"ההחלטה לגבות דמי אבטחה מצרכנים ברשתות שיווק היא החלטה אומללה, והיא התקבלה בניגוד לדעתי. היא עומדת בניגוד לרוח חוק הגנת הצרכן ולחיוב להציג מחיר מלא, הכולל את כל העלויות. מחר יגבו מצרכנים גם דמי ניקיון או השתתפות בארנונה העירונית".
כך אומר ל"גלובס" הממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, בעקבות החלטת משרד התמ"ת, המאפשרת פגיעה קשה בצרכנים, להיענות לדרישת רשתות השיווק לגבות דמי אבטחה מהקונים בסניפים. כל שיצטרכו הרשתות לעשות כדי להימנע מתביעה פלילית עקב המעשה, הוא להודיע על כך בשלטים בחנות.
מעבר לכך, ל"גלובס" נודע, כי יו"ר איגוד לשכות השיווק ומנכ"ל קלאבמרקט, יעקב גינצבורג, כבר העביר בקשה זו לעו"ד קמחי לפני כשנתיים, ונענה בסירוב מוחלט. הפעם הצליחו רשתות השיווק להשיג את מבוקשן, בניגוד לדעתו של קמחי ובניגוד לכל מה שנקבע עד כה בידי התמ"ת.
המועצה תערער
נציגי הרשתות קיבלו אישור לגבייה בפגישה עם מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור. בעקבות הפגישה הם קיבלו אישור למהלך מהיועץ המשפטי של התמ"ת, תומר מוסקוביץ', שקמחי כפוף לו וחייב לקבל את החלטתו.
דרישת הרשתות הועלתה, למרות שחוק הגנת הצרכן מחייב הצגת מחיר כולל של מוצר, כולל מע"מ וכל תוספת אחרת שהצרכן מחויב בגינה בעת הקנייה.
מהמועצה לצרכנות נמסר, כי "מדובר בהפקרות, יש חוק ומשרד התמ"ת מאפשר לעקוף אותו בעצימת עיניים". המועצה צפויה לערער על החלטה.
עתה מתכוונת המועצה לצרכנות, בראשות גלית אבישי - מנכ"ל המועצה שהתפטרה השבוע תוך השמעת טענות חריפות נגד שר התמ"ת, אהוד אולמרט והמנכ"ל רענן דינור - לעתור לבג"ץ על ההחלטה, דבר שעשוי להביא לביטולה.
על פי חוות דעת משפטית של המועצה לצרכנות, שעליה תתבסס בעתירה לבג"ץ, "גביית דמי כניסה לעסק, למשל לחנות או לסופרמרקט, מהווה עבירה על פי החוק, ואין כל אפשרות לפרשנות אחרת של החוק.
"העובדה שמשרד התמ"ת שינה טעמו מתעלמת מקביעות מוחלטות שלו בעבר ומתירה עתה לרשתות לעבור על החוק. העניין מוחרף בשל חשש למניעים פסולים העומדים מאחורי הפעולה - לא טעות גרידא, אלא להיטותן לביטול החובה לסמן מחירי מוצרים".
עוד מס על הצרכן
"אני אמנם חושב שזה החלטה לא נכונה שעומדת בסתירה לרוח החוק", אומר קמחי ל"גלובס". "רוח החוק היא לתת לצרכן מחיר כולל סופי לתשלום של מוצר או שירות. אפשר לסייג את זה בהתאמות נדרשות במקרים חריגים שצריך לתת עליהם את הדעת, ויש כאלה, אבל אני לא חושב שזה המקרה.
במקרה זה, כשהוצאות הביטחון חלות על כולם, וכולם תמחרו אותן בעלויות, התוספת עלולה להיות רק עוד מס על הצרכן".
לדברי עו"ד קמחי: "למרות שחושבים שהצרכנים בישראל לא מגיבים, הפעם, אולי צרכן שירגיש שהוא כספומט בכל פעם שהוא נכנס לרשת, ידיר סוף-סוף את רגליו ממנה. אני רואה בכך איזה מס גולגולת, שעומד בניגוד לרוח החוק.
היועץ המשפטי של התמ"ת, עו"ד תומר מוסקוביץ, שאישר את ההחלטה, אמר ל"גלובס": השאלה המתעוררת האם גביית סכום קבוע, שההודעה עליו היא גלויה, פוגעת בהוראות החוק. הגענו למסקנה, כי פרשנות תכליתית של החוק אינה מחייבת איסור גביית דמי אבטחה.
"היות ומדובר בחקיקה פלילית (חוק הגנת הצרכן), הודענו שלא יינקטו פעולות אכיפה כנגד עוסקים שיגבו שקלים בודדים לכיסוי הוצאות אבטחה, בתנאי שהעוסק הזהיר את הצרכן מראש. במדיניות אכיפה זו אין כדי לאשר מהלך זה, אלא רק הודעה על מדיניות האכיפה".
מוסקוביץ מודה: "ההחלטה לא היתה נקייה מספקות, וקמחי אמנם התנגד לה, אבל ההחלטה סבירה".
גלובס: ומה יקרה בעת ערעור, עד כמה תעמוד סבירותה למבחן?
"ייתכן שיועץ משפטי אחר יחליט אחרת. אם ארגוני הצרכנים יערערו על כך, ייתכן שאפילו היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, יחליט אחרת. אבל בגדול, אני לא חושב שיש כאן פגיעה צרכנית חמורה.
"אני חושב שזו החלטה מטומטמת עסקית, וצרכנים יעדיפו סניפים ורשתות שלא מבצעים גבייה נוספת. אין כאן הטעיה או ניצול מצוקה, כי הצרכן יכול לבחור לא להיכנס לרשת כזו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
