האם צביקה בארינבוים ועופר גלבוע מיהרו לתפור לעצמם חליפות?

הצעד הראשון שעליו הכריז בארינבוים בעקבות רכישת השליטה בפולגת - מכירת חלקה בחברה-הבת הטורקית גוני פולגת תמורת דולר אחד, נועד להסיר את גיבנת ההפסדים ותשומות הניהול שגבתה השקעה זו מפולגת בשנים האחרונות, ולהעביר באותה הזדמנות לידי הרוכש, צד ג' בלתי מזוהה, את האחריות למפעל פולגת טקסטיל בקרית גת. כעת נראה שהמהלך הולך ומסתבך.

נתחיל מהתחלה: החודש האחרון היה חלומי עבור בארינבוים ושותפו, עופר גלבוע. מאז רכשו השניים את מניות השליטה בפולגת, ביום האחרון של 2004, זינק מחירן ביותר מ-60%. הבוקר נסחרה פולגת בשווי של כ-70 מיליון דולר - פרמיה של 45% על המחיר ששולם תמורת השליטה.

גלבוע, מנכ"ל פולגת שהפך לבעלים, צוטט לאחרונה כאומר "מאז שהעסקה נחתמה אני מרגיש כמו מישהו שנמצא באמצע טיסה מהירה בגובה נמוך, הדברים קורים מהר כל-כך שקשה להתרגל אליהם". ואכן, בחודש שעבר הספיקה פולגת להודיע על סדרת מהלכים פיננסיים, שנועדו להציף ערך בחברת הטקסטיל הוותיקה.

יום לאחר ההשתלטות, דיווחה פולגת על מכירת חלקה בגוני פולגת (51%) תמורת דולר אחד. בהמשך, פנתה החברה לביהמ"ש בבקשה לחלוקת דיבידנד ענק של 152 מיליון שקל (שבאמצעותו מתכננים בארינבוים וגלבוע להחזיר את רוב השקעתם בחברה) ובד בבד, דיווחה על כוונה להנפיק את החברה-הבת הרווחית בגיר, מהלך שנועד למלא מחדש את קופת המזומנים שלה.

אלא שבשבוע האחרון התברר, שבארינבוים וגלבוע עוד יצטרכו להזיע לא מעט בטרם יראו רווחים בפולגת, גם אם המהלכים הפיננסים המתוכננים על ידם להצפת ערך בחברה מגובים בנוסחאות מתמטיות מדויקות להפליא.

איתות ראשון לכך ניתן בתחילת השבוע, כשהחברה הטורקית גוני סאנאי, השותפה עם פולגת בחברת גוני פולגת, ביקשה מביהמ"ש המחוזי בת"א לאסור זמנית על מכירת מניותיה של פולגת בחברה המשותפת, המעסיקה יותר מ-1,500 עובדים בטורקיה ובמפעל פולגת טקסטיל בקרית גת.

גוני סאנאי, בהמשך לסכסוך הקיים עם פולגת מזה זמן, טענה כי בתחילת 2001 סוכם בין השותפים בגוני פולגת, כי פולגת תעמיד לחברה המשותפת הלוואה בסך 7.5 מיליון דולר, ואולם היא העמידה בפועל רק מחצית מסכום זה, ולפיכך איננה רשאית למכור את מניותיה בגוני פולגת.

שלשום, הודיעה גוני סאנאי, כי היא מממשת את זכות הסירוב לרכישת חלקה של פולגת בחברה המשותפת (51% מהמניות) הגם שההליך המשפטי בו החלה עדיין תלוי ועומד.

היום, בשעות הצהריים, הגישה גוני סאנאי לביהמ"ש, את התנגדותה לחלוקת הדיבידנד בפולגת, כאמור בסכום של 152 מיליון שקל. החברה הטורקית פנתה לביהמ"ש באמצעות עוה"ד יואב לוי ואסף שפירא והיא טוענת כי מהלך אותו יוזמת פולגת הוא "תרגיל פיננסי" המתבסס על ריקונה מתוכן של פולגת. מהלך זה עלול לסכן לטענתה את יכולתה של פולגת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי החברה הטורקית בהיקף של מיליוני דולרים.

העובדים פונים לביהמ"ש

עוד קודם לכן, בתחילת היום , התברר, כי השותפה הטורקית איננה הצרה הגדולה ביותר של בארינבוים וגלבוע: 470 עובדי פולגת טקסטיל (החברה-הבת של גוני פולגת הטורקית) ו-140 עובדי חברת בגיר (החברה-הבת של פולגת) פנו לביהמ"ש בבקשה שלא לאשר את חלוקת הדיבידנד בפולגת, וזאת עד להבטחת עתודת הפיצויים לעובדים.

יצוין, כי פולגת נדרשת לאישור ביהמ"ש לחלוקת הדיבידנד, מאחר והחברה איננה עומדת במבחן הרווח הדרוש לחלוקת הדיבידנד. הדיון בביהמ"ש צפוי להתקיים בתחילת השבוע הבא, אך גורמים בפולגת העריכו היום, כי לאור התנגדות העובדים, עשוי הדיון להידחות בשבוע ואף יותר כדי לאפשר לביהמ"ש ללמוד את הנושא.

לדברי העובדים, על פי כתבות בעיתונות והודעת מנהלי פולגת בפגישה שהתקיימה עם נציגיהם לפני כשלושה שבועות, נתונה בעלת המניות הטורקית בגוני פולגת בקשיים כלכליים. העובדים טוענים, כי למרות הודעת פולגת בדיעבד על מכירת אחזקותיה בגוני פולגת, ממשיכה הנהלת פולגת ביחד עם דרג הניהול המקצועי של פולגת טקסטיל לנהל מו"מ עם נציגות העובדים כדי להניע אותם מנקיטת פעולות הקשורות למכירה או לבקשת חלוקת הדיבידנד, פעולות שלטענתם עלולות להוביל את פולגת טקסטיל לקריסה וסגירה.

רמז לפתרון אפשרי למצוקת עובדי פולגת טקסטיל עולה מהבקשה. מסתבר, כי מנהלי פולגת הודיעו לעובדים, כי הם במו"מ לצורך הוצאתם מפולגת טקסטיל, קרי רכישת הפעילות הישראלית של גוני פולגת. לדברי העובדים, הובהר להם על ידי מנהלי פולגת, כי אם המו"מ לא יצלח, קרוב לוודאי, כי פולגת טקסטיל תיכנס להליך של כינוס נכסים או פירוק.

לדברי העובדים, אין לפטור את פולגת מאחריותה לחובות פולגת טקסטיל. לטענתם, היא חברה הקשורה לפולגת בגין עתודת הפיצויים לעובדים לפני ביצוע החלוקה. העובדים טוענים, באמצעות עו"ד אלון ש. הורנשטיין, כי בקופת בגיר חסרים כ-1.5 מיליון שקל, ובקופת פולגת טקסטיל כ-6.2 מיליון שקל בגין הכספים להשלמת עתודת פיצויי הפיטורין המגיעים לעובדים.

פולגת טקסטיל מהווה, כאמור, חלק מפעילותה של גוני פולגת, המוכרת בכ-95 מיליון דולר לשנה. המפעל בקרית גת מוכר ב-35 מיליון דולר, כאשר 20% ממכירותיו הן לחברת בגיר, שבבעלות פולגת. בארבע שנות קיומה רשמה גוני פולגת הפסדים של כ-30 מיליון דולר. בנוסף לחלקה בהפסדי החברה-הבת, צפויה פולגת לרשום ברבעון הרביעי של 2004 הפסד הון של 15.3 מיליון דולר כתוצאה ממכירת אחזקותיה בגוני פולגת.

בגיר, הפעילות הרווחית שנשארה בפולגת ושמועמדת להנפקה בבורסה בת"א, מתמחה בייצור ושיווק של אופנה מחויטת המתבצעת בירדן, במצרים, בסין, בישראל ואצל קבלני משנה ברחבי העולם. בתשעת החודשים הראשונים של 2004 מכרה בגיר בלמעלה מ-110 מיליון דולר וברווח של כ-10 מיליון דולר. *