טל ומטר

השופט טל שחר בעימות צבעוני נוסף, והפעם מול עו"ד אורי דניאל, שהגיש נגדו בקשת פסילה. "הדעת מתפלצת", כתב, " למקרא בקשה רבת תעוזה ודלת אמינות"

לא מעט פורסם על העימות בין שופט בית משפט השלום, טל שחר, המצוי בהליכי פרישה, לבין עו"ד עקיבא נוף. עימות שהוליד את ה"תחפושת" של שר המשפטים לשעבר, יוסי ביילין. ביילין, למי שלא זוכר, הגיע בתחפושת לאולמו של שחר, לאחר ששמע על טענות נגדו, ובעיקר בתיק שניהל אז בפניו נוף.

בכל מקרה, ערב פרישתו, שחר ממשיך להתעמת. נגד שחר הוגשה בקשת פסילה לפני מספר חודשים. שחר מכנה את הבקשה "אלימות מילולית", טוען שהוגשה רק לאחר שפסק הוצאות ללקוחו של עורך הדין מבקש הבקשה, רומז שהיא נולדה כדי "לתפוס טרמפ" על פרישתו, בעקבות הפירסום (ב"גלובס") על פרישתו - פירסום אותו הוא מכנה "מעוות בתוכנו", ובד בבד מציין כי הבקשה התעכבה בשל תקלה במחשב, בנוסף לעומס המוטל עליו לקראת פרישתו הקרובה.

בין לבין, פנה עורך הדין שביקש את בקשת הפסלות, אורי דניאל, לנציבת תלונות הציבור על שופטים, טובה שטרסברג-כהן. לטענתו, אין לנתק את החלטתו של שחר ואת תוכנה, מהפנייה לנציבה.

זה הסיפור: דניאל מייצג את אופקום 2000 - חברה בפיליפינים, שתבעה את קומברס ושניים מעובדיה, בסכום של למעלה מ-2 מיליון שקל, על אי תשלום שכר עבודה. קומברס והעובדים, מיוצגים בידי עורכי הדין יורי נחושתן ועופר יובל, ממשרד נחושתן, ספרן, מרום, שרף.

לטענתו, בית המשפט סירב להתיר העדת עדי ההגנה בזה אחר זה, עד כי לא נותרה לדניאל ברירה, תחת מחאה, למחוק אחד הנתבעים ולחקור אותו בנפרד. בגין כך, פסק לו שחר הוצאות בגובה 140 אלף שקל. בהמשך לכך, הגיש דניאל בקשת פסלות נגד שחר, בטענה כי דעתו של השופט היתה מגובשת לטובת קומברס, והפעיל לחץ קיצוני ובלתי סביר על התובעת לסגת מתביעתה, תוך שהוא מבטיח פסיקת הוצאות משפט "עם הרבה ספרות". כל זה מלווה באמירות שאינן מכבדות הליך שיפוטי, למשל, פנייה לקומברס באומרו: "תזרקו להם משהו", ו"תנו להם כמה גרושים".

שחר דחה את בקשת הפסלות, והוציא תחת ידו החלטה חריגה בחומרתה. על הבקשה הוא אומר: "אלימות מילולית, פשוטה כמשמעה, של בעל דין (וליתר דיוק: של עורך דין, ששחרר לשונו מכל רסן) כלפי בית המשפט".

שחר מציין, כי התובעת חששה ככל הנראה מההוצאות שעלולות להיפסק נגדה, ולכן מצא בא כוחה לנקוט בדרך המגמתית וחסרת השחר של בקשת פסילה. "הדעת מתפלצת", כתב שחר בהחלטתו, " למקרא בקשה רבת תעוזה ודלת אמינות זו שלא היתה באה לעולם לולא פסיקת ההוצאות לחובת המבקשת... לא בכדי נטל על עצמו בא כוח המבקשת את המשימה חסרת השחר שאינה עולה בקנה אחד עם דרישות האתיקה המקצועית כלפיו".

שחר מכחיש כי היה משוא פנים או בדל של משוא פנים, ההיפך: הוא עשה ככל יכולתו להביא את הצדדים לפיתרון. על התנהגותו של דניאל הוא כותב: "מצער כי עורך דין בישראל מוכן להוליך טיעוני סרק למישור כה נמוך של היעדר יסוד של אמת במילים כתובות, בגדר 'הנייר סובל הכל'".

בהמשך כותב שחר: "בהערת אגב יוער כי יש לקוות כי את ההשראה השלילית להגשת הבקשה הנוכחית ולתוכנה לא שאב בא כוח המבקשת גם מפירסום בתקשורת מעוות בתוכנו (באמצע יולי 2004) אודות פרישתו של מותב זה לפנסיה (בהתמלא מכסת הגיל והוותק השיפוטי הנדרשים כחוק לפרישה כזו, ולא כפי שפורסם), במשאלת לב שמא תהא זו שעת כושר לניסיון התחלת התיק מחדש בפני שופט אחר".

מנגד, הוא מציין כי החלטתו התעכבה עקב תקלה במחשב הביתי, כל זאת בצד עומס עבודה במסגרת הליכי פרישתו הקרובה.

שחר מכחיש, כי שיעור ההוצאות שפסק, מהווה הענשה או נקמה, "וכיוצא באלה ביטויים ציוריים ואחרים שלשון בא כוח המבקשת לא מהסס מלהעלות על הכתב".

לשון הבקשה, הוא כותב, בוטה ומעליבה, "בניסוח בלעדי של עורך דין שהשיל מעצמו את מחסומי הבושה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף". לדבריו, הבקשה מייחסת לו הכשלת חקירה נגדית, תימרון הפרטיכל, הענשת המבקשת, סיכול חקירה, אטימת אוזניים.

דניאל, בתגובה על ההחלטה החריפה נגדו: "ההחלטה והבקשה יועברו להכרעתו של מי שיכול להכריע בעניינים כאלה - הנשיא ברק. אין שמץ ממה שכתוב בהחלטה שיכול לייחס לי חלילה פגם, או למרשתי. כל הפרוטוקולים, המסמכים והתצהירים, תומכים בדיוק במה שאני אומר.

"בית המשפט עיכב שלא כדין ארבע החלטות בבקשות שונות שהגשנו, ביניהן בקשת הפסלות. מאחר שלא קיבלנו החלטות גם בבקשות קריטיות לעצם ההליך גופו, הגשנו תלונה לנציבה שטרסברג-כהן, ומשם השיבו לנו כי הם פונים לבית משפט כדי שיתן הבהרות. באורח פלא, מספר שבועות לאחר מכן השופט נתן את ההחלטה. להחלטה שלו אין קשר לנטען וכל כולה נועדה להטיל רפש כמוצא של התגוננות.

"לגבי הרמיזה כאילו הבקשה הוגשה כדי 'לתפוס טרמפ' על פרישתו - הבקשה הוגשה לפני הפירסום על פרישתו, והשופט יודע זאת".

צרו איתנו קשר *5988