הנקראות ביותר

אולמרט חויב לפצות עורך לשעבר של מקומון ב-10,000 שקל על לשון הרע

ביהמ"ש: אולמרט פעל ממניעים אישיים כאשר חשף שיוסף כהן הורשע בעבר בגרימת מוות ברשלנות

שר התמ"ת, אהוד אולמרט, הוציא את דיבתו של העורך לשעבר של המקומון הירושלמי מרשת שוקן "כל העיר", יוסף כהן. בית משפט השלום בירושלים חייב את אולמרט בתשלום פיצויים בסך 10,000 שקל והוצאות בסך 3,000 שקל.

השופט נועם סולברג קיבל את התביעה וקבע, כי בדברים שאמר אולמרט בגנותו של כהן יש משום לשון הרע, וכי לאולמרט לא עומדות ההגנות הקבועות בחוק. "חמתו שבערה בו על התובע היא אשר הניעה אותו. בשם עיקרון חופש הביטוי, אין ניתן לפרוץ גדר ולהתיר כל התבטאות שלוחת רסן. אולמרט לא פעל בתחום סמכותו כדין ולא בתום לב".

פסק הדין ניתן בתביעה בסך 500 אלף שקל שהגיש כהן בתגובה על דברים שאמר אולמרט בהזדמנויות שונות. כך למשל בתשובתו של אולמרט, כראש עיריית ירושלים, לשאילתא של חבר המועצה בכתב נאמר:

"חשוב לזכור, כי בראש מערכת העיתון עומד אדם שאין לו שום זכות מוסרית לייצג עיתונות אמינה ונקייה, בהיותו אדם שהורשע בדין על הריגה במצב שכרות ואף ישב בבית כלא על עבירה זו".

במקרה אחר אמר אולמרט בתוכנית רדיו: "יש גנגסטר שהוא עורך את עיתון 'כל העיר', יוסי כהן, אדם שהורשע בהריגה, עבריין פלילי שמטיף על מוסר ועל נורמות. בשעתו נהג בהיותו שיכור ודרס אדם למוות והורשע בדין".

כהן טען, באמצעות עוה"ד אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, כי מדובר בלשון הרע. מפסק הדין עולה, כי כהן הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים קטלנית, בה קיפח את חייב אדם בשנת 1988. על כהן נגזרו שבעה חודשי מאסר ושלילת רישיון נהיגה לחמש שנים.

סולברג קובע, כי הגנת אמת הפרסום אינה עומדת לאולמרט על שכינה את כהן "עבריין פלילי". לו קהל היעד לדברי היה משפטנים, אזי היה צודק בטענתו לפיה אמת דיבר. אך כיוון שמדובר בקהל יעד מרחובה של העיר, בקול גדול בעיתונות וברדיו, הביטוי "עבריין פלילי" מקבל משמעות אחרת. "עבריין פלילי" נתפס בעיני הציבור כמי שחוזר וחוטא, מי שאורח חייו הוא עברייני.

סולברג מוסיף, כי העתקת מוטיב השכרות מתאונת הדרכים אל מלאכת העריכה העיתונאית, מהווה פגיעה של ממש בכהן. גם העובדה שאולמרט ייחס לכהן הריגה ולא גרימת מוות ברשלנות, שומטת את הגנת "אמת דיברתי" בשל ההבדל בין שתי העבירות.

בית המשפט קובע עוד, כי לא היה עניין ציבורי בפרסום הדברים בדרך שבה בחר אולמרט לעשות, אלא להיפך - היה עניין פרטי וציבורי כאחד שלא לפרסם את הדברים. בנוסף, לאחר שריצה כהן את עונשו, אין עניין ציבורי בפרסום דבר הרשעתו.

סולברג דחה את בקשתו של אולמרט לקבל חסינות המוענקת לו כעובד ציבור, שכן היה זה מעשה חוזר ונשנה שבוצע מחוץ לסמכותו. לא העניין הציבורי הוא שהניע את אולמרט, אלא האישי. תכלית הדברים היתה להשיב לכהן כגמולו והמניע הוא פסול, מוסיף סולברג.

בית המשפט קבע, כי התביעה בסך 500 אלף שקל היא מופרזת לאין ערוך, ויש להסתפק בפיצוי בשיעור סמלי בלבד.

אולמרט אמר בתגובה: "אני מכבד את הכרעת בית המשפט ואחליט אם לערער לאחר שאתייעץ עם פרקליטי.

אומנם טעיתי כשטענתי כלפי עורך עיתון 'כל העיר' כאילו הואשם בהריגה בהיותו שתוי.

"בפועל התברר, כי הורשע בגרימת מוות ברשלנות בהיותו שתוי ואף ריצה מאסר בפועל.

מדובר בטעות טכנית. העבירה של עורך 'כל העיר' היתה ונשארה עעוות מוסרי שגרם במות אדם". (ת.א 7374/02).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות