בנק ישראל: עליית המדד בינואר-יוני נובעת בעיקר מגורמים עונתיים

כלכלני מחלקת המחקר מדגישים עם זאת, כי למרות המדדים הגבוהים יחסית במחצית הראשונה, תוואי האינפלציה הצפוי לכל 2004 עלה לסביבת מרכז תחום יציבות המחירים, 1% עד 3%. לדבריהם, התייצבות הציפיות האינפלציוניות בתחום יציבות המחירים אפשרה לבנק ישראל להמשיך בהורדת הריבית בקצב מדוד בשיעור מצטבר של 0.7% ברבעון הראשון, לרמה של 4.5%.

בהמשך, יציבות שער הדולר והירידה המסוימת בציפיות ברבעון השני, אפשרו להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה קבועה. הורדת הריבית השתקפה גם בירידת הריבית הריאלית הקצרה לרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.

כלכלני מחלקת המחקר מדגישים, כי ביצוע התקציב במחצית הראשונה מתיישב עם עמידה בתוואי יעד הגירעון של 4 אחוזי תוצר. זאת, עקב הגידול בהכנסות ממיסים והקיצוצים בתשלומי העברה - קצבאות הילדים, דמי האבטלה והבטחת הכנסה.

ההאצה בהכנסות ממיסים ברבעון הראשון הקיפה הן את המיסים הישירים והן את המיסים העקיפים, ונבעה מעלייה בצריכה הפרטית, מגידול התעסוקה, מעליית השכר וכן מגביית המס על רווחי הון, הודות לגיאות בשווקים הפיננסיים.

הכלכלנים מציינים, כי בפעם הראשונה שוק העבודה בישראל מגיב על ההתאוששות הכלכלית במהירות יחסית. שיעור התעסוקה עלה ל-49.2%, כתוצאה מהחלפת עובדים לא ישראלים במובטלים ישראלים בענפים המסורתיים כמו בנייה, חקלאות ועבודות ניקיון. עם זאת, שיעור האבטלה במשק ירד בתקופה הנזכרת בעשירית האחוז בלבד, עקב העלייה החדה בשיעור ההשתתפות, הן של גברים והן של נשים.

ציפיות היצרנים במשק להמשך ההתאוששות גם ברבעון השלישי מצביעות על אופטימיות, למעט הקבלנים וחברות הבנייה, שהם פסימיים מאוד לגבי הפעילות הצפויה ברבעון הקרוב. הכלכלנים מדגישים, כי קצב ההתרחבות ברבעון השלישי צפוי להיות נמוך יותר מאשר ברבעון הראשון.