוסר העדפת קרנות הבנק בו מועסק היועץ, אלא מחייב אותו להציג את כל הקרנות המשקיעות באפיק המבוקש, תוך העדפת טובת הלקוח.

השלב הבא הוא קבלת החלטה בפרקליטות, האם להעמיד לדין את הבנק ומי מעובדיו בגין עברות משמעתיות בחוק הייעוץ או לסגור את התיק. החלטה כזו צפויה להתקבל בתוך מספר שבועות או חודשים אחדים לכל היותר.

אם תמליץ הפרקליטות להעמיד לדין את הבנק או יועצי השקעות בו, תוקם ועדת משמעת ע"י שר המשפטים, בה שלושה חברים, ובראשה יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט של בימ"ש המחוזי. כיום עומדת בראש הוועדה עו"ד אמירה אדר.

ועדת המשמעת תדון בעבירות, ובסמכותה להטיל על הבנק או על יועציו שורה של עונשים: התראה, נזיפה, קנס, התליית רישיון לתקופה של עד שנתיים וביטול רישיון לתקופה של 10 שנים.

ביוני אשתקד השיקה פסגות, חברת-בת בבעלות מלאה של בנק לאומי, קרן נאמנות בשם "פסגות מדדית עד 120". ביומה הראשון גייסה הקרן סכום שיא של 1.7 מיליארד שקל . הדבר הובא לתשומת ליבה של הרשות, שהחלה לבדוק את העניין.

בתחילת נובמבר 2003 הוזמנו יו"ר לאומי, איתן רף, והמנכ"ל גליה מאור לשיחה שהוגדרה "שיחת אזהרה" או "שיחת הבהרה" אצל יו"ר הרשות, משה טרי. האחרון הזכיר להם את חובת הבנק לעמוד בכללי חוק הייעוץ.

שבועיים לאחר מכן נערך גיוס בהיקף של 700 מיליון שקל, הפעם בקרן נאמנות של פיא, חברת-בת נוספת של לאומי. בראיון ל"גלובס" גילה טרי, כי 99.65% מההשקעות בקרן זו הגיעו מלקוחות בנק לאומי, שיעור דומה לגיוס של "פסגות מדדית עד 120".

בדצמבר 2003 פשטו חוקרי הרשות על סניפי בנק לאומי וביצעו ביקורת נרחבת בנושא הייעוץ בקרנות נאמנות בבנק. במארס 2004 זומנו 13 יועצי השקעות של הבנק לחקירה ברשות.

הפרשה עוררה תהודה רבה בשוק ההון, בענף קרנות הנאמנות ובבנקים. אחת התופעות בעקבותיה היא גידול בנתח השוק של ברוקרים פרטיים ובנקים קטנים על חשבון הבנקים הגדולים, תופעה שמוסברת בהקפדה של יועצי השקעות בבנקים על חוק הייעוץ, שמביאה אותם למכור גם קרנות זרות (קרנות של בנקים אחרים וגופים אחרים).

בנוסף, החל בנק דיסקונט לחתום על הסכמי ייעוץ עם ברוקרים פרטיים, שמאפשרים לו לגבות עמלה על מכירת קרנות זרות. הדבר אמור לפתור את הדילמה הבסיסית שיוצר החוק בפני היועץ, המחוייב לבנק בו הוא עובד, אך נדרש לנהוג בקרנות שלו כשוות לגורמים אחרים.