חלון ההזדמנויות של די.אס.פי.סי

שוק התקשורת הגלובלי זוכה לעדנה בשנים האחרונות עקב הדרישה ההולכת וגוברת לעולם מקושר יותר. אם 25 השנים הקודמות היו למעשה עידן המחשב, בו כוח העיבוד של המיקרו-פרוססורים גדל פי 1000 והגיבורות היו אינטל, יבמ ומיקרוסופט, הרי ש-25 השנים הבאות צפויות להיות עידן התקשורת, בו יכולת העברת הנתונים תסגור את הפערים.

זוהי כמובן בשורה טובה למפעילי התקשורת השונים (סלולר, קווי, בינלאומי) אך גם ליצרני ציוד התקשורת, אותן חברות הפועלות מאחורי הקלעים כדי לפתח את הטכנולוגיה שתאפשר את הקישוריות שמפעילי התקשורת מבטיחים.

שוק הסלולר העולמי הוא שוק מרתק, המאופיין בקצבי צמיחה מדהימים. חברת המחקר דטה-קווסט, מקבוצת גרטנר גרופ, צופה כי עד שנת 2001 יגיע מספר מנויים הסלולר הדיגיטלי העולמי ל-500 מיליון איש, לעומת 200 מיליון איש בסוף השנה שעברה.

אולם יש לא מעט גורמים בענף הסבורים כי קצב הצמיחה הזה שמרני מדי, וכי השוק צפוי להגיע לרמה של 700 מיליון מנויים בשנת 2003. היכולת ליהנות מתקשורת ניידת, שקוסמת ללא מעט אנשים בעולם המערבי (שעדיין רחוק ממיצוי הפוטנציאל הסלולרי שלו), צפויה על פי אותן הערכות לקרוץ הרבה יותר לאנשים שאין להם כלל טלפון קווי, כמו למשל במדינות שונות באפריקה ואסיה.

מכירות של 700 מיליון מכשירים סלולריים תוך 4 שנים הן בוודאי בשורה נהדרת לחברות כמו מוטורולה, אריקסון ונוקיה. אבל לא רק להן. חברת די.אס.פי קומיוניקיישן הישראלית היא יצרנית של שבבי DSP לעיבוד אותות דיגיטליים המיועדים לטלפונים סלולריים, ומכאן שה'בום' בשוק הסלולרי צפוי לתת את אותותיו גם בה.

די.אס.פי.סי, אשר נסחרת בוול סטריט לפי שווי של כ-760 מיליון דולר, נוסדה ב-1990 כפעילות בתוך די.אס.פי גרופ, היום החברה האחות, שפיתחה טכנולוגיית שבבים לעיבוד אותות דיגיטליים (DSP).

דוידי גילה, מייסדן של שתי החברות, הביא את יוסי פרל, שעבד כמדען ראשי בתדיראן, כדי להקים את חטיבת פעילות התקשורת הדיגיטלית ולעמוד בראשה. וכך, די.אס.פי.סי התמקדה ביישום טכנולוגיה זו לתחום התקשורת, ואילו די.אס.פי גרופ התמקדה בתחומי המחשוב ומוצרי אלקטרוניקה שונים.

בסוף 91' הופרדו השתיים ומאותו הרגע הופסק כל קשר בין שתי הפעילויות. די.אס.פי גרופ הונפקה ב-94' וגייסה 20 מיליון דולר. ואילו די.אס.פי.סי הונפקה במארס 95' וגייסה 28 מיליון דולר. בשנה שלאחר מכן ביצעה החברה שתי הנפקות נוספות, בהן גייסה סכום כולל של 130 מיליון דולר. פרל משמש כיום כמנכ"ל החברה, וגילה מכהן כיו"ר פעיל.

היעד העיקרי של די.אס.פי.סי היה ייצור שבבים התואמים לסטנדרט ה-PDC, הנמצא בעיקר בשימוש בטלפונים סלולריים ביפן. בתכנון המקורי דיברה החברה על מכירות של 200 אלף שבבי DSP בשנה. בשנת 99', לשם השוואה, כבר צפויה החברה למכור קרוב ל-8 מיליון שבבים.

השבב של די.אס.פי.סי משמש למעשה כמוח של הטלפון הסלולרי. הוא מבצע דחיסת דיבור, המרה (מאנלוגי לדיגיטלי ולהיפך) ופריסה מחדש, תיקון שגיאות, עיבוד אותות דיגיטליים ושליטה על מעגלי הקליטה והשידור. בסוף 98' היו ביפן 40 מיליון מנויים סלולריים, ומספר הזה צפוי לעלות ל-50 מיליון בשנה הנוכחית.

מכאן ששוק המכשירים הסלולריים ביפן צפוי לגלגל בשנת 99' 7-6 מיליארד דולר, כאשר השבבים שדי.אס.פי.סי מייצרת מהווים %10 מעלות המוצר. כלומר מדובר בנתח שוק פוטנציאלי של למעלה מ-800-600 מיליון דולר, לחברה שמכירותיה ב-98' זינקו ב-%60 ל-131 מיליון דולר.

כדי להבין מדוע חברה ישראלית קטנטונת עשויה לנגוס נתח מעוגת שוק הסלולר שנשלט על ידי שלושת הגדולים (נוקיה, אריקסון ומוטורולה), צריך להביט על המגמות המאפיינות את התעשייה כולה. שלוש הגדולות מותקפות על ידי יצרניות מוצרי אלקטרוניקה אסייתיות כמו סוני, טושיבה, פנסוניק, פיוניר ועוד, המנסות להיכנס לשוק הזה, כמו גם על ידי קוואלקום האמריקאית.

לדברי יוסי פרל, מנכ"ל די.אס.פי.סי, אכן אין מי שיותר בשל לבצע את המתקפה הזו מהאסייתים. "ההגמוניה של נוקיה, אריקסון ומוטורולה היא זמנית" גורס פרל. "ההיסטוריה הוכיחה שברגע שהיפנים מתלבשים על תחום מסוים הם נוגסים בחלק גדול מהעוגה", מצהיר פרל. "יצרני המחשבים, הטלוויזיה, הוידאו והמצלמות באים ברובם מאסיה. הם יודעים לייצר בזול ולשווק בצורה מוצלחת ויש להם שמות מותג אדירים. מה שחסר להם הוא הזמן הדרוש כדי לפתח את הטכנולוגיה", אומר פרל.

כאן נכנסת לתמונה די.אס.פי.סי, אשר מנצלת כשלים שונים של הגופים המרכזיים בתעשייה בכל הקשור לשיווק הטכנולוגיה שברשותן. הבעיה של שלוש הגדולות, נוקיה, אריקסון ומוטורולה, נובעת מכך היא שהן לא מוכנות למכור את הטכנולוגיה שלהן למתחרים. החברה הרביעית בגודלה, קוולאקום, דווקא כן עושה את זה, אבל הטכנולוגיה שלה, ה-CDMA (שהיא בעצם הטכנולוגיה הדיגיטלית של פלאפון) עדיין מתקשה לפרוץ בעולם.

די.אס.פי.סי מייצרת רק את הטכנולוגיה של המכשיר הסלולרי, אבל לא את המכשיר עצמו. כיוון שכך, היא מתאימה כמו כפפה ליד לחברות האלקטרוניקה האסייתיות שזקוקות רק לטכנולוגיה. מאחר והיא פעילה ודומיננטית מאוד בשוק היפני, היא ככל הנראה תהיה הבחירה המועדפת של יצרנים אלו.

זה אולי נשמע מוזר, אבל גם שלוש הגדולות מגלות פתיחות ומעוניינות בשיתופי פעולה עם די.אס.פי.סי. מדוע בעצם? ראשית, מפני שהן מעוניינות לחדור ליפן, וזקוקות לטכנולוגיה של די.אס.פי.סי (שמייצרת שבבים המתאימים לסטנדרט ה-PDC היפני שבו אין לנוקיה, אריקסון ומוטורולה פעילות משמעותית).

זמן הפיתוח של המכשירים הסלולריים כיום הולך ומתקצר, והולך ומתעצם הצורך בחברה הממוקדת בפיתוחים טכנולוגיים ואשר מסוגלת להעניק פתרון טכנולוגי מלא ליצרנית המכשיר הסלולרי.

זו היתה הסיבה לכך שדי.אס.פי.סי רכשה לפני מספר חודשים את איסוטל ISOTEL הקנדית, המפתחת פרוטוקול שמנהל את התקשורת בין המכשיר הסלולרי לאנטנות, תמורת כ-15 מיליון דולר. "זהו צעד אסטרטגי שגורס שדי.אס.פי.סי תהיה ספק פתרונות טכנולוגיים מלאים לחברות אלקטרוניקה שמעוניינות לנגוס מעוגת המכשירים הסלולריים ההולכת ותופחת," אומר יוסי פרל.

"בשלב הבא", אומר פרל, "אנחנו מתכוונים לרכוש יכולת טכנולוגית בסטנדרט ה-GSM, אם על ידי רכישת חברה בתחום או קבלת הרשאה לשימוש בטכנולוגיה ותשלום תמלוגים עבורה".

"המטרה שלנו היא ליצור יכולת טכנולוגית שתגשר על הפער בין היכולות השיווקיות ליכולות הטכנולוגיות של יצרניות האלקטרוניקה, ולהעניק להן סל של פתרונות טכנולוגיים שממנו יוכלו לבחור כראות עיניהן".

השאיפה של די.אס.פי.סי, אומר פרל, היא ליצור תשתית טכנולוגית למכשירים סלולריים בכל סטנדרט דיגיטלי, בין אם מדובר ב-TDMA (כמו בסלקום), GSM (כמו בפרטנר), CMDA (כמו פלאפון) או PDC הנפוץ בעיקר ביפן.

באחרונה עולה לכותרות נושא האינטרנט הסלולרי. פרל לא מזלזל באפשרויות העברת וידאו ונתונים שתקשורת סלולר בקצבים מהירים של 2 מגהביט יוצרת, ומסביר שהחברה מתכננת פיתוח שבבים מתאימים, אבל אינו סבור שטכנולוגיות אלו יושקו באותה מהירות כפי שהוגיהם מקווים.

וכך, למרות שהפיתוח של הדור השלישי של התקשורת הסלולרית, המיועד להעברת תקשורת נתונים בקצבים גבוהים ווידאו משמש כבר נושא לשיחה, עדיין השימוש העיקרי אמור להיות בתקשורת קול ותקשורת נתונים בקצבים נמוכים (הודעות טקסט, דואר אלקטרוני, תקצירי חדשות ותחזית מזג האוויר, למשל).

הדור השני של המכשירים הסלולריים, על כן, לא צפוי להיעלם ונראה כי הוא עשוי להיות דומיננטי עוד זמן רב, אפילו בעוד 10 שנים מהיום. הסיבה לכך, מסביר פרל, היא שעדיין אין לנו צורך לראות את האדם שעימו אנחנו משוחחים. "אולי הדור הבא כן ירגיש צורך חיוני בכך", אומר פרל.

הדור השלישי של התקשורת הסלולרית נדרש בעיקר בגלל שהתשתית הקיימת קרובה למיצוי הפוטנציאל שלה. חברת דומוקו, המפעילה הסלולרית הדומיננטית בשוק היפני והגדולה בעולם, צפויה להגיע תוך שנתיים לקצה גבול הקיבולת להכנסת מנויים חדשים לרשת ה-PDC, בניגוד למפעילים החדשים, הנהנים מקיבולת לזמן רב.

כיוון שכך, למפעילים מבוססים כמו דומוקו היפנית יש כיום עניין בפיתוח טכנולוגיות שיעניקו להם קיבולת נוספת ויתרון תחרותי - הם אמורים להיות הראשונים שיעבדו על טכנולוגיה סלולרית מהדור השלישי.

"המכשירים הסלולריים לדור השלישי, אומר פרל, "אמורים להיות דומים לנוכחיים, אבל יתכן גם שיהיו שינויים. יכול להיות, למשל, שחזית המכשיר תהיה מסך והכל יורכב מלחצנים דיגיטליים ON-SCREEN. אני מניח שבדור השלישי נוכל להוריד יישומים שונים למסך, בדומה לאינטרנט, אם כי סביר להניח שיישומים יהיו מותאמים ליכולת הגרפית ולאפשרויות הדפדוף של מכשיר נייד קומפקטי".

מתחריה של די.אס.פי.סי ביפן כיום הם בעיקר חברות שמייצרות הן את הטכנולוגיה לסלולר ואת המכשיר עצמו. בתחום ה-CDMA מתחרה החברה בקוולאקום, בעלת הפטנט לטכנולוגיה זו, וסמסונג הדרום-קוריאנית, ואילו בטכנולוגיית ה-TMDA מתמודדת החברה הקטנטונת מול ענקי הסלולר, בעיקר אריקסון.

די.אס.פי.סי עשויה ליהנות מהמגמות השולטות היום בעולם הסלולר ולרכוש מקום של כבוד בעולם ספקיות הציוד ליצרניות הטלפונים הסלולריים. לשם כך, עליה לבסס את מעמדה כספקית של חברות בעלות מותגים עולמיים מובילים כמו סוני ופנסוניק, ולשווק ביתר אגרסיביות בארה"ב. אם תצליח, השמיים הם הגבול