פס"ד תקדימי: מנכ"ל לור"ם הממשלתית חויב אישית בהוצאות של 50 אלף שקל בגין תביעה נגדו

זאת אף כי יעקב אטרקצ`י התפטר ממשרתו, אחרי שהתברר כי התנכל לחשב לור"ם שניסה לחשוף שחיתות

בג"ץ חייב את יעקב אטרקצ`י בהוצאות אישיות בסך 50 אלף שקל. אטרקצ`י, היה מנכ"ל החברה הממשלתית לפיתוח לוד-רמלה (לור"ם), שהתפטר בהמלצת בג"ץ בעקבות עתירה שתבעה את פיטוריו.

בג"ץ קבע בעניינו, כי "הממצאים שנקבעו מעידים על כשל חמור בניהול ועל חריגה מגדר הנורמה, המחייבת נושאי משרה מסוגו של אטרקצ`י. אלמלא הודיע אטרקצ`י על התפטרותו ממשרתו, רואים היינו לצוות על המדינה להרחיקו ממשרתו לאלתר".

השופטים אליהו מצא, דורית בייניש, סלים ג`ובראן, קובעים עוד בפסק הדין, כי "זוהי פרשה עגומה, המעוררת עניין ציבורי הראוי לתשומת לב".

החלטה זו ניתנה בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון שביקשה להוציא צו להרחקתו המיידית של אטרקצ`י מתפקידו כמנכ"ל לור"ם, בשל התנכלויות לחשב החברה גדעון פרויז`נסקי, שפנה למבקר המדינה בעקבות חשדות למעשי שחיתויות.

הרקע לפרשה הוא צו שהוציא מבקר המדינה, בו חויבה החברה להחזיר את פרויז`נסקי למשרתו. פרויז`נסקי סולק ממשרתו בעקבות תלונות שהגיעו לגורמים שונים, בהן קבל על מעשי שחיתות שנעשו בחברה.

התנועה לאיכות השלטון עתרה בנובמבר 2000 לבג"ץ, בבקשה להורות ולנמק מדוע לא יורחק אטרקצ`י, מקורבו של שר האוצר, בנימין נתניהו, ממשרתו, לנוכח התנכלותו לחושף השחיתויות בחברה.

התנועה ביקשה גם להגיש תביעות כספיות נגד אטרקצ`י ונגד סמנכ"ל הכספים בלור"ם, צביקה שרון, בגין הנזקים שגרמו לחברה.

בעתירה נטען, כי חשב החברה סבל ממסכת התנכלויות בעקבות תלונות על חשדות, שבמרכזן עמדו בכירים בחברה. מבקר המדינה קבע, כי העילה לפיטורין ולמהלכים הפוגעים היא הגשת התלונה, ובכך שפעל חשב החברה לגילוי מעשי השחיתויות.

התנועה ציינה עוד, כי ערב מינויו של אטרקצ`י למנכ"ל החברה, הוא היה חבר מרכז ליכוד, שנחשב עד היום לגורם בעל כוח והשפעה ונמנה על מקורבי נתניהו, שסירב להדיחו - למרות שהכיר בממצאים הקשים.

בג"ץ הוציא צו על תנאי בעניין ביולי 2004. בעקבות הערות בית המשפט, הודיע אטרקצ`י שהוא מתפטר ממשרתו כמנכ"ל החברה, ולכן התייתר הצורך במתן צו עשה לפיטוריו של אטרקצ`י.

התנועה לאיכות השלטון מציינת, כי פסק הדין שניתן בבג"ץ הוא תקדימי לעצם ההדחה וגם בעיקר על רקע חיוב בהוצאות כספיות אישיות למנכ"ל חברה, שהתנכל לעובד שהתריע על שחיתויות בגוף ציבורי. (בג"ץ 8501/00)