בג"ץ דחה עתירה לקביעת מועד ההכרה לשיוך מגרשים למגורים עקב שיהוי

שופטי בג"ץ, הנשיא אהרון ברק, אשר גרוניס וסלים ג'ובראן, קבעו כי ההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל בדבר שינויים במבנה הארגוני והקצאת קרקע בקיבוצים, התקבלה כבר ב-1996 ולכן יש לדחות את העתירה בשל השיהוי שבה היא לוקה.

העמותה עתרה לבג"ץ בדצמבר 2003 בבקשה להכיר בזכותם של חברי קיבוץ לשיוך מגרש המגורים בקיבוצים של כל מי שהיו חברים בקיבוץ ב-27.2.1996.

במועד זה התקבלה החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל שאפשרה את שינוי תקנון הקיבוץ - אשר יפריד בין השטח החקלאי לשטח המגורים, ויאפשר בעקבות כך את לחברים לחכור ישירות ממינהל מקרקעי ישראל.

העמותה טענה, כי כיום כל קיבוץ קובע לעצמו את מועד הזכות. לטענת העותרים, קיימת כיום בקיבוצים שכבה גדולה של קשישים וכי קיבוצים רבים מעכבים ההחלטה על קביעת היום הקובע, מתוך רצון שאותה קבוצה תלך לעולמה ודירותיהם יחזרו לקיבוץ.

שופטי בג"ץ קובעים בפסק הדין, כי מ-1996 מתקיימים ב-74 קיבוצים שונים הליכי שיוך יחידות מגרשים. לטענתם, שינוי תנאי ההחלטה בקשר למועד הקובע לעניין הזכאות לשיוך, משנה רטרואקטיבית את הנחות המוצא שעל יסודן קיבלו הקיבוצים את ההחלטה לנקוט את תהליך השיוך.

(בג"ץ 11068/03)