פשרה בין רדוויו תוכנה הישראלית לחברה האמריקנית וריטאס

במסגרת ההסדר התחייבה וריטאס שלא לעשות כל שימוש בכל סוד מסחרי של רדוויו שנמסר לה במהלך בדיקת הנאותות של מוצר התוכנה של רדוויו, המהווה מוצר הדגל שלה והנקרא WEBLOAD, במסגרת המו"מ שהתנהל בין הצדדים בעניין עיסקה לרכישת הטכנולוגיה של רדוויו תוכנה על-ידי וריטאס. בנוסף, וריטאס התחייבה שלא להעסיק כל עובד של רדוויו במשך תקופה של שנה ממועד חתימת ההסכם.

בראשית אוגוסט פנתה רדוויו לביהמ"ש בבקשה להוציא צו מניעה זמני במעמד צד אחד, האוסר על וריטאס לעשות כל שימוש בסודותיה המסחריים בקשר למוצר התוכנה שלה WEBLOAD.

בפנייה לביהמ"ש נאמר, כי למוצר התוכנה של רדוויו, המהווה את מוצר הדגל שלה והמגלם את הטכנולוגיה העיקרית שלה, יש שתי יכולות עיקריות. האחת, יכולת הקלטה של פעולות משתמשים אנושיים בדפדפן אינטרנט והפעלה אוטומטית של הדפדפן על-פי ההנחיות כפי שתוארו בקובץ ההקלטה, והשנייה - תוכנת סימולציה של פעולות משתמשים בדפדפני אינטרנט.

לטענת רדוויו תוכנה, בפיתוח הטכנולוגיה שלה הושקעו מיליוני דולרים והיא הנכס החשוב לה ביותר, והמשיבה נטלה ממנה סודות מסחריים אסטרטגיים והתעשרה שלא כדין על חשבונה. רדוויו אף הגישה נגד המשיבה תביעת פיצויים בסך 2.8 מיליון שקל.

בתגובה טענה וריטאס, כי לאחר שהתברר לה שהמוצר של רדוויו תוכנה אינו מתאים לצרכיה, היא רכשה מוצר מחברה אחרת תמורת כ-8.5 מיליון דולר. אולם לדבריה, רדוויו תוכנה, שהיתה מודעת לעובדה זו, בחרה להעלים אותה מביהמ"ש.

וריטאס, שלדבריה היא חברת תוכנה מהגדולות בעולם בעלת שווי שוק של כ-8 מיליארד דולר, הסכימה למתן צו האוסר עליה לעשות שימוש בכל מידע סודי הנוגע למוצר התוכנה של רדוויו תוכנה. לטענתה, הבקשה של רדוויו תוכנה למתן צו מניעה זמני היא בקשת סרק, ולוריטאס אין כל עניין במוצר של רדוויו תוכנה, אין בידיה כל מידע לגביו ואף אם היה לה מידע כזה - לא היה לה צורך בו.

בהסכם בין הצדדים נקבע עוד, כי התחייבויות וריטאס בהסכם מהוות סילוק סופי ומוחלט של כל טענות, דרישות ותביעות רדוויו ללא יוצא מן הכלל. (ת.א 2100/04).