סרבנס אוקסלי - החוק היחידי שהעלה את נושא שמירת המידע לעדיפות עליונה בקרב ארגונים

דניאל אדרי, מנכ"ל PI: "הוא החוק היחיד שיצר את ה'בום' הגדול בקרב הארגונים, וגרם להם להעלות את נושא ניהול המידע לראש סדר עדיפותם"

"חוק סרבנס-אוקסלי, שנחקק בעקבות פרשות הענק בחברות אנרון ווורלדקום, הוא החוק היחיד שיצר את ה'בום' הגדול בקרב הארגונים, וגרם להם להעלות את נושא ניהול המידע לראש סדר עדיפותם", אומר דניאל אדרי, מנכ"ל חברת PI , נציגת ZANTAZ, ספקית פתרונות ארכוב ואחסון מקצה לקצה בארגון.

החוק, שנועד להחזיר את אמון הציבור בשוק ההון האמריקאי, מחייב ארגונים וחברות בורסאיות לבצע בקרה יעילה ואפקטיבית על מערך המידע, הכולל את הדיווחים הפיננסיים של אותו הארגון. כמו כן קובע החוק, כי האחריות להימצאותן של אותן הבקרות, לאפקטיביות שלהן, לכשלים מהותיים המתגלים בהן ולטיפול בהן, כמו גם נכונות הדיווח עצמו, הנה אישית וברמות הניהול הבכירות ביותר של הארגון המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים.

"למעשה", אומר אדרי, "סרבנס אוקסלי הניע מנהלים רבים לחפש פתרון שיסייע בהחלטה לגבי מדיניות שמירת המידע. אחת הסיבות העיקריות לכך, בנוסף לעובדה שהמנהלים הבכירים הופכים אחראים לנכונות הדיווח והאחראים הישירים למידע הארגוני, היא שהם הבינו כי רוב העסקים החשובים שלהם נעשים באמצעות הדואר האלקטרוני. חוק סארבנס אוקסלי מיפה את הכוח לנשיאה באחריות פיננסית. זה אינו חוק שעוסק בהנחיות להטמעת אחסון רשמות אלקטרוניות, הוא אינו קורא לשמר סוגים מסוימים של רשומות או סוגים ספציפיים של מדיות אחסון, או מגדיר את הזמן הדרוש כדי לאחזר אובייקטים מתוך הרשומות המאורכבות".

אדרי מוסיף, כי "המידע הנצבר בארגונים הוא כביר ועצום, ואין כיום דרך לדעת בודאות איפה עובר הקו בין מה שצריך לשמר לבין מה שלא צריך לשמר. אם את המידע שעובר במייל יש צורך לשמר או לא, כמו כן אין שום אפשרות לשמר לטווח ארוך את כמויות המידע האדירות שנצברות בארגון, ללא מערכת ארכיב ששומרת, מקטלגת, מארכבת ומאפשרת אחזור מהיר בכל עת. חשוב לזכור שהדואר האלקטרוני הינו מניע חשוב בארגונים לצורך עמידה ברגולציות, משום שהוא מכיל חלק נכבד מהמידע העובר בארגון. מאחר ומדובר בכמות גדולה של נתונים, הדבר מחייב פתרונות ארכוב יעילים".

החוק שנחקק ב-2002 אפשר לבחון את ההשפעה שיש ליישום שלו בנוגע לשמירה ולהגנה של המידע.

סארבנס אוקסלי מחייב לאחסן את כל הרשומות הפיננסיות הרלוונטיות, ובמרבית המקרים מדובר במידע לא מובנה, דוגמת הדואר האלקטרוני. אחסון כמות עצומה של נתונים, זה האתגר הראשון שמציב חוק סארבנס אוקסלי. למצוא מידע קריטי בתוך הכמות העצומה של הנתונים, כמענה לבקרה פנימית או חיצונית או כתגובה לתביעה משפטית הוא האתגר השני.

"מה שלא הבינו עד כה, זאת העובדה שאנשים עושים עסקים דרך הדואר האלקטרוני וסארבנס אוקסלי עורר את כולם", אומר אדרי.