השימוש במה שקרוי אצלנו "צ'ק ביטחון" נפוץ בחיי המסחר. צ'ק ביטחון הוא המחאה בנקאית, שמעליה רושם מושך הצ'ק את צמד המילים 'לביטחון בלבד', או 'צ'ק ביטחון' או רק 'לביטחון', כדי להבטיח חוב כלשהו. רבים מאיתנו נחשפו לצ'קים כאלה במהלך חייהם, בעיקר כאשר השכרנו או שכרנו דירה. עו"ד דותן לוי, ממשרד עוה"ד לוי-ליבנה ברמת-גן, המתמחה בדיני בנקאות אומר, כי רבים מאלו שרושמים 'צ'ק ביטחון' ומוסרים אותו כערובה לקיום התחייבויותיהם, כלל לא מודעים למשמעות משיכת הצ'ק, וסוברים בטעות, כי אוחז הצ'ק אינו יכול לעשות בו שימוש ולהפקידו בבנק.
* מה המשמעות של המחאות ביטחון?
"מקרים רבים המגיעים לפתחם של בתי-משפט קשורים בסוגיות של צ'ק ביטחון. ברוב המקרים האלו מחזיק הצ'ק, השתמש בו כמו בכל צ'ק אחר, בעוד שהמושך, רושם הצ'ק סובר לתומו, כי הצ'ק שרשם אינו בר-פירעון ואינו סחיר. אבל מתברר לו בדיעבד לאחר שהצ'ק הופקד, כי אין זה כך. ריבוי המקרים מדבר בעד עצמו, ומעיד על חוסר הבנה של הציבור בכל הנוגע לצ'ק ביטחון ולמשמעותו. בנוסף לצ'ק ביטחון, אנשים מבצעים עסקאות המגובות ב'שטרות ביטחון' אחרים, כמו שטר-חוב, וגם בנושא הזה ישנו ערפל בנוגע למהות ההתחייבות, לאפשרות מימושה ולצמצום סיכונים מנקודת מבטו של עושה השטר (נותן השטר)".
* באילו מצבים שכיח השימוש בשטרות ביטחון?
"בפרקטיקה המקצועית אנו נתקלים בשימוש שכיח במתן שטרות ביטחון בדרך-כלל במקרים של שכירות דירה, כאשר המשכיר דורש בתחילת ההתקשרות מהשוכר ביטחונות לתשלום דמי השכירות, חשבונות נלווים, נזקים שייעשו בדירה.
"מקרה שכיח אחר הוא בעסקאות של קניית רכב מיד-שנייה ויותר. לעיתים, יש עיקול על הרכב שנקנה. המוכר מעביר לקונה את הרכב בפועל, ומתחייב להסדיר את העיקול לצורך העברת הבעלות במועד מאוחר יותר. במקרה כזה, המוכר יחשוש מקבלת חיובים, בגין עבירות תנועה, או דו"חות חניה, שיבוצעו בפער הזמנים בין מסירת הרכב בפועל להעברת הבעלות, ולכן ידרוש בטוחה באמצעות שטר-חוב כלשהו".
* מתי נפוץ השימוש בשטרי-חוב במישור העסקי?
"במקרים של חייבים דורש העורך-דין של בעל החוב, כי החייב יחתום על שטר-ביטחון (שטר-חוב) בתמורה להסדר פריסת חובות. השטר הזה כולל בדרך-כלל גם עלויות נוספות, כמו הפרשי הצמדה וריבית של החוב, וכן שכר טרחת עורך-דין. השיטה הזו מסייעת לבעל החוב לגבות ביתר קלות את החוב שלו מן החייב".
* מדוע ואיך זה מקל לגבות חוב?
"כדי לגבות חוב רגיל, דוגמה חוב על סחורה שסופקה כנגד חשבונית, יש להגיש תביעה לבית-המשפט, תהליך שאורך זמן, וכשההליך מסתיים עם קבלת פסק-דין יש להגיש אותו לביצוע בהוצאה לפועל, ורק אז מתחילים ההליכים המבצעיים כנגד החייב.
"שטר-חוב מאפשר לעקוף את שלב התביעה בבית-המשפט, וגם מאפשר לבעל החוב להגיש את השטר לביצוע בהוצאה לפועל, ולהתחיל מיידית ללא עיכוב בהליכים מבצעיים נגד החייב. בפועל, יש סיכוי גבוה יותר לגבות את החוב כאשר מתחילים מוקדם ומהר יותר בפעולות המבצעיות. תהליך משפטי עלול להימשך זמן רב, שבמהלכו עלולים בעלי החוב לאבד את הבטחת הגבייה".
* נחזור להמחאות ביטחון. האם הבנק של מושך הצ'ק לא מחויב לעכב את פירעונו אם רשום עליו צ'ק ביטחון?
"לא. הבנק אינו מחויב להחזיר צ'ק תקין, שנרשם עליו 'צ'ק לביטחון בלבד'. חובתו לבדוק מספר פרטים, כמו תאימות חתימה, תאריך, זהות בין סכום ספרות ולמילים, פרטים ויזואליים נוספים, כמו תיקונים וחתימות לידם, תיקונים על צ'קים, שעליהם מוטבע נוסח שהם אסורים בתיקונים, תאימות בין המוטב ובין הזהות של פודה הצ'ק, כאשר נכתב על הצ'ק 'למוטב בלבד' וכיו"ב.
"בהיבט הבנקאי, לא מוטלת על הבנקים חובה להתייחס לצמד המילים 'צ'ק ביטחון', או נוסח דומה אחר, והם לא חייבים לעכב צ'ק בגללו. הטעות המרכזית של מושך הצ'ק בהקשר הזה היא, שהוא סבור כי הצ'ק הזה (לביטחון) אינו צ'ק רגיל, ובשל הטעות הזו הוא גם סבור, שפקיד הבנק ידאג לאינטרסים שלו".
* מאין נובעת הטעות הרווחת בציבור, שהצ'ק אינו רגיל ושבנק לא יכבד צ'ק ביטחון?
"מי שעושה טעות כזאת בהנחתו, לא עושה את האבחנה בין המישור השטרי למישור האובליגטורי (חוזי). במישור השטרי, 'צ'ק ביטחון' הוא ככל צ'ק אחר בכל הנוגע לסחירותו ולעבירותו, ולפיכך אוחז 'צ'ק ביטחון' אינו נבדל מאוחז צ'ק 'רגיל' והוא יכול להפקיד אותו בבנק, ואף להעבירו לאחר. במישור האובליגטורי, 'צ'ק ביטחון' משמש אינדיקציה לעסקת היסוד ולנסיבות משיכת הצ'ק. קרי, הצ'ק ניתן כדי להבטיח התקיימותם של תנאים מסוימים בעסקת היסוד. כך לדוגמה, במקרה שניתן צ'ק ביטחון במסגרת חוזה שכירות דירה, להבטחת עמידתו של השוכר בתנאי השכירות, והמשכיר פרע את הצ'ק ביטחון, למרות שלא בוצעה כל הפרה של החוזה, יהיה על השוכר לתבוע את המשכיר, וכן את השבת סך הצ'ק ופיצוי על הנזקים שנגרמו לו. הטעות נובעת מכך, שרוב הציבור מתייחס לפן האובליגטורי, ומתעלם מן השטרי".
* מה קורה אם בצ'ק ביטחון חסרים פרטים, כמו זמן פירעון או שם המוטב? האם זה עשוי לעכב את הצ'ק, או לצמצם את הסיכון מבחינת מושך הצ'ק?
"אין זה משנה אם חסרים בצ'ק פרטים, כגון זמן פירעון, סכום ושם המוטב, שאותם יכול אוחז הצ'ק להשלים. די בכך שהצ'ק חתום על-ידי המושך.
אני נתקל בשוכרים, שסבורים בטעות כי אם הם ישמיטו בצ'ק מילוי שדות כגון זמן פירעון, או שם המוטב, אז יש בכך כדי לחזק את היותו 'צ'ק ביטחון', שאינו מיועד להפקדה. הרבה פעמים הסברה טמונה בכך, שפקיד הבנק יזהה כתב שונה, צבע עט שונה (כאשר מחזיק הצ'ק ימלא את השדות החסרים טרם ההפקדה), ולכן לא יכבד את הצ'ק. בפועל, זה אולי עשוי לעורר את תשומת ליבו וחשדו של פקיד הבנק, שבמקרה הטוב יערוך בירור נוסף עם רושם הצ'ק. אבל בשורה התחתונה, זכותו של הבנק לכבד את הצ'ק, וזה מה שמתרחש בפועל במקרים רבים".
* האם יש בידי מושך הצ'ק, נניח שוכר דירה שנתן למשכיר צ'ק ביטחון, כלי זהירות למנוע שהצ'ק שנתן יכובד באופן אוטומטי? כיצד ניתן להקטין סיכונים?
"הצעד הראשון לפני הכול, הוא להכיר בכך שמדובר בצ'ק לכל דבר, ולכן להימנע מלתת אותו, או לתת אותו במשורה. צעד חשוב נוסף שניתן לעשות, הוא למנוע את סחירותו על-ידי הוספת צמד המילים 'למוטב בלבד' ומילוי שם מדויק של בעל החוב. כמו כן, מומלץ להימנע מהשארת שדה תאריך פתוח.
במסגרת החוזה, אני ממליץ לשוכר להכניס סעיף, שמציין, כי לפני הפקדת הצ'ק מחויב מחזיק הצ'ק (נניחה המשכיר), להודיע לחייב כי הוא הולך לפדות את הצ'ק תוך פרק זמן מסוים".
* למה שהמשכיר יסכים להתניה כזו, הרי הודעה מראש עלולה לגרום לביטול הצ'ק?
"זהו סוג של צעד בונה אמון כלפי השוכר, וצריך להבין שבמעמד החתימה על חוזה השכירות מחוות כאלו נעשות משני הצדדים. בנוסף, סביר שיהיו משכירי דירה שיהיו מוכנים להופעת סעיף כזה בחוזה, בפרט כאשר הם מגובים באמצעים נוספים, כגון שטר חוב עם ערבים".
* מה ההבדל מבחינת המשכיר בין שטר-חוב לצ'ק ביטחון, ואיזה אמצעי עדיף למשכירים?
"בשטר-חוב ניתן להכניס יותר התחייבויות, שבגינן ניתן להפעילו, ובנוסף, הוא מכיל בתוכו ערבים לתשלום השטר. ההבדל המהותי ביניהם הוא במהירות המימוש. בשעה שצ'ק ביטחון ניתן להפקדה בבנק, עם אפשרות 'לראות את הכסף' במהירות יחסית, הרי שבמקרה של שטר-חוב, סביר להניח שיהיה צורך להגיע להוצאה-לפועל כדי לממש אותו, וזה תהליך שאורך זמן. על מנת שיהיה ניתן לפדות שטר-חוב בבנק, יש להקפיד, כי בשטר יופיעו שם הבנק ומספר חשבון שבו ניתן לפדות את השטר.
"שטר-חוב עשוי להיות מכשיר יעיל יותר מצ'ק ביטחון, במקרה שבו נותן השטר חסר יכולת כלכלית, שכן שטר-חוב שניתן בעת השכרת דירה, מכיל על-פי-רוב גם ערבים. לכן, מנקודת מבטו של המשכיר, כדאי לו לדרוש את שני המכשירים גם יחד, צ'ק ביטחון ושטר ביטחון".
"מנקודת מבטו של השוכר, עדיף לו לתת צ'ק ביטחון. צ'ק הרבה יותר קל לבטל והוא לא מערב ערבים. יחד עם זאת, אני נתקל בשוכרים, שעושים טעות בהנחה שלהם, והם סבורים כי עדיף להם לתת למשכיר שטר-חוב. ככלל, צ'ק נתפס בתודעה כ'כסף' בשעה ששטר ביטחון נתפס כ'נייר', ואין זה כך. שטרות-חוב, שמכילים ערבים, הם מכשיר חזק יותר להחזר חוב". *
כתבות
ני"ע
