טענה: המדינה תפסיד מאות מיליוני ש' בשל אי-שינוי תנאי המכרז בכביש 431

לדברי הראל, למרות הצהרות האוצר כי הפנים את לקחי מכרזי ה-BOT הקודמים, המכרז להקמת כביש 431 - שעלותו שני מיליארד דולר, לא פורסם בשפה האנגלית, עובדה שמונעת מיזמים זרים להתעניין בו.

לטענתו, המדינה אינה מוכנה לאפשר הצמדה מלאה למדד מחירי המטבעות הזרים, עובדה שגם היא אינה מאפשרת שיתוף של יזמים זרים במכרז והתוצאה היא הפסד צפוי של מאות מיליוני שקלים למדינה.

לדברי הראל, מתמודד במכרז הנוטל הלוואות בשקלים, נהנה מהצמדה מלאה של הקרן ושל הריבית למדד הישראלי, ובכך הוא מקבל הגנה נגד התייקרות התשומות לאורך כל חיי הפרויקט.

מתמודד הממן את הפרויקט במט"ח מקבל אמנם תשלום עבור הקרן והריבית במטבע שבו מימן את הפרויקט, אך המדינה מוכנה לאפשר לו הצמדה למדד המחירים האמריקני ל-20% בלבד מהשקעתו, ורק על ההון העצמי. מכאן, שהיזם נותר חשוף לחלוטין להתייקרויות לאורך כל חיי הפרויקט, אמר.

הראל מדגיש, שמשרד החשב הכללי מודע לעובדה, שאם יאפשר הצמדה מלאה למט"ח, כפי שאיפשר במכרז ההתפלה באשקלון, יצליחו היזמים לגייס 150 מליון דולר בריבית נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הישראליים. יתר על כן, היזמים יהיו מוכנים להתחייב שכל החיסכון בהפרשי הריבית כתוצאה מלקיחת הלוואות במט"ח יועבר למדינה.

עוד אומר הראל, שהצעה זו הוצעה לאוצר, אך הוא טען בתגובה, שהוא אינו יכול לשנות את תנאי המכרז, שכן בכך הוא יפלה את המשתתפים האחרים.

כביש 431, באורך 20 ק"מ שיחבר בין ראשון לציון לכביש מס' 1 וכביש חוצה ישראל, מתוכנן ככביש אגרה. המכרז פורסם בשיטת PFI למשך 25 שנה. בסוף הביצוע תשלם המדינה מענק של 400 מיליון שקל.

לדעת גורמים במשק, אי תרגום המכרז לאנגלית, וסירוב האוצר לאפשר הגנה גם למשקיעים זרים תגרום לכך ששוב המתמודדים היחידים על מימון המכרז יהיו בנק הפועלים ובנק לאומי, עובדה שתמנע תחרות.

תגובת משרד האוצר לא הגיעה עד סגירת הגיליון.