השידור החוזר מעבר לפינה

לכל דבר טוב יש סוף ואז מייק אוף ואחר כך טייק אוף. ערוץ 10 סחט אתמול את טיפת המיץ האחרונה מ"אהבה זה כואב" בצל הידיעות שאין מצב לעונה שנייה, והגיש סרטון חביב על מאחורי הקלעים של הזוג הכי מקסים בטלוויזיה מאז קארי ומיסטר ביג. דנה ואורן לנצח? שתי נשיקות במצח ועוד אחת עם הלשון, ככה, בשביל הרייטינג.

מרבית הסרטים בז'אנר המייק אוף נוטים לפלצנות תהומית ומשעממים אפילו את אחרונת נערות המים. השחקנים מציגים את עולמם הרוחני החלול ומדברים על משמעות החיים והחיבור שלהם לתפקיד. באופן כללי, בסיטואציה כזו שחקנים גורמים לך להצטער על הרגע בו נטשו את התסריט המקורי, ואם זה לא מספיק, הבמאי נזכר בכלבתו המנוחה והצלם מבהיר באריכות שפילטר הוא לא רק קצה של סיגריה. שעמומון.

הסרט של אתמול, על אף שלא היה חשוב או מסעיר, הצליח לרגש רוב הזמן, בעיקר תודות לדנה מודן, בחורה שנונה ופיקחית, שמדברת על אהבה בערגה וציניות במקביל. המגה טאלנט השני שהחזיק על כתפיו את הסרט הוא אסי כהן, אלוף העולם בקסם אישי והאיש שאחראי לשדרוג מטורף במעמדו של חריץ העכוז הידוע לשמצה.

האם הסרט תרם איזו תובנה מסעירה במיוחד על "אהבה זה כואב"?, אומר זאת כך יונית, עושה רושם שלא. עם זאת, גדי, היה נחמד. לאללה. כמו כוס תה בימות החורף הקרים, הסרט "מאחורי" עזר להעביר את הזמן בנעימים ולהרגיש, לעוד חצי שעה אחרונה ודי, שיש אנרגיות חיוביות באוויר.

עכשיו, כשצריך לסגור את הבאסטה ולחזור אל הבאסה, כל שנותר לעשות הוא להתכרבל בשמיכות פוך חמות, ללבוש טרנינג מצ'וקמק ולחכות לשידור החוזר, שלפי הפרומואים של אמש, ממש כמו אהבה, נמצא כבר מעבר לפינה. תתאפקו.

יותר משעמם מפסוקו של יום

"מאחורי הקלעים: מי מפחד מצופית", ערוץ 10, יום שני, 20:22

על פניו, ערוץ 10 עלה על נוסחה מנצחת: הבה נשדר רצף של תוכניות מאחורי הקלעים בזו אחר זו. הצופים ימותו על זה. ובכן, אממ, יש רק שתי בעיות צנועות בקונספט הזה, ונתחיל בחשובה שבהן: הרעיון דורש מהערוץ לשדר, מדי פעם לפחות, תוכנית ממש, כאילו, לא לקט או ספיישל או פרומו, סתם תוכנית. העניין השני, פעוט בהחלט, נוגע למידת העניין שסרטים כאלה מעוררים.

יש מין שמועה כזאת בעיר, בינתיים היא מוכחשת, שערוץ 10 לא ממש סובל מעודף צופים. אולי זאת סתם השמצה. הנה מסקנה חתרנית: סרט על מאחורי הקלעים עשוי לעניין רק את מי שראה ואהב את מה שקרה בקדמת הבמה או המצלמה. טכנית, אפשר לתעד גם את אברי גלעד ולינוי בר גפן לוגמים קפה ומצחצחים שיניים כאשר תחקירנים טרוטי עיניים מקיפים אותם. מעשית, זה משעמם יותר מאשר פסוקו של יום.

צופית גרנט עוברת ליום שני ובערוץ 10 השתמשו בתירוץ הזה בכדי לתת לה אפשרות לראיין את עצמה. גרנט, ממש כמו ואן דאם בשעותיו הקטנות, "גילמה" שתי דמויות. הנה צופית מהטלוויזיה והנה, סורפרייז! אשתו של אברם, מאמן הנבחרת ועכשיו הן מדברות ומתחבקות, שיאו, איזה פלא טכנולוגי.

המונו-דיאלוג הזה נמרח על פני 10 דקות ארוכות, משעממות ומיותרות להפליא. אם גרנט רוצה להתברג בתודעה הציבורית, עניין מוצדק בפני עצמו, אולי כדאי לה לשתות משהו. בעצם, אם נזכרים בפעם האחרונה בה היא תועדה לוגמת משהו על המרקע הקטן, עזבו, זה היה חרא של רעיון.