שבע המדינות המתועשות קוראות למדינות אופ"ק להגדיל מכסות ייצור

בעיתוי מושלם, כמה שעות לאחר שמחיר הנפט פרץ את הרף המשמעותי של 50 דולר לחבית, קראו אמש (ו') שבע המדינות המתועשות הגדולות (G7) לקרטל אופ"ק להגדיל את מכסות ייצור הנפט הנפט, במאמץ להוזילו.

נגידי הבנקים המרכזיים של השבע, שנפגשו בוושינגטון, ערב פתיחתה של הוועידה החצי-שנתית של קרן המטבע והבנק העולמי, פרסמו תחזית כלכלית גלובלית אופטימית, אך נמהלו בה חששות מהמשך העליות במחירי האנרגיה ומאי יציבות במערכות שערי החליפין.

"הצמיחה הכלכלית הגלובלית חזקה והתחזית ל-2005 עודה חיובית", נאמר בהודעה. "האינפלציה והציפיות לאינפלציה נותרו נמוכות, (אם כי) באזורים מסוימים הצמיחה חזקה יותר מאשר באחרים; עדיין קיימים מצבים של חוסר איזון".

ההודעה מזהירה, עם זאת, כי "מחירי הנפט עודם גבוהים וטמונה בהם סכנה; אנו קוראים ליצרניות הנפט לדאוג לאספקה מספקת, כדי להבטיח רמת מחירים מתונה".

הבנקאים המרכזיים קוראים למדינות צרכניות להגביר את יעילות השימוש באנרגיה, מדגישים את הצורך ששוקי הנפט יתפקדו ביעילות, וקוראים לוועדה הבינלאומית לאנרגיה (IEA) להגביר את מאמציה לקידום השקיפות ברישום נתוני ביקוש והיצע של נפט.

בהודעה נפרדת אמר שר האוצר של ארה"ב, ג'ון סנו, כי העליות במחירי הנפט מהוות סיכון לצמיחה הכלכלית הגלובלית, אך הן אינן צפויות לחולל מיתון. במאמץ ללכת על החבל הדק שבין אתרעה לזריעת בהלה אמר סנו: "בשלב זה מחירי הנפט יוצרים רוח נגדית... (אך) אינני חושב (שעליית מחירי הנפט) תביא לבלימה (של הצמיחה הגלובלית). אינני חושב חושב שהיא תגיע לכלל עצירה מוחלטת".

אבל, אנליסטים מציינים, שאין ספק שענן העלאות מחירי הנפט מעיב על אופטימיות שבע המתועשות ושאין ספק שהענן הולך ומשחיר נוכח אי הוודאות הפוליטית או הביטחונית במוקדים חשובים של הפקת נפט, לרבות עיראק, סעודיה, ניגריה ובמידה פחותה גם ונצואלה.

הבעיה היא, מציינים האנליסטים, שהמדינות המתועשות אינן יכולות לעשות הרבה כדי לשנות את המצב. אפילו היו בידיהן אמצעים לכופף את ידי אופ"ק, ידי הקרטל יוסיפו להיות כבולות מפני שיכולת התפוקה של רוב היצרניות קרובה למיצוי ובה בעת הביקושים הולכים ומאמירים.

במלים אחרות: שבע המתועשות, ולצידן כל צרכניות הנפט, יכולות לקרוא להוזלת מחירים מעכשיו ועד להודעה חדשה, אבל אופ"ק אינו הכתובת לקריאות אלה אלא כוחות השוק, ואוזני השוק אטומות כידוע לקריאות מסוג זה. שתי הדרכים היחידות שעשויות להוביל לירידת מחירי הנפט הן צמצום משמעותי בביקושים (אולי בעקבות האטה בצמיחה הגלובלית), ו/או השקעות בפיתוח מקורות נפט חדשים.

נוסח הודעת השבע לגבי מערכות שערי חליפין היה כמעט זהה להודעתן בוועידת קרן המטבע והבנק העולמי באפריל. כאז כן עתה אומרת ההודעה, כי "אי יציבות מופרזת ופעולות פרועות בשערי החליפין אינן תורמות לצמיחה כלכלית".

ברמז ברור לסין נאמר בהודעה: "אנו מדגישים כי מן הראוי להביא להגמשה נוספת בשערי החליפין של מדינות גדולות או אזורים כלכליים שנעדרים עתה גמישות כזו, כדי לקדם תואם בין מערכות פיננסיות בין-לאומיות באופן חלק ובהיקף נרחב, בהתבסס על מנגנוני השוק".

סין אכן נרמזה, כנראה בעקבות לחץ אמריקני כבד, והודיעה אמש, כי היא מתחייבת להגמיש את מערכת שערי החליפין שלה. ההתחייבות נעשתה בפגישה בין פקידים של משרד האוצר הסיני עם עמיתיהם האמריקניים.

בהודעה של המשלחת הסינית נאמר, כי סין "חוזרת ומאשרת את את מחויבותה לדחוף לביצוע רפורמות נוספות ולהתקדם ביציבות ובעקביות לשער חליפין גמיש ומבוסס שוק".

ארה"ב ומדינות מתועשות אחרות קובלות כבר שנים, שהצמדת היואן הסיני לדולר החלש מייקרת סחורות יבוא מערביות לסין ומוזילה סחורות יצוא סיניות לארה"ב ולמדינות מערביות אחרות. התוצאה היא גרעונות גדולים בסחרן של ארה"ב והמדינות המתועשות האחרות עם בייג'ינג. ניתוק היואן מהדולר עשוי להביא להגדלה משמעותית ביצואה של ארה"ב לסין ובכך לצמצם את הגירעון בסחר החוץ שלה.

קרן המטבע העולמית טוענת, כי הגירעון בסחר החוץ של ארה"ב מהווה איום על הכלכלה הגלובלית.