מחקר בנק ישראל: הציפיות להתפתחות המחירים בעתיד מהוות גורם חשוב המשפיע על מנגנון קביעת המחירים בישראל

הציפיות להתפתחות המחירים בעתיד מהוות גורם חשוב המשפיע על מנגנון קביעת המחירים בישראל. כך עולה ממחקר שנערך על ידי ד"ר סיגל ריבון כלכלנית בכירה ממחלקת המחקר של בנק ישראל. ד"ר ריבון קובעת כי משקלו של שיעור האינפלציה בעבר , בשיקולים המנחים את קביעת המחירים בישראל בעשור האחרון היה נמוך יחסית למרות ההיסטוריה האינפלציונית במשק הישראלי.

ריבון קובעת עוד, כי נוסף לעלות העבודה, התלויה גם ברמת הפעילות במשק והציפיות לאינפלציה בעתיד, מחירי חומרי הגלם המיובאים הם גורם חשוב נוסף בקביעת המחירים בישראל. במחקר נמצא כי בשל היות המשק הישראלי משק קטן ופתוח המתבסס במידה רבה על סחר החוץ, על מחירי חומרי הגלם השפעה חזקה על קביעת המחירים. זאת משום שמדובר באמצעים המשמשים לייצור והמושפעים הן מהשינויים במחיריהם העולמיים במטבע חוץ והן מהתפתחותו של שער החליפין. גם במחקרים אחרים על משקים פתוחים כמו ספרד ובריטניה, נמצאה השפעה דומה של חומרי הגלם על מנגנון קביעת המחירים.

במחקר העוסק במנגנון קביעת המחירים בישראל, נמצא כי התדירות הממוצעת של שינויי המחירים בעשור האחרון היא של 2-3 רבעונים (שישה עד תשעה חודשים). תדירות זו דומה לתדירות שנמצאה במחקרים שונים שנעשו בארה"ב ובאירופה, אם כי היא גבוהה ממנה במעט. מנגד, היא נמוכה משמעותית מהתדירות הגבוהה שנמצאה במחקרים שבחנו את התנהגות המחירים בישראל בשנות ה-80, במהלכן נרשמה בישראל אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. נראה, כי למרות ההיסטורי האינפלציונית של ישראל מנגנון קביעת המחירים התאים עצמו לסביבה של יציבות מחירים, כפי ששוררת בשנים האחרונות. עוד נמצא במחקר כי מידת ההסתכלות אחורה בעת התאמת המחירים, כלומר התבססות על התפתחות המחירים בעבר, נמוכה יחסית, ואילו המשקל הניתן לציפיות להתפתחות המחירים בעתיד גדול יחסית. בנוסף נמצא, כי קצב שינוי המחירים מושפע גם מעלות העבודה התלויה ברמת הפעילות במשק. במשק ברמת פעילות נמוכה השפעה עלות העבודה תהיה נמוכה יותר וקצב השינויים האחרים צפוי להיות איטי יותר ולהיפך.