המו"פ הוא מנוע הצמיחה

טועה מי שמייחס הישגי צמיחה למשק בשנת 2004 על סמך המהלכים שבוצעו. הגידול במכירות בשנת 2004 הוא פועל יוצא של המפנה החיובי בכלכלת העולם, ותוצאה של מדיניות רבת שנים של השקעות במו"פ על ידי ממשלות שונות שהכירו בחשיבותו לכלכלת ישראל. מחדלי המחר יהיו פועל יוצא של מדיניות מו"פ הרסנית המוצעת בתקציב 2005.

התעשיות עתירות הידע הגיעו למכירות שיא של 15.5 מיליארד דולר בשנת 2000, תודות לתנאי שוק עולמיים ומדיניות נבונה בהשקעות המו"פ. במהלך שנות ה-90 גדל תקציב המו"פ עד לשיא של 440 מיליון דולר בשנת 2000. בתוצאות אלה כל שר אוצר יכול להיות גאה.

הצעת תקציב המו"פ ל-2005 קרובה ל-200 מיליון דולר. אנשי האוצר מסתירים את האמת הכלכלית והחברתית הנשקפת מהירידה המסוכנת בתקציב המו"פ. קברניטי הכלכלה חייבים להבין, שאסטרטגיית "בידול" ב"שוק הגלובלי", המבוססת על "יתרונות תחרותיים" מוטי ידע, היא שתוביל לצמיחת המשק. עמדה זו מחייבת שילוב מיידי של ענפי תעשייה מסורתית בהשקעות במו"פ. אלטרנטיבה אחרת, משמעותה היעלמות הדרגתית של מרבית ענפי התעשייה המסורתית מהשוק הגלובלי.

הקהילה האירופית מבינה זאת, ובקרוב תוצג לנציבות מדיניות מו"פ חדשה המהווה איום מוחשי ארוך טווח על התעשייה הישראלית בשוק העולמי. אין כל יתרון לישראל בשיווק מוצרים המונעים מכוח עלות נמוכה.

המו"פ יכול להוות "מכפל כוח" חברתי שיוביל לצמיחה ותעסוקה בענפי התעשייה השונים. היפוכו של התהליך: אבטלה וקריסה לאורך זמן. חייבים לחזור לפחות לתקציב המו"פ של שנת 2000, בסך 440 מיליון דולר, במיוחד נוכח כניסתם של שחקנים חדשים לשוק העולמי.

קיימת סכנה אמיתית שכתוצאה מקיצוץ בתקציבי המו"פ ינטשו "מובילים טכנולוגיים", המהווים כוח מניע ליצירת יתרונות תחרותיים, לכל מקום בעולם המבטיח להם אתגר ושכר.

הפגיעה בתקציבי המו"פ היא כה הרסנית שעתידן של תעשיות המבוססות על פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות, כמו הביוטכנולוגיה וההננוטכנולוגיה, עומד בסימן שאלה. בעולם מושקעים תקציבי עתק לביסוסן של התעשיות הללו, שיהוו בסיס לכלכלה בעשור הבא. במדינת ישראל את המעט שיש, עשויים לקצץ.

בעולם גלובלי יש לישראל אינטרס עליון בקיומם של מרכזי מו"פ. אלה הם נכסי שוק עולמיים. היעלה על הדעת שמדיניות הממשלה תהרוס הישגים שנבנו במאמץ אדיר?

ישראל היטיבה בשנות ה-90 ליצור סינרגיה בין המו"פ לבין שוק ההון. במהלך עשור שונה דרסטית מבנה שוק ההון. פלח שוק ההון-הסיכון גדל באופן משמעותי ותרם לגידול מהותי בהיקף ההשקעות במו"פ. על כל דולר שמשקיעה המדינה, מזרימים מקורות מהמגזר העסקי עוד 9 דולרים. זהו נכס נוסף העלול לרדת לטמיון. האם נבחן הנזק לטווח הארוך?

מדיניות הקיצוץ במו"פ, המוצעת על ידי משרד האוצר, תהרוס את ההישג האדיר שהתעשייה עתירת הידע הגיעה אליו בזכות השקעות מו"פ נבונות.

יש לחזור לתקציב מו"פ בשיעור 440 מיליון דולר. ראש הממשלה מחויב לעתידה של ישראל.

הכותב, מנכ"ל אי.אם.בי.או, היה מנכ"ל אלתא