המלצה לוועדת הכלכלה: להקים בית משפט לתמלוגים

ביהמ"ש לתמלוגים יתמחה במחלוקות בין התאגידים לניהול זכויות היוצרים בין המשתמשים

ועדת משנה המליצה היום (ד`) לוועדת הכלכלה להקים בישראל טריבונל לחישוב התמלוגים לבעלי זכויות יוצרים.

הטריבונל, בראשות שופט בדימוס ובמינוי שר המשפטים, יהווה ערכאה ראשונה לערעור בפני ביהמ"ש לתמלוגים שיקום לפי הצעת החוק הממשלתית שוועדת הכלכלה מכינה לקריאה שנייה ושלישית.

ביהמ"ש לתמלוגים אמור להתמחות במחלוקות שיתגלעו בין התאגידים לניהול זכויות היוצרים והמבצעים לבין המשתמשים, בשאלת גובה התמלוגים המגיעים ליוצרים ולמבצעים.

ועדת המשנה, בראשות ח"כ מלי פולישוק-בלוך (שינוי), התקשתה להציע מנגנון לקביעת גובה התמלוגים שישולמו עבור השימוש ביצירות. היא המליצה לשקול אם הטריבונל ישמש גם כיועץ או מחליט בקביעת הקריטריונים לחישוב גובה התמלוגים.

הטריבונל הוא העתק של מודל קנדי שהומלץ בחוות דעת כלכלית אותה הזמינה עבור הוועדה מחלקת המחקר של הכנסת מרו"ח יובל זילברשטיין והילה ניר ממשרד היועץ גיזה-זינגר-אבן. חוות הדעת בחנה היבטים שונים של שוק התמלוגים בישראל בהשוואה למדינות בעולם.

הטריבונל הקנדי פועל במעמד של ביהמ"ש פדרלי ופוסק בסכסוכים בנושא תמלוגים, קובע את גובה ההיטל על קלטות ריקות ומסדיר את תעריפי התמלוגים באמצעות הארגונים לניהול משותף של נושא התמלוגים.

חוות הדעת מצטטת את הממונה על הכנסות המדינה, עו"ד מאיר קפוטא, לפיו האוצר מתנגד להיטל על הקלטות ריקות לפי חוק מאחר שההיטל נחשב למס.

רו"ח טוענים, כי לו היה חוק ההיטל מיושם בישראל, הוא היה מכניס לבעלי הזכויות תמלוגים של 35 מיליון שקל בשנה.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ שלום שמחון, הציע בעקבות המלצת ועדת המשנה להקים מועצה ציבורית בהשתתפות כל הגורמים הנוגעים לשוק התמלוגים.

המועצה תרכז את תשלומי התמלוגים ותחלק אותם בין הגופים המייצגים את היוצרים. שמחון אמר, כי יישום המלצות ועדת המשנה והטלת היטל על הקלטות והדיסקים הריקים יביאו להכפלת ההכנסות מהתמלוגים שנאמדות כיום ב-130-150 מיליון שקל בשנה. עם זאת, קבע שמחון לצמצם את מספר הגופים המייצגים את האומנים והיוצרים וטען, כי לא ייתכן שגופים עיסקיים ומשתמשים ביצירות ישלמו תמלוגים לכמה גופים בו זמנית.

רו"ח מצאו, כי במדינות בסדר גודל של ישראל (דנמרק ופינלנד) שוק התמלוגים גדול עד פי 2.5 מהשוק הישראלי בעיקר עקב תמלוגי חסר מתחנות הרדיו, שיעור גבייה נמוך יחסית מהמיגזר העיסקי, וכן כתוצאה מצריכה גבוהה יחסית של קלטות פיראטיות, הורדת מוסיקה מאתרים בלתי חוקיים וצריכה ממוצעת נמוכה לנפש של קלטות חוקיות.