אקדמיזציה לתאונות

60 שניות לפני כל מהדורת חדשות ברדיו אנחנו נחשפים לעלילות משפחת ה"מקליקים" במכונית או למומחה הלוקח בעלות על התינוק החמוד ביותר בעולם - התינוק שלך. מומחים לתקשורת מנצלים כל חלקה של שידור כדי לטפטף הסברה למען זהירות בדרכים. כדוגמת מומחי התקשורת, פועלים בישראל עשרות אלפי בעלי מקצוע הקשורים לבטיחות בדרכים.

אין ספק שהעיסוק בנושא בטיחות בדרכים הוא ראשון במעלה מהיותו קשור לפיקוח נפש. למעלה ממיליון ורבע בני אדם נהרגים כל שנה בעולם בתאונות דרכים במדינות מפותחות ונחשלות כאחד. השאלה לגבי רמת העיסוק או האם מקצוע זה חייב לעבור אקדמיזציה, נשאלת חדשות לבקרים במקומותינו.

ישנם המחזיקים בדעה, כי במקצוע מעין זה חשובה "השורה התחתונה". ה"בדיקה" שהם עורכים לכדאיות העיסוק המקצועי בנושא, מתמצה בשאלה "כמה בני אדם הצלתם כבר בזכות המחקרים שלכם או הודות לידע שברשותכם?".

השאלה מעידה על תפיסת עולם בעייתית בכל הנוגע למדע. למעט רופאים, כבאים, פרמדיקים וכו' איש אינו יכול לומר בוודאות כמה בני אדם הציל ממוות.

גישה מעין זו כמוה כתקיעת טריז בין גלגלי התהליכים המדעיים הנעשים בתחום בטיחות בדרכים. אולי תשובה סטטיסטית כמו "אילו היו מבצעים שיפורים אלה ואלה היו נחסכים חייהם של 35 בני אדם בחודש", היתה מניחה את דעת השואלים.

במקביל, הולך ומתגבש מחנה של מקבלי החלטות המאמינים שתהליך של אקדמיזציה בתחום הוא בלתי נמנע וחיוני. בימינו, רוב המקצעות עוברים אקדמיזציה. בעבר, בחורה שידעה לזמזם יפה שירי ילדים ובעלת סבלנות לדרדקים היתה מוכשרת כגננת. היום אין כמעט מוסד להכשרת מורים וגננות שאינו מעניק למסיימיו תואר ראשון בחינוך.

בראשית המילניום החדש, עומדים אתגרים חדשים בפני אנשי המקצוע, אתגרים המחייבים את "התמקצעותם של המקצוענים". כדי להגיע להבנה מעמיקה, ליצור תחום ידע כמו בכל דיסציפלינה המכבדת את עצמה, שממנה ייגזרו עקרונות ויישומים, יש למסד באקדמיה תחום דעת זה לקראת תארים מתקדמים.

בארצות מפותחות כמו אנגליה, גרמניה ופינלנד, ישנה מזה שנים רבות באקדמיה הכרה בתאונות הדרכים. דיסציפלינה זו צומחת מתוך כיוונים שונים: בריאות הציבור, הנדסת אנוש, חינוך, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ותחומי דעת אחרים. בתוך כך ישנם 10 כתבי עת בינלאומיים המפרסמים מחקרים עדכניים.

אצלנו מתחיל הנושא לקרום עור וגידים מתוך הכרה בכך שככל שאנשי המקצוע העוסקים בנושא יהיו בעלי השכלה אקדמאית בתחום, יואצו שני תהליכים: המודעות והיוקרה המתלווים בעיסוק זה יעלו ובעקבות זאת גם רמת האנשים הפונים למקצוע. במקביל, גם התפוקות המעשיות של העושים במלאכה תהיינה משובחות יותר בהיותן נסמכות על מחקר עדכני ומקורי.

בכל משרד ממשלתי המכבד את עצמו יושבים אנשי מקצוע ובונים תוכניות אסטרטגיות למימוש מטרותיהם. המצב בתחום מניעת תאונות דרכים הוא עגום מבחינה זו: כיום, יושבים במשרדי הממשלה הרלבנטיים, לכל היותר, בעלי השכלה הנדסית. כדי לקדם את הנושא באופן משמעותי יש צורך בבעלי השכלה אקדמית בתחומים מולטי-דיסציפלינריים שיגלו הבנה אינטגרטיבית לגבי כל האספקטים בנושא.

הכותבת ראש התוכנית האקדמית לבטיחות בדרכים, אוניברסיטת בר-אילן