גברים ממאדים, נשים משוק הכרמל

עונת אביב-קיץ 2005 היא עונה של שינויים אסטרטגיים עבור קסטרו. במהלך של מיתוג מחודש, ממקדת החברה את הקמפיין הטרי שלה בבגדים עצמם, ובקשר שהם מנהלים עם המושג 'תשוקה': תשוקה לעיצוב, ליופי ולחיים. אחת התוצאות מההחלטה האסטרטגית הזו היא הפרידה המתוקשרת מדודי בלסר ובקי גריפין לטובת חבורת דוגמנים אלמונית יחסית בראשות בן טאובר וגליה מלטסטה. בדברי הפתיחה שלה לתצוגה שהתקיימה בגני התערוכה בתל אביב, הבהירה המנכ"לית אתי רוטר את משמעות הסלוגן החדש של קסטרו, "Designed for Desire", ודיברה על כך שאנו "חיים כדי להרגיש", ועל הצורך "פשוט לחיות".

על החיוורון

ואכן, בקסטרו בחרו בעונה הנכונה כדי לחגוג תשוקה, חיים ורגש. העונה שבפתחה אנו ניצבים כעת גדושה כל כולה בצבעים עזים, טקסטורות עסיסיות ודוגמאות נועזות. חבל רק שהקולקציות לנשים ולגברים, שהוצגו אמש, היו חיוורות משהו ולא סיפקו אפילו מחצית מהתאווה שבה ראוי להצטייד עבור הקיץ הזה. את הצעד הראשון שלה בחיים מלאי תשוקה בחרה קסטרו לעשות עם קולקציות שהיו אמנם נאות ביותר, אך זהירות ומנומסות מדי, בעונה שבה שובבות ותעוזה הן מילות המפתח.

ראשית, משמח לגלות שבקסטרו מפנימים ביקורת. לאחר מספר תצוגות שבהן נצפתה רמה לא אחידה של דוגמניות, כשכמה מהן ממש מגרדות את תחתית החבית של ההיצע המקומי - העונה חל שיפור משמעותי, ואף דוגמנית מביכה לא פסעה על המסלול. בנוסף, ובמסגרת השינויים האסטרטגיים שהוזכרו, החליפה החברה את צלם הבית, רון קדמי, והעונה מצלם את הקטלוגים אשל עזר. גם כאן הופנמה ביקורת מעונות עברו ובמקום הקטלוג הפומפוזי הקבוע, שלעתים נדירות עמד בציפיות הגבוהות שנוצרו, החליטה החברה לעבור לפורמט חדש שהיא מכנה 'מדריך אופנה' (fashion guide), המציג את הלוקים הבולטים על רקע לבן ונקי, נטול יומרות קונספטואליות. זוהי בחירה לגיטימית, וניתן בהחלט להעריך את הזהירות שעומדת מאחוריה, אם כי מצער קצת שלא נמצא פתרון ביניים שיהיה מסעיר ומגרה חושים יותר.

פער מגדרי

ומכאן לבגדים עצמם. מחמאות מגיעות, זו העונה השניה לפחות, למעצבי קסטרו מן. למרבה הצער, קשה להרעיף על הצוות המעצב את קסטרו נשים מחמאות דומות. וכשקולקציות הגברים והנשים מוצגות יחד, כפי שקרה הפעם, הפער בולט אף יותר. גם בקולקציה חביבה ותו לא, כמו זו הנוכחית, מצליחים מעצבי קסטרו מן להחדיר איזו רוח קולית הכרחית בבגדי הגברים, שאינה שורה על הפריטים הנשיים המקבילים. קבוצת האקטיב, שמושפעת הפעם מענפי ספורט כמו טניס, קריקט וגולף, היתה הקבוצה המוצלחת ביותר בשתי הקולקציות. בצבעוניות כובשת של לבן, ורדרד, תכלת וירוק מנטה, הופיעו על המסלול מעילי טרנץ' קלים, חצאיות מיני קפלים זעירות וז'קטים מחויטים מכותנה וג'ינס עבור הבנות.

אצל הבנים ניתן למצוא, באותה קשת צבעים, חולצות פולו, חולצות פסים, מכנסי טניס קצרים ומכנסי ברך. הקבוצה הפחות מוצלחת הייתה הסיטי, שוב בשתי הקולקציות. מקבץ ההשראות המסקרן - אקזוטיקה, מזרח פוגש מערב, קולוניאליזם - לא הצליח לייצר תוצאה אחידה במידה משביעת רצון, ומעודף השרוואלים, הטוניקות הרקומות ושמלות הכותנה והפשתן, נשאר בזיכרון לוק גברי אחד מנצח שכלל חולצת רשת בצבע קינמון, מכנסי פשתן בגוון חול וכפכפי אצבע. בקבוצה הטרנדית בלט הפער בין קסטרו לקסטרו מן במיוחד. אצל הגברים, חולצות טי בשחור, לבן, טורקיז ואפור, משופעות בהדפסים מוצלחים ברוח אתנית-מוסלמית, ג'ינסים אפורים עם התזות צבע וז'קטים מחויטים, יצרו תרכובת סקסית ורעננה למדי, בעוד שהנשים הציגו שילובים של ג'ינס עם גופיות תחרה ומשי בגוני הטורקיז, מהסוג שנחשב לוהט בעונות שחלפו ועכשיו כבר ממצה את עצמו.

לבסוף, קבוצת השיק הבוהמייני הכילה פריטים חביבים פה ושם - ז'קטים קצרצרים מעור לבנות וז'קטים בהשראה סינית עם רקמת דרקון על הגב לבנים - אבל היתה מפוספסת בעיקרה בשל הבחירה להתמקד בצבעי אדמה, במקום להשתולל עם הצבעוניות העזה שהעונה הזו מאפשרת. *