תעשיינים פלשתינים בארז דורשים מממשלת ישראל פיצוי על ההתנתקות

בעלי עסקים פלשתינאים באיזור התעשייה ארז, כ-90 מתוך 180 מפעלים ובתי מלאכה, דורשים פיצויים מממשלת ישראל על פינוי העסקים.

התעשיין הפלשתיני נעים סאלח, בעל מפעל מוצרי פלסטיק בארז, אמר כי עם הקמת המפעל שבבעלותו בארז, בשנת 87`, השקיע ברכישת 1.5 דונם סכום שבו יכול היה לרכוש עשרה דונמים בעזה, אך עתה הוא נדרש לפנות את המפעל ללא פיצוי, למרות שהפינוי מתבצע עקב החלטת הממשלה.

לדברי סאלח, "אין לנו שוק אחר. אנחנו לא יכולים ולא רוצים להתנתק מישראל".

עוד אמר כי הקמת איזור תעשייה פלשתיני בלבד, ללא פתיחת שער לישראל, חסר סיכוי כלכלי, שכן "אין שוק בעזה". לכן, אמר, יש להקים איזור תעשייה משותף שבו אף יוקמו מפעלים בבעלות משותפת של ישראלים ופלשתינים.

יו"ר אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, משה נחום, אשר ביקר אתמול עם הנהלת התאחדות התעשיינים במסוף קרני ובאיזור התעשייה ארז, אמר ל"גלובס" כי התעשיין הפלשתיני כאמל עבד, המכהן כיו"ר ועד היזמים הפלשתינים בארז, ציין כי הדרישה לפיצויים מממשלת ישראל מייצגת את עמדת היזמים הפלשתינים בארז.

לדבריו, "איזור התעשייה ארז היה דוגמה לדו קיום בין שני העמים ופרויקט ייחודי בעולם כולו".

לדברי נחום, מעשית, איזור התעשייה ארז סגור כבר היום, שכן רוב העובדים (כ-100-150 הנכנסים מדי יום) הם יהודים מהאיזור, בעוד מקרב הפלשתינים לא נכנסים כלל עובדים, רק בעלי מפעלים. זאת, בהשוואה ל-4,000 עובדים פלשתינים שהועסקו בארז לפני 17 באפריל 2004.

נחום אמר עוד לגלובס כי עם סגירת איזור התעשייה ארז, שהתקבלה משיקולים בטחוניים, הובטח כי בנוסף לפיצויים, יקבלו בעלי עסקים ישראלים הלוואות גישור להעתקת העסקים והמשך הפעלתם בישראל, אך הבטחות אלה לא מומשו.

נחום ציין עוד כי יש בעיה קשה בהעברת מפעלים שהתבססו על שכר פלשתינים (80-100 שקל ליום לעומת ממוצע של 57 שקל ליום בעזה) אל שטחי ישראל, בתשלום שכר מינימום לעובדים. רוב המפעלים בארז היו בתחומי טקסטיל (27% מהמפעלים ו-50% מהמועסקים), מתכת, נגריות, צעצועים, מוסכים ופלסטיקה.

יו"ד ועד היזמים הישראלים בארז, קובי כהן, אמר להנהלת התאחדות התעשיינים כי היקף הנזקים עד כה מאות אלפי שקלים. לדבריו, "עד כה לא קיבלנו אגורה שחוקה מהממשלה ואנחנו עומדים בפני התמוטטות. אין לנו מימון ביניים שדורשים הבנקים, ואין לנו יכולת לספק הזמנות ייצוא".

היזמים הישראלים דורשים לקבל מיידית מקדמות מהממשלה, כדי "לאפשר לנו להתפנות בכבוד". לדברי כהן, "חוק הפיצויים שנקבע הוא מחדל ומעליב. אם ועדת הכספים תעכב את הדיונים בחוק פינוי-פיצוי, נתחיל לשרוף בכל יום מפעל אחר".

מפקד מסוף ארז מטעם רש"ת, יוני דותן, ביקש מהנהלת ההתאחדות ליזום פעולה שתקבע למי נותן המסוף שירותים: לנהגי המשאיות או למפעלים, כדי למנוע את הסחר המתקיים היום במיקום המשאיות בתורי הבדיקות.

המסוף עובד כיום במשמרת אחת בלבד ביום, ועוברות בו כ-350 משאיות ביום, לעומת כ-800 בעבר.

התעשיינים הישראלים מתלוננים שאין פיקוח ממשלתי על מעבר קרני, דבר המאפשר העברת מוצרים שלא עומדים בתקנים ומהווים עבירות על זכויות יוצרים, וחלקם אף מסכנים את הציבור.