האוצר הוציא את דו"ח הפנסיה: לא פירסם את גירעון הקרנות הוותיקות

הדו"ח סוקר את ההתפתחויות שאירעו בשנת 2003 בתחום הפנסיה, בדגש על הלאמת שמונה קרנות ותיקות גירעוניות: מבטחים, מקפת, קג"מ, נתיב, פועלים חקלאיים, פועלי בניין, הדסה ואגד.

לקרנות אלו מונו מנהלים מורשים (בקרן פועלי בניין כיהן מנהל מורשה כבר משנת 1996), ולריכוז הטיפול בהן הוקמה מינהלת הקרנות שבהסדר בראשות עו"ד ירון ארבל. חלק מהקרנות אוחדו תפעולית על מנת לחסוך בעלויות.

הדו"ח אינו מפרט כל נתון לגבי סך עמיתי קרנות הוותיקות או נכסיהן, ואף לא מתייחס לשאלה השנויה במחלוקת של גובה הגירעון האקטוארי. בכיר באוצר אמר, כי הנתונים עדיין בשלבי הכנה, וכי הוא מקווה ש"נתוני הגירעון המעודכנים יפורסמו בתוך מספר שבועות".

בזמן הלאמת הקרנות ביולי 2003 טען האוצר, כי הגירעון שהיווה את עילת ההלאמה מסתכם בכ-130 מיליארד שקל, אך בהמשך שינה את ריבית ההיוון והגירעון קטן ל-110 מיליארד שקל. ההסתדרות מצידה טענה, כי הגירעון האמיתי קטן בצורה משמעותית.

הגירעון יכוסה על-ידי הזרמה ממשלתית רב-שנתית של 83 מיליארד שקל, כאשר זכויות העמיתים קוצצו באמצעות שינוי תקנוני הקרנות ובניית תקנון אחיד, מהלך שהביא לחיסכון של 27 מיליארד שקל.

האוצר תוקף את ההסתדרות ומסביר, כי "לפני ההסדר... ניהלו ההסתדרות וועדי העובדים את מערכת הפנסיה באופן שהפלה בין קבוצות מבוטחים באותה קרן ושהקנה למנהלי הקרן שיקול דעת במתן זכויות".

האוצר מציין, כי "על-פי רוב הוקנו זכויות יתר לעמיתי הקבוצות החזקות על חשבון יתר עמיתי הקרן באופן שהעמיק את הגירעון ואת אי יכולת הקרן לעמוד בהתחייבויותיה".

עוד עולה מהדו"ח, כי נכסי הקרנות הוותיקות הסתכמו בשלהי 2003 ב-118.97 מיליארד שקל, עלייה של 1.12% בהשוואה לשנה קודמת.

התקבולים שקיבלו הקרנות מהעמיתים הפעילים (שמספרם אינו ידוע) ירד ב-5.95% בהשוואה לשנת 2002 והסתכם ב-4.67 מיליארד שקל. מנגד, גדלו התשלומים לפנסיונרים ב-9.63% והגיעו ל-8.83 מיליארד שקל.