"קשה להשקיע בארץ"

משרדי חברת כים-ניר בשדה התעופה הזעיר שבהרצליה רחוקים מלספק את תנאי ההמתנה שלהם מורגלים הבאים בשערי נתב"ג 2000, או בכל נמל תעופה מודרני אחר. אבל מי שממריא מכאן לא מתעניין כנראה בנוחות. ליעד שאליו טסנו בשבוע שעבר עם יצחק תשובה, לדוגמה, ניתן להגיע רק באמצעות מסוק, וממילא פיצו על הפגיעה בתנאים בוקר חורפי נהדר וקפה בוץ שהכין עבורנו סדרן העבודה של כים-ניר, המשמש כרטיסן, איש צוות קרקע ומי יודע מה עוד.

יעד הטיסה היה המגדל הגבוה במזרח התיכון, פלטפורמת ההפקה של פרויקט הגז הטבעי, ים תטיס, קונסטרוקציית מתכת המתנשאת לרום של 320 מטר, מתוכם כ-60 מטר מעל פני הים.

לתשובה יש כיום עסקים מצליחים בתחומי נדל"ן, רכב ודלק, אבל יותר מכול הוא נלהב לדבר על פרויקט הפקת הגז שמזדקר מהמים, מול חרטום המסוק, כ-30 ק"מ מקו החוף של אשקלון, מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.

מדובר בפרויקט התשתיות הגדול ביותר שהוקם בישראל במימון פרטי, ללא תמיכה ממשלתית. "אנחנו תעשייה", אומר תשובה כשאנחנו דורכים על קרקע המתכת המצוחצחת של המתקן.

על מה בעצם ההתלהבות?

"הפרויקט הזה יחסוך למדינה מיליארדי דולרים, סכום משמעותי בכל קנה מידה, גם בכלכלה העולמית. גז, חשמל ומים הם העתיד וזה הכיוון של קבוצת דלק ב-25 השנה הקרובות. סביב זה ייבנה כל השאר.

"דלק שותפה גם בפרויקט התפלת המים באשקלון, בהיקף מתוכנן של כ-100 מיליון מ"ק בשנה, כמות שתפתור את בעיית המים במדינה, ובנוסף הקבוצה עומדת לסיים הקמת תחנת-כוח שתספק חשמל לפרויקט ההתפלה ולמשתמשים אחרים, ותהיה אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים בישראל".

דלק היא כיום חברת ענק הנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-800 מיליון דולר, כמעט כפול מהשווי שבו רכש אותה תשובה לפני כשבע שנים. בדרך חולקו כ-350 מיליון דולר דיבידנדים לבעלי המניות.

ספק אם התרחש כאן אי פעם סיפור הצלחה כה מרשים בתחומי הכלכלה המסורתית בזמן כה קצר. תשובה גדול לא רק בישראל. היקפי הפעילות שלו בתחום הנדל"ן בחו"ל נאמדים במיליארדי דולרים, אבל אותו זה ממש לא מספק.

יש בתשובה אנרגיות ורעב של איש עסקים בתחילת דרכו, ומכריו מעידים עליו שהוא ענייני, מהיר תגובה, קצר רוח ועם זאת רגשן. פן נוסף המוכר היטב בעיתונות הכלכלית: תשובה, שלמהירות שבה הוא סוגר עסקאות ענק בהיקף של מאות מיליוני דולרים אין אח ורע, בורח מפרסום כמו מאש, ובשנים האחרונות סירב לפניות של כלי תקשורת להתראיין על הצלחותיו.

גם כעת, לאחר שסוף-סוף הסכים להתראיין, מקפיד תשובה שלא להרחיב את הדיבור על עסקיה של קבוצת דלק שנמצאת אמנם בשליטתו, אך הוא איננו משמש בה כנושא משרה או כדירקטור (ואף אינו מקבל ממנה משכורת). גלישה למישור האישי הס מלהזכיר.

"זו רק ההתחלה"

על פרויקט הגז מסכים תשובה לדבר בגלל החשיבות העצומה שהוא רואה בו, לדלק ולמדינה: "הפרויקט הזה הכניס את ישראל לעידן חדש, עידן הגז", הוא אומר במהלך הסיור במתקן ההפקה, בגובה עוצר נשימה. "בכל מקום אחר היינו מקבלים על כך מדליות או אפילו פרס כלשהו".

גם היום, כמעט שנה מאז החל הגז לזרום בצינור המוביל לתחנת הכוח של חברת החשמל באשדוד, עדיין קשה לתפוס את גודל התגלית של ים תטיס ואת הרווח העצום שהיא צפויה להניב לקבוצת דלק ולשותפיה, כמו גם למדינה, שלא עושה חיים קלים ליזמים ולעתים אף מקשה עליהם.

תשובה: "החלטנו להשקיע בפיתוח תשתית ההפקה יותר מ-300 מיליון דולר, בלי לחכות שחברת החשמל תחתום איתנו על חוזה אספקה. רתמנו את העגלה לפני הסוסים וסיימנו את הקמת הפרויקט במהירות הבזק. בזכות הסיטואציה שיצרנו, מצרים מוכנה כיום לספק גז למדינת ישראל, דבר שלא הסכימה לעשות בעבר".

מה משמעות הפרויקט מבחינת המדינה?

"הפרויקט יחסוך לישראל מאות מיליוני דולרים בשנה. כבר היום, כשאנחנו מספקים גז לתחנת אשכול באשדוד, החיסכון נאמד בכ-15 מיליון דולר לחודש, וזו רק ההתחלה".

גדעון תדמור, מנכ"ל חברת דלק אנרגיה שבאמצעותה שולטת קבוצת דלק בים תטיס, מחזק את דבריו של תשובה: "הפרויקט מהווה פריצת דרך לאומית בכך שהוא מעביר את המשק לשימוש בגז, תוך ניצול מקורות עצמיים. הוא עשוי לתרום למדינה מיליארדי דולרים בעשור הקרוב, בחיסכון בשימוש בדלקים חלופיים, במיסים ובתמלוגים".

היזמים, קבוצת דלק (השולטת על 53% מהפרויקט) ושותפתה האמריקנית נובל אנרג'י, שהשקיעו בפרויקט מאז תחילתו יותר מחצי מיליארד דולר, מעריכים את שווי מאגרי הגז ה"מוכחים" בים תטיס בכ-3 מיליארד דולר.

נכון להיום נובעות כל הכנסות הפרויקט מהסכם בודד עם חברת החשמל, לאספקת 18 מיליארד מ"ק גז טבעי לתחנת הכוח באשדוד, במשך 11 שנה. היקפו הכספי של הסכם זה בלבד מסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר. בנוסף מנהלים היזמים משאים-ומתנים מתקדמים עם צרכני גז נוספים בישראל לחתימת הסכמי אספקה של יתר הגז הטמון במאגרים.

ב-2004, השנה הראשונה לזרימת הגז, סיפק הפרויקט לחברת החשמל כמיליארד מ"ק שהכניסו כ-120 מיליון דולר לקופת היזמים. מדו"חות קבוצת דלק שפורסמו השנה עולה כי יותר ממחצית ההכנסות מוכרות כרווח אצל היזמים.

תדמור מדגיש כי "לקחנו כאן סיכון גדול בביצוע השקעת ענק ממקורות עצמיים, לפני שנחתם הסכם אספקה ובטרם נמצא פתרון לסוגיית ההולכה הארצית של הגז. כעת העניינים פשוטים יותר ודלק מנהלת מגעים להחלפת המימון שקיבלה לצורך הקמת מערך ההפקה וההולכה הימית במימון פרויקטלי, ארוך טווח, ממשקיעים בינלאומיים".

אתם לא חוששים מהתחרות הצפויה עם ספקי גז נוספים?

תשובה: "להפך. אנו בעד תחרות ומברכים עליה. זאת, כמובן, תוך הקפדה על שמירת האינטרסים של המדינה ושוויוניות מלאה בין הספקים".

גורמים במשק האנרגיה מעריכים כי גם לאחר חתימת העסקה של יבוא הגז ממצרים, תעבור תקופה לא קצרה של הקמת התשתיות שיאפשרו אספקת גז ממקור זה. עד שתיפתח תחרות, צפויה צריכת הגז בישראל לעלות לכ-4 מיליארד מ"ק בשנה, על העלייה בהכנסות וברווח הנגזרים מכך.

החסם המרכזי העומד כיום בפני העברת המשק לצריכת גז טבעי - שהוא זול, יעיל ונקי יותר ממקורות חלופיים - הוא היעדר מערכת הולכה ארצית, שמתעכבת למרות התחייבות שנתנה המדינה בעבר כי זו תעמוד לרשות ים תטיס החל מהמחצית השנייה של 2003.

"זו המדינה היחידה שיש לי"

נכון להיום מסתמנים עיכובים בהקמת המקטע שמחבר בין אשדוד לאשקלון, החיוני לאספקת גז לתחנת הכוח של מתקן התפלה, הנבנה בהשקעה של 200 מיליון דולר ואמור להתחיל לפעול ב-2005. תשובה: "לצערנו הנזק שייגרם עקב אי קיום ההתחייבות יכול להיות גדול מאוד".

אז גם לך קשה לעשות עסקים עם המדינה?

"קשה להשקיע בארץ. קח לדוגמה את תחום הנדל"ן. רוב הקרקעות נמצאות בידי המדינה והביורוקרטיה הכרוכה בכך מעכבת את פיתוחן ומייקרת את עלויות רכישת הקרקע בכ-60%. רשויות מקומיות מעכבות אישורים ויש מיסים על קנייה ועל מכירה, מע"מ, פיתוח, השבחה, מים וביוב.

"אני אומר את הדברים בכאב רב. כדי שהליקויים יתוקנו ושיתאפשר ליזמים מחו"ל להשקיע כאן, הרשויות צריכות לעודד ולסייע. קשה לי לשכנע אנשי עסקים, בהם יהודים רבים שאני פוגש, לבוא ולהשקיע בארץ. בשביל שזה יקרה צריך להשוות תנאים ביחס למדינות שבהן הם פועלים, כי הפער הקיים כיום לרעתנו הוא אדיר".

כמה מזמנך אתה שוהה כיום בחו"ל?

"יותר מ-80% מהזמן שלי מוקדש להשקעות הנדל"ן הפרטיות שלי בארה"ב ובקנדה, שמתבצעות על-ידי קבוצת אלעד ושאינן קשורות לדלק. יש לי תוכניות להמשיך ולפתח את העסקים הפרטיים במדינות אלה".

למה דווקא שם?

"מה שמאפיין את ההשקעה בארה"ב ובקנדה הוא היקפי הפעילות הבלתי מוגבלים. הבעיות מול הרשויות אינן קיימות והחיים הרבה יותר קלים".

מה זה אומר לגבי הפעילות שלך כאן?

"אצלי זה עניין אחר לחלוטין, זה הרבה מעבר להיגיון העסקי. זו המדינה היחידה שלי ואני קשור אליה ואוהב אותה בלי להשוות לשום דבר אחר. בבית שלי אמשיך ליזום ולהשקיע למרות הקשיים".

הנושא היחיד שדומה כי תשובה מרגיש משוחרר לדבר עליו הוא המקום שממנו צמח. זאת, לדבריו, "בעיקר מתוך רצון לתת תקווה לאלה שבאים מרקע דומה לשלי ולסמן להם שאפשר 'לעשות את זה'". מדובר בסיפור סינדרלה של מי שגדל במעברת שבות-עם (פרדסיה), בחדר אחד עם עוד עשר נפשות. "מגיל 12 עבדתי בחקלאות, בכפר מונש ובכפר חיים, אצל משפחת פולנסקי, כדי לפרנס את המשפחה. בחדר לא היו שירותים או מטבח, אבל גדלתי עם חיוך רחב, גישה חיובית לחיים ושאיפות לעתיד", הוא מספר.

את הונו עשה בעשר אצבעות, ולא כמטפורה: "מיום שהשתחררתי מהצבא אני עובד בקצב רצחני. התחלתי עם הון עצמי של שבע לירות, שקיבלתי כדמי שחרור, ותוך שנה העסקתי 1,000 עובדים", סיפר לי בעבר. עסקי הבנייה שלו צמחו במהירות, על רקע עבודות הביצורים של קו בר-לב ובזכות בנייה עבור משרד הביטחון בבסיסי צבא ברחבי הארץ.

מאוחר יותר נכנס בקצב רצחני לייזום פרויקטים בעירו נתניה (שאליה עברה המשפחה כשהיה בן עשר), והפך תוך זמן קצר ליזם ולקבלן מוביל בעיר היהלומים. הוא אף שימש כפטרונה של קבוצת הכדורגל המקומית, שהיתה אז בשיא תפארתה. בסוף שנות ה-80 נסע לניו-יורק, "כדי ללמוד ולהתפתח" כדבריו, קנה שם עשרות בניינים בתקופת השפל, חזר לישראל, והפך לאחד היזמים הבולטים בארץ בתחומי הדירות והמלונאות. אחר-כך הגיע תורה של רכישת השליטה בדלק והשאר היסטוריה.

"סוד ההצלחה: מנהלים טובים"

בחודש האחרון נחשף טפח מעסקי הענק של תשובה בחו"ל. חברת אלעד קנדה, אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בקנדה הנמצאת בבעלותו הפרטית, הגישה תשקיף להנפקת אג"ח בהיקף של כמעט 2 מיליארד שקל.

נכסי החברה, כך עולה מהתשקיף, כוללים כ-20 אלף דירות ושטחים ציבוריים ומסחריים בשווי של כ-2 מיליארד דולר, אשר מניבים מחזור הכנסות שנתי של כ-200 מיליון דולר. בין הנכסים שרכש תשובה בקנדה גם הכפר האולימפי במונטריאול, שעתיד להפוך לפרויקט של דירות יוקרה.

גורל דומה מצפה למלון פלאזה בניו-יורק, שנרכש לאחרונה בידי אלעד ארה"ב, אותה חברה שבאמצע שנות ה-90 רכשה מאות יחידות דיור במסגרת חיסול המלאי של בנקים פושטי רגל, מידי זרוע הפעילות האמריקנית של בנק לאומי. המלון המפואר ביותר בניו-יורק נרכש לפי מחיר של 840 אלף דולר לחדר, מהמחירים הגבוהים ששולמו אי פעם עבור חדר מלון בניו-יורק, בעסקה שהיקפה הסתכם ב-675 מיליון דולר.

תשובה, שלדבריו מדובר רק ב"אחת העסקאות הגדולות שסגרתי", רכש את המלון מהנסיך הסעודי אל וואליד בן-טלאל ומטייקון המלונות הסינגפורי קווק לנג בנג, שהחזיקו במלון הממוקם בפינת השדרה החמישית ורחוב 59, מול הסנטרל פארק.

מה פתאום פלאזה?

"בעלי המלון קיבלו החלטה למכור, ולפני שזה הגיע לשוק יצרנו איתם קשר. המגעים התנהלו בסינגפור והתפתחו לחוזה שנחתם בלונדון". תשובה מסרב להרחיב את הדיבור על הדרך שבה תוחזר השקעת העתק, אך על-פי ההערכות בכוונתו להסב כ-50% משטחי המלון לדירות פאר שיימכרו לעשירי תבל. יתר השטח יחולק בין שימוש מלונאי לשימוש מסחרי.

במסוק, בדרך חזרה, אני שואל אותו מה הפך את הנער שגדל במעברת שבות-עם לאיש עסקים עולמי. "סוד ההצלחה", הוא משיב, "הוא מנהלים ועובדים טובים, שכל אחד מהם ראוי לתודה גדולה ולברכה על מאמציו, מעבר לתגמול הנכון, שבלעדיו לא ניתן היה להגיע לכאלה הישגים. הצלחתי בזכות הצוות שעובד איתי. פשוט ידעתי לבחור אותם נכון".

גלריית המנהלים הבכירים שמקיפה את תשובה בדלק, וזוכה לאוטונומיה מלאה בניהול עסקיו, כוללת את גבי לסט (יו"ר הדירקטוריון ועד לאחרונה מנכ"ל החברה), אסי ברטפלד (המנכ"ל הנוכחי), גיל אגמון (מנכ"ל דלק מוטורס) ואיליק רוז'נסקי (מנכ"ל דלק נדל"ן).

בכירים נוספים בקבוצה שפועלת תחתיו הם צמד חתניו של תשובה, רוני אלרואי ורמי נאור; שלוש בנותיו, אורלי, כרמית וגל (בת נוספת, קרן, איננה נוטלת חלק בניהול עסקיו) ומנהלי אלעד בצפון אמריקה מיקי נפתלי, אודי ארז ושאול משעל.

גורם נוסף שמקורב לתשובה הוא עורך-דין פיני רובין ממשרד גורניצקי, הנהנה ממעמד של איש אמון ואף מונה לאחרונה ליו"ר הדירקטוריון באלעד קנדה. בנו של תשובה, אלעד, סיים לאחרונה התמחות במשרד גורניצקי ותשובה תולה בו תקוות רבות כמי שצפוי להוביל את הקבוצה בעתיד: "בשלב זה אלעד עוסק בעיקר בלימודים אקדמיים, אבל יום אחד הוא יוביל את עסקיי ביחד עם שאר בני המשפחה".

ההשתלטות על דלק: "זה היה קל"

דומה שאין כתר שלא נקשר להשתלטות העוינת שביצע תשובה על קבוצת דלק, בשלהי פברואר 98'. כעת הוא מספק בפעם הראשונה את גרסתו למהלך הדרמטי ביותר שידע שוק ההון המקומי: "במשך חודש פורסם בתקשורת שאליעזר פישמן משתלט על דלק ונזרקו עוד כמה שמות אחרים. בדקתי את העניין ומצאתי שיש אפשרות כזו.

"אי.די.בי, בעלת השליטה, החזיקה רק 38% מהמניות בעוד שיותר מ-50% מהמניות הוחזקו בידי שבעה גופים בראשות בנק הפועלים (25%), פישמן (7%) וגמולות (6%). זה היה קל".

המאבק על דלק היה קצר. בפברואר 98' רכש תשובה את מניות פישמן והגופים המוסדיים, ובד בבד סגר עסקה לרכישת מניות בנק הפועלים, שהשליטה בו עברה זמן קצר קודם לכן לקבוצת אריסון-דנקנר.

התעלומה הגדולה שנותרה לאחר המהלך היא מה גרם לבנק הפועלים, בן בריתה הוותיק של משפחת רקנאטי מאי.די.בי, לחבור לתשובה נגד האינטרס של הרקנאטים, שהיו מאנשי העסקים החזקים במשק באותה תקופה. ככל הידוע לנו כיום, זעמו ראשי הבנק על האופן שבו נהגו הרקנאטים כלפיהם שנה קודם לכן, כשרכשו מידי בנק הפועלים את המניות העודפות שהיה הבנק מחויב למכור בחברת כלל במחיר נמוך בהרבה מזה שדרש הבנק. מכירת האחזקות בדלק לתשובה היתה נקמתו של הבנק.

מהלך הבזק של תשובה היכה בתדהמה את אודי וליאון רקנאטי, שהתקשו להשלים עם אובדן השליטה בדלק. נציגי המשפחה פנו לבנק בהצעה לרכוש את מניותיו בדלק במחיר גבוה יותר מזה שהציע תשובה, אך נענו בשלילה. בהמשך התקשו האריסטוקרטים של אי.די.בי "לאכול" את בעל הבית החדש, וכעבור פחות מחודש מכרו לתשובה את מניותיהם בדלק, מה שהתברר בהמשך כטעות לא פחות קשה מהזנחת האגף שאפשרה לו את ההשתלטות על החברה.

איך היחסים שלך עם הרקנאטים כיום?

"אני מאוד מעריך את המשפחה, שתרמה רבות למדינת ישראל, ונמצא איתם במערכת יחסים טובה".

דלק עצמה היא כיום חברה יעילה ורווחית הנשענת על חמישה מרכזי רווח: רכב, נדל"ן בחו"ל, מוצרי דלק, ביוכימיה ולאחרונה גם גז טבעי. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד הרווח הנקי של הקבוצה על יותר מרבע מיליארד שקל.

בשנה האחרונה הרחיבה הקבוצה את תחומי פעילותה באמצעות רכישתה של חברת הנדל"ן והתקשורת הוותיקה דנקנר השקעות, רכישה שהפכה אותה לבעלת השליטה בחברת הכבלים מתב. בהמשך נכנסה דלק גם לשותפות פיננסית בחברת הביטוח מנורה. בתווך, ביצעה השקעה רווחית להפליא במניות ובאופציות של חברת התעופה אל-על, המיועדת למימוש.

לדברי מנכ"ל דלק, אסי ברטפלד: "דלק רוצה להיות חברה ורטיקלית, שעוסקת בחיפושי גז ונפט, בהפקה, בזיקוק וכמובן בריטייל. חברת דלק אול דה ווי".

כשהוא נדרש להשקעות העצומות שביצעה הקבוצה בתשתיות בשנים האחרונות, מסביר ברטפלד כי "אחד היתרונות של דלק הוא שהקבוצה יודעת להתמודד עם פרויקטים גדולים, תפעולית ומימונית. אין הרבה גופים בארץ שיכולים להרים מימון לפרויקט של מאות מיליוני דולרים, ואנחנו אחד הטובים שבהם".

אחד ממרכזי הרווח העיקריים בקבוצה בשנים האחרונות הוא יבואנית הרכב דלק מוטורס, המובילה את שוק הרכב בישראל. ברטפלד אופטימי: "בתחום מוצרי הצריכה ישראל נמצאת במקום טוב כמעט בכל מוצר. דווקא ברמת המינוע אנחנו מפגרים ובשנתיים האחרונות העסק היה חלש בגלל המיתון שגרם לדחייה בתחלופת מכוניות. בסופו של דבר, אנשים יחליפו מכוניות ואז תהיה קפיצת מדרגה בפעילות. אנחנו עוד יכולים לגדול שם".

על ההשקעה בדנקנר השקעות, שהפכה את דלק לאחד הגופים שיובילו את תעשיית הכבלים, אומר ברטפלד כי "אנחנו רואים בחברת הכבלים תשתית שתגיע לכל אחד הביתה ושתספק לו שירותים נוספים, ובראשם טלפוניה. אין לי ספק שנרחיב את הפעילות הרב-ערוצית ואני מניח שנבצע שיתוף פעולה אסטרטגי עם אחת מחברות הסלולר".