היועצים האמריקנים לאוצר: המלצות בכר יפגעו בתחרות וייקרו את השירותים הפיננסיים

"הרפורמה המוצעת על ידי צוות בכר, כפי שהתפרסמה עד כה, היא רעה לצרכנים ולשוק ההון בישראל. הרפורמה לא תעודד את התחרות בתחום הפיננסי, אלא עלולה לפגוע בה, והתוצאה תהיה התייקרות של השירותים הפיננסיים". כך קובע דו"ח מיוחד שהוכן על ידי יועצים בכירים מחברת הייעוץ האמריקנית Promontory Financial, שהוגש לשר האוצר, בנימין נתניהו ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן.

הדו"ח המיוחד, שהוזמן על ידי איגוד הבנקים, הושלם בימים אלה, בהמשך לביקורם של היועצים בישראל בחודש שעבר. נציין כי בביקורם אצל שר האוצר בינימין נתניהו, הודיע להם נתניהו כי הוא תומך בהמלצות הועדה ואין בכוונתו לשנות אותם.

קבוצת הייעוץ, שעבודתה עם אגוד הבנקים נחשפה ב"גלובס" כוללת כלכלנים שמילאו תפקידים בכירים ביותר בממשל האמריקני : יוג`ין לודויג, לשעבר המפקח על הבנקים בארה"ב, פרופ` אלן בלינדר, לשעבר סגנו של אלן גרינספן בפדרל ריזרב בנק ומן הכלכלנים המובילים בארה"ב, אליזבת מקול, לשעבר המפקחת על הבנקים בניו-יורק, והמשפטן אלפרד מוזס.

מחברי הדו"ח מציינים, כי הם מאמצים בכל לב את השאיפה הכפולה של צוות בכר להגביר את התחרות ולהקטין את ניגודי העניינים במערכת הפיננסית בישראל. אבל הרפורמה המוצעת מנוגדת, לדיבריהם, למקובל בשוקי ההון והבנקאות במדינות המפותחות, והיא עלולה דווקא להקטין את התחרות, ללא השפעה ממשית על בעיית ניגודי העניינים. להערכתם, החלטה לבצע רפורמה שעיקריה מנוגדים למגמות המקובלות בעולם מהווה הימור מסוכן.

היועצים האמריקאים קובעים עוד , כי ניתוק הבנקים מניהול תיקי ניירות ערך באמצעות קופות הגמל וקרנות הנאמנות מנוגד למגמה הרווחת בעולם של בנקאות אוניברסלית. הם מביעים דאגה מן ההמלצה לחייב את הבנקים לגבות דמי הפצה רק מן הצרכנים באופן ישיר - שיטה שאין לה, לדבריהם, מקבילה בעולם כולו. לטענתם, יישום של המלצה זו עלול להרחיק את הבנקים כליל משוק קופות הגמל וקרנות הנאמנות, תוך ויתור מזיק למשק על מערך ההפצה שלהם. "אם כך יקרה, יש להניח כי העלויות לצרכן יעלו", נכתב בדו"ח.

מחברי הדו"ח מביעים דאגה מהאפשרות שלרפורמה המוצעת יהיו השפעות לוואי שליליות, כמו פגיעה באיתנות הבנקים, באשראי לעסקים קטנים ובכושר התחרות הבינלאומי של הבנקים.

היועצים מציינים, כי אמנם קיימת רמת ריכוזיות גבוהה במערכת הבנקאית בישראל, אך היא אינה גבוהה יותר מזו הקיימת במדינות מפותחות אחרות בגודל דומה. "התחרות צומחת מתוך כניסה של מתחרים חדשים ולא על ידי הוצאת מתחרים קיימים. אם הבנקים ייצאו מתעשיית קופות הגמל וקרנות הנאמנות, קיימת אי ודאות רבה סביב השאלה מי יבוא במקומם. אך דבר אחד ברור: השיטה החדשה להפצת מוצרי קופות וקרנות, תהא אשר תהא, תהיה כמעט בוודאות יעילה פחות, ולכן יקרה יותר, מהערוצים הקיימים בבנקים", מציינים מחברי הדו"ח.

היועצים האמריקנים מציינים עוד, כי בעיית ניגודי העניינים קיימת בכל תעשיית קרנות הנאמנות בעולם. בעיה זו ניתנת לטיפול באמצעים שונים הכוללים הגברת שקיפות, חקיקה ונהלים, כולל אכיפה וענישה. לטענתם, המלצות צוות בכר לא יפתרו את הבעיה, והיא תתעורר גם אצל הבעלים החדשים של קופות הגמל וקרנות הנאמנות.

מחברי הדו"ח מזכירים, כי בישראל נוהגים להשתמש בדוגמה של האיסור שהוטל על בנקים בארה"ב בשנת 1933 לפעול בתחומים שונים (במסגרת חוק גלאס-סטיגל). לטענתם, יש הרבה חוסר הבנה באשר למגבלות הללו, שאינן דומות למה שמוצע על ידי צוות בכר, מה גם שהיום יש תמימות דעים בקרב המומחים שחוק זה נחשב לשגיאה, שנדרשו עשרות שנים לתקנה. לפיכך החוק הוא לא דוגמה נכונה להעתקה.

בדו"ח מצוטט הנגיד האמריקני אלן גרינספאן בהופעתו בפני ועדת הבנקאות של הקונגרס בשנת 1999, שם אמר כי "קיימת תמימות דעים בין כל הגורמים המעורבים פרטיים וממשלתיים, שיש להסיר מגבלות אלו" (נגד כניסת בנקים לתחומי הביטוח וניירות הערך). בדו"ח נכתב כי : "חשוב להבהיר, כי בניגוד לדעה הרווחת בישראל, חוק `גלאססטיגל` לא מנע מבנקים בארה"ב לעסוק בתחום ניהול תיקים במסגרת קרנות נאמנות וכד` איסור שמציע צוות בכר להחיל על הבנקים בישראל. לפיכך, הרעיון כאילו המלצות בכר דומות לחוק האמור בטעות יסודו."