הפרדוקס של שוק העבודה

הדבר מתרחש כאשר אין עלייה גדולה בשיעור הצמיחה, ועל כן אפשר להניח, כי באותם מקומות אשר התפנו בעקבות גירוש עובדים זרים נתפסו ע"י עובדים ישראלים. הבעיה עם תיאור זה הוא שהסטטיסטיקה אחרת, זאת של שיעור הבלתי מועסקים בכוח העבודה האזרחי, עדיין נשארת ברמה גבוהה של 10.8%, למרות העלייה במספר המועסקים.

לאמיתו של דבר, גם לעובדה ששיעור האבטלה נשאר גבוה, יש תשובה כלכלית לגיטימית מאוד. שיעור ההשתתפות, כלומר מספר האנשים אשר מחפשים עבודה או מועסקים, עלה בחודשים האחרונים וחצה את קו ה-55%. גם זה סימן להצלחה של מדיניות ממשלתית, אשר גורסת, כי יש לבסס את המדיניות החברתית של ישראל על מעבר מקצבאות לעבודה.

שני הצדדים של המשוואה, גירוש עובדים זרים מצד אחד וביטול קיצבאות כדי לעודד אנשים לצאת לעבודה, יוצרים לפיכך תזוזה בשוק לאחר הרבה שנים. הדבר יבוא לידי ביטוי בסטטיסטיקה של הבלתי מועסקים בעתיד הקרוב, כאשר שיעור ההשתתפות יתייצב.

אלא שכמו בכל דבר, גם בעניין שוק העבודה כדאי להסתכל מקרוב יותר על הנתונים, ולהתייחס לאותיות הקטנות. ראשית, אם מתייחסים לנתונים של משרות ולתשומת העבודה במיגזר העיסקי מגלים, כי לא היה שינוי גדול כלפי מעלה בשנת 2003. זאת, למרות שתוספת המועסקים היתה צריכה להתבטא בגידול בשעות העבודה, במספר המועסקים ובמספר המשרות.

יתר על כן: כאשר מסתכלים היכן גדל מספר העובדים בחודשים האחרונים, מגלים, כי דווקא בתעשייה ישנו תהליך של היפוך מגמה ומספר המועסקים בה מתרחב. בתעשייה, כזכור, לא עבדו מספר גדול של עובדים זרים, ומכאן ששם לא התרחשה תחלופה.

אם לוקחים ביחד את הגידול במספר המועסקים בדרך כלשהי, ומשלבים זאת עם העובדה שתשומת העבודה לא גדלה באופן משמעותי, הרי שאפשר להסיק, כי למעשה ישנו גידול במספר העובדים במשרות חלקיות, במספר האנשים אשר החלו לפתח עסקים קטנים משל עצמם ובמספר העצמאים.

לכשעצמו זהו איתות חיובי בתהליך הצמיחה, אבל זה איננו קשור למדיניות הרפורמה בשוק העבודה של שר האוצר, בנימין נתניהו. יחד עם זאת, ייתכן שישנה תוצאה חיובית כלשהי, אם מניחים שמספר העצמאים אשר קודם לא נכללו ברשת של הביטוח הלאומי ושל מס הכנסה, כאלה אשר עבדו בכלכלה המקבילה - מופיעים כעת בסטטיסטיקה הרשמית. הדבר נובע מהירידה בקיצבת הבטחת הכנסה, אשר הקטינה את התמריץ לעבוד בצד האפור של המשק ולהשלים הכנסה ע"י קבלת קיצבה.

כרגיל, כמו בכל שאלה כלכלית אחרת צריך להסיק שכללים פשוטים ופתרונות של ספר לימוד לא תמיד ישימים במציאות, ושהתשובות המתקבלות בחיים האמיתיים מורכבות יותר ממה שמניבים "מירשמים אינסטנט" לפתרון בעיות כלכליות.

שוק העבודה הישראלי מגיב, ככל הנראה, לצעדים בה נקטה הממשלה הן בתחום של גירוש עובדים זרים, והן בתחום קיצוץ הקיצבאות. העלות של צעדים אלה מבחינה אנושית וחברתית היא לא קטנה, הן לעובדים שנתפסים ברחובות והן למשפחות אשר קצבתן הוקטנה באופן פתאומי. בסטטיסטיקה כל זה איננו משתקף ויש רק לקוות, שבטווח הארוך התוצאות יהיו קצת יותר חד-משמעותיות בכיוון של הגדלת התעסוקה.