"קפיצת המדרגה הזאת מיצתה את עצמה"

מדד אמון הצרכנים של "גלובס מחקרים", שירד בחודש נובמבר בשמונה נקודות, לא מפתיע מאוד את יו"ר מנפאואר, יוסי קוצ'יק. היינו במשבר, הוא מפרשן, יצאנו ממנו חלקית, ועכשיו אנחנו שוב במישור. ומה הלאה? תלוי בהתפתחויות הפוליטיות > שלומית לן שוחחה איתו, ועם דורון ויסברוד מהמחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, שנשמע הרבה יותר אופטימי

הפסימיות המסוימת העולה ממדד אמון הצרכנים של חודש נובמבר איננה מפתיעה את יוסי קוצ'יק, יו"ר קבוצת מנפאואר ונשיא חברת הייעוץ האסטרטגי POC. "הייתי קורא לזה", הוא אומר, "פסימיות זהירה". המדד מראה ירידה של שמונה נקודות מאז חודש שעבר, ועל אף שהוא שומר בסך הכל על יציבות, האופטימיות המהוססת שאפיינה את החודשים הקודמים נעלמה. גם בכל הנוגע לציפיות לעתיד לגבי המצב הכלכלי הכללי ולגבי המצב הכלכלי האישי. יותר אנשים הביעו סירוב לרכישות הגדולות של מוצרים בני-קיימא, אותן רכישות שהן מנוף צרכני לצמיחה. ויש ירידה בציפיות בכל הנוגע לשוק העבודה.

כשתוהים על הפסימיות של הציבור, צריך לזכור, אומר קוצ'יק, "שאנחנו עומדים בפני תהליכים חברתיים מאוד קשים, והשאלה היא, איך הממשלה תטפל בכך. בנושא הקצבאות, הממשלה נתנה ברקס מאוד חזק, כדי להחזיר אנשים לשוק העבודה. אבל זה לא תהליך של אחד לאחד. בין האנשים הללו יש נכים, יש אנשים שלא עבדו שנים, שלא מסוגלים לחזור לשוק העבודה מכל מיני סיבות, ובינתיים יורדת להם רמת החיים. וגם מצבם של אלה החוזרים לשוק העבודה לא בהכרח משתפר, לעתים אפילו להפך. משפחה עם שלושה ילדים שחיה מקצבאות, ואבי המשפחה מוצא עבודה ב-3,000 שקל, סובלת מירידה ברמת החיים ולא מעלייה. יש חוסר הלימה בין הורדת הקצבאות לעלייה בתעסוקה, והממשלה תצטרך לראות איך היא מטפלת בזה, כי כך נוצרים פערים.

"שינוי כיוון בקצבאות הוא מהלך נכון, אבל לא מסונכרן. התהליך היה צריך להיות ממותן, עד ששוק העבודה מתאושש, עד שאתה רואה שאלה שנזקקים לכך באמת מקבלים מה שהם צריכים. מדינה נאורה דואגת לקשישים, לנכים, לאנשים שכן יכולים לצאת לעבודה שיוכלו להתפרנס. יש גם מצב של חוסר הלימה בין הרצון להוציא אנשים לעבודה, לבין העובדה שאין מקומות עבודה. בעצירת החירום שהממשלה עשתה לקצבאות, צריך לראות שלא שוברים את המפרקת".

* ומה צמיחה עושה לפערים?

"יש תיאוריה האומרת שצמיחה מגדילה את הפערים. צריך לראות איך תהליכי צמיחה מצמצמים את הפערים ולא מגדילים אותם. בזמנו אהוד ברק כראש ממשלה יזם צוות עם בייגה שוחט, איתי, עם פרופ' חיים בן-שחר, פרופ' אלחנן הלפמן וד"ר דני בן דוד, ודיברנו איך יוצרים צמיחה תוך הקטנת פערים: השקעות במערכת החינוך, בתשתיות, שידרוג קבוצות שלמות של אוכלוסייה מרמות שכר של 4,000-5,000 שקל ל-6,000-8,000 שקל על-ידי הכשרות מקצועיות, השקעות במו"פ".

* השקעה במערכת החינוך, למשל, תצמצם פערים עוד 10 ו-15 שנה. מה עושים בינתיים?

"בינתיים הממשלה תצטרך מאוד בזהירות להסתכל על המינון של הפגיעה בשכבות החלשות, ואת המשאבים החסרים לה היא יכולה להשיג למשל מהרפורמה במס, ומהתייעלות במגזר הציבורי שהוא גדול מאוד ובו בוודאי ניתן לייצר מצב של חיסכון".

כמי שיושב במנפאואר, קוצ'יק נמצא בעמדה המשקיפה על שוק העבודה באופן רוחבי. חברות כוח האדם הן הססמוגרף של הירידה או העלייה בדרישה לעובדים, שבדרך כלל, בעיקר במצב כלכלי לא ברור, הרי מתחילה במהוסס ועם משרות זמניות. "מה שהמדד מבטא", הוא אומר, "זהו דבר שאני מרגיש כיו"ר מנפאואר בשוק העבודה: אחרי הקפיצה הגדולה שחלה במחצית האחרונה של 2003 ובמחצית הראשונה של 2004 אנחנו רואים איזה פלאטו, המהלך הקודם מיצה את עצמו ואנחנו נמצאים בישורת מסוימת.

"בכל הענפים של שוק העבודה שאנחנו עוקבים אחריהם, אנחנו רואים יציבות עם שינויים קטנים כלפי מטה. בענפים המסורתיים כמו שירותי משרד, מקצועות הנדסיים, שיווק ומכירות, נשמרת יציבות גדולה לעומת אוקטובר. כנ"ל בתחום ההיי-טק, שבו היתה אמנם קפיצה מאוד גדולה בין נובמבר 2003 לנובמבר 2004 - גידולים של כמעט 100% בביקושים - אבל בחודשים האחרונים הביקושים נשארים באותו סדר גודל, חודש אחד טיפה פחות, חודש טיפה יותר. כלומר, מנקודת הראות שלנו בהחלט רואים שנכנסנו בתחום התעסוקה למישור, ואפילו מישור מינוס".

אומרים שהיה פה שמח

אמנם אנחנו דנים במדד נובמבר, המדד הלפני-אחרון של שנת 2004. אולם קרוב כל-כך לסוף השנה האזרחית יש נטייה לעשות סיכומים. אם מביטים בשנת 2004, על-פי תחושות הצרכנים שליוו אותה, הרי שאפשר לראות בה מדרון מסוים כלפי מטה. השליש הראשון של השנה התאפיין באופטימיות, השליש השני - בבלימה, ואילו השליש השלישי התאפיין בהרעה באופטימיות.

"אני חושב", אומר קוצ'יק, "שבסך הכל צריך לראות את זה על מישור רציף של זמן. היינו במשבר מאוד קשה ב-2001-2002 ובחלק מ-2003. ואז היו גורמים חיצוניים מעודדים: התקבלו הערבויות האמריקניות, המלחמה בעיראק הוכרעה, שוק ההיי-טק בעולם החל לצמוח. צריך גם לזכור שהיינו בתחתית הבור, וממקום מאוד נמוך ניתן באופן קל יחסית לעלות. גם היתה ממשלה מאוד יציבה ששלטה בתקציב, היתה קואליציה יציבה שדיברה בעור אחד בנושאים כלכליים, שלטה בגירעון, החזיקה את האינפלציה ברמה נמוכה, פעלה בשוק העבודה בתחום העובדים הזרים. טיפלה בתקציב, בקצבאות, אמנם במחירים חברתיים מאוד יקרים, אבל באופן נחרץ. הממשלה התחילה להוביל רפורמות מבניות, בבנקים בשוק ההון בנמלים.

"צריך לזכור שרפורמות כאלה, לוקח להן זמן להשפיע השפעה כלכלית של ממש. עד שתהיה תחרות אמיתית בנמלים למשל, יעברו עשר שנים. אבל הדיבורים על רפורמות ומהלכים אחרים נתנו הרגשה של משק מאוד יציב, והדבר נתן את אותותיו בצמיחה של כמעט 4% ב-2004.

"קפיצת המדרגה הזאת מיצתה את עצמה. בתנאים האלה היא לא יכולה לקפוץ מעבר לזה בלי אווירת שלום באזור". בנוסף לכך, מאז שקרו כל אותם דברים מעודדים, כיוון הרוח השתנה. "באמצע היה משבר פוליטי קשה בתוך מפלגת השלטון. ראש הממשלה נתקל בקשיים עזים בתוך מפלגתו, עלתה שאלת ההתנתקות, יחד עם מה שתעשה בתוך הליכוד והקואליציה, ויחד עם החשש

למאבקים בלתי נשלטים בחברה הישראלית, היה משבר קשה ברשויות המקומיות, התקציב לא עבר. הציבור קורא את המפה. הוא אומר, בסופו של דבר המצב ישתפר אבל היכולת להמשיך להשתפר לא גבוהה, והיא מתערערת בגלל מצב פוליטי לא ברור".

* אז מה צופן לנו העתיד?

"זה קשור בכמה דברים. האחד הוא היכולת לייצב את הממשלה - תוך שבוע נדע האם הולכים לממשלה חדשה של ליכוד ועבודה או שהולכים לבחירות. וגם במהלך ליכוד-עבודה צריך לראות לאן הולכת הממשלה מבחינה כלכלית. אנחנו באמצע דצמבר ועדיין לא הצביעו על התקציב, התקציב לא עבר אפילו קריאה ראשונה.

"ממשלה יציבה אין, אבל יש סימנים אופטימיים בתוך המערכת הזאת. מעמדו של ראש הממשלה נראה מאוד יציב, הסיכוי כרגע לממשלה חדשה נראה גבוה ביותר וגם התהליכים המדיניים מסביב נראים יותר טובים מאשר בשנים האחרונות. אני מאמין שנראה את זה במדדים הבאים של אמון הצרכנים.

"צפויה ממשלה חדשה לפלסטינים, המצב הביטחוני מתייצב, יש שיפור יחסים מאוד גדול בין מצרים לישראל, אני חושב שבסופו של דבר זה יגביר את האמון, וגם יבוא לידי ביטוי הן בהשקעות מקומיות והן בהשקעות זרות. שוק ההון מצביע בחצים ירוקים. לגבי העתיד יש סיכוי שנוכל לראות שוב קפיצת מדרגה. שם המשחק הוא יציבות פוליטית, יכולת פעולה של הממשלה, ותהליך מדיני".

בסך הכל יש לנו פוטנציאל

* כמה המשק הישראלי יכול לצמוח?

"אני חושב שבסך הכל, למשק הישראלי יש פוטנציאל צמיחה של יותר מ-3%-4% לשנה, והוא גם זקוק לצמיחה גדולה מזה. כי אחרת האבטלה לא תרד. כשראש הממשלה אמר שיש תוספת של 70-80 אלף מקומות עבודה לשנה, זה טריוויאלי. בלי זה היתה לנו אבטלה עוד יותר גדולה. בלי 5%-6% צמיחה, שתביא הרבה יותר מקומות עבודה מזה, לא תרד האבטלה".

* תוך כמה זמן נראה שיפור בשוק העבודה?

"כל החברות במשק מאוד זהירות. הן עברו תהליכי התייעלות מאוד חריפים והן לא יסכנו זאת בהגדלת הוצאות קבועות, מבלי שיהיו בטוחות שעומדת מאחורי זה יכולת גידול משמעותית. לכן בשלב זה החברות יעברו מחצאי משרות למשרות שלמות, הן ייקחו עובדים במשרות זמניות, ומאוד יקפידו לא לבזבז את מה שהושג בתהליכי ההתייעלות. אם הכלכלה תתחיל להרים ראש ולצמוח, ייקח זמן עד שנראה ירידה ברמת האבטלה, זה לא יקרה בין-לילה".

קוצ'יק סבור, שהציבור יאמין ביכולת להמשיך להניע את הכלכלה ולעשות רפורמות מבניות, אך ורק אם יידע שהמשק לא ייכנס לסחרור של מאבקי עבודה. "יש צורך דחוף לייצר מערכת של הידברות בין הממשלה לבין ההסתדרות בעניין יחסי עבודה. אני חושב שהנושא הזה הוא קריטי בשאלת האופטימיות-פסימיות של הצרכנים באשר לרפורמות מבניות. היום, אין כללי משחק. אני חושב שזה באחריות שר האוצר ויו"ר ההסתדרות לשבת, לנסות להגיע להידברות במשק הישראלי ובחברה הישראלית. יכול להיות לזה תפקיד מפתח בצמיחה.

"אני לא רוצה להתייחס לשאלה מי אשם באי-ההידברות, אבל מערכת הידברות כזאת בין שר האוצר לבין יו"ר ההסתדרות היא צורך ממדרגה ראשונה, ועם מערכת כזאת ניתן להגיע להישגים מאוד גדולים. שמעתי השבוע נאום מאוד מרשים של יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ בוועידת גלובס לעסקים, שיש מצידו נכונות להגיע להידברות".

* איזה סוג של כללי משחק צריכים לקבוע?

"חייבים לקבוע כללים להפרטה, כללים לשינוי מבני, לאפשר קיום של גורמים שמנסים לפשר ולגשר, לקבוע תוכנית עבודה. יש כל מיני מודלים לדברים הללו. אבל צריך לזכור שבתחומי ההפרטה והשינויים המבניים הגענו לגרעין הקשה, והתהליכים האלה לא יעברו בלי זעזועים. אלה מהלכים כואבים וכל צד יידרש לוויתורים קשים".

* כרגע לפחות לא נראה שהכיוון הוא הידברות מתוך רצון טוב.

"יש פה מאבק כוחות מאוד קשה, כל צד חושב שהצדק איתו, כל אחד מהצדדים עשה גם דברים חיוביים וגם שגיאות ומשגים. אבל ניתן להגיע לכללי משחק מוסכמים. גם בנימין נתניהו וגם עמיר פרץ יכולים, במידה שהיו רוצים, להגיע לזה, ואי אפשר להפריז בחשיבות של זה".

זה רק משבר קטן וזה חולף

ויש מי שאצלם האופטימיות פחות זהירה. "אמנם לא הופתעתי מהכיוון של מדד אמון הצרכנים", אומר דורון ויסבורד, מנהל במחלקה הכלכלית בבנק הפועלים. "על רקע הנתונים הכלכליים של החודשים האחרונים אפשר להבין שהמגמה קצת יותר פסימית. אבל הופתעתי מהעוצמה. שמונה נקודות זה הרבה.

"מה שעוד הפתיע אותי, אלה התשובות לשאלות הנוגעות לציפיות לעתיד. אם מסתכלים קצת אחורה בחודשים האחרונים, על הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצב לא מזהיר. אבל ציפיות קדימה יותר אופטימיות. בשוק המניות למשל, שאמור גם הוא לבטא ציפיות כאלה, התמונה די הפוכה. אם אני הייתי כלול במדגם, אני לא חושב שהייתי מוריד את התוצאה אלא להיפך, הייתי מביע גישה יותר אופטימית".

* למה היעדר האופטימיות לעתיד מפליא אותך?

"אם רואים את המצב הגיאו-פוליטי, הסקר נערך כבר אחרי פטירת ערפאת, אחרי שנודע על הגישושים של סוריה להסדר. אני מניח שהציבור עוד לא הפנים שיש שינוי. בעיני, התפנית הזאת, שמצרים רוצה להוביל תהליך שלום, ולא מצרים מבודדת אלא מצרים שחזרה להנהיג את העולם הערבי, היא תפנית בסדר גודל של ביקור סאדאת בזמנו, ואולי יותר. כמובן, אם זה יימשך. בנוסף, הבחירות בארצות-הברית שתוצאתן נחשבת רצויה לישראל - לפי הסקרים הציבור הישראלי העדיף את בוש שנחשב פרו-ישראלי - היו עוד סיבה לאופטימיות בנובמבר".

* אז איך לדעתך קרה שהמדד ירד כך?

"אחד ההסברים, לדעתי, הוא שהסקר נעשה זמן קצר אחרי פרסום דו"ח העוני, שזכה לסיקור יותר מאסיבי מבעבר, והצטרף לרקע הכלכלי הכללי ולצמצום התמיכות שפגע בשכבות החלשות. יכול להיות שזה יצר אווירה קצת פסימית".

* הורדות תמיכה אינן צעד מעודד במיוחד.

"לפחות בין כלכלנים זה נחשב צעד מעורר צמיחה. אבל בשביל מי שנפגע ממנו אין ספק שזה גורם לאווירה יותר פסימית. השכבות החלשות לא יכולות שלא להיפגע מהצעדים האלה, אלא אם כן הן נכנסות לשוק העבודה. ואם מסתכלים על השנה האחרונה, היתה כנראה עלייה בהיקף ההעסקה, אבל הרוב במשרות חלקיות ובמשכורות נמוכות, על רקע צמצום בעובדים הזרים. אין ספק ששכבות חלשות נפגעו, וזה לא יכול להיות אחרת. אי-אפשר לצמצם הקצבות מבלי שבטווח הקצר אנשים ייפגעו.

"אני רואה בירידה הזאת במדד האמון נתון טרנזיטורי, להערכתי זה מצב רוח חולף. אני לא רואה בזה סנונית המבשרת את הסתיו. ואם המגמות הנוכחיות יימשכו, הציפייה שלי שהמדד יראה תיקון בחודש הבא. אני לא צופה שישראל תהפוך מיד לנמר, אבל אין הצדקה לכזה דיכאון". *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988