האוליגרכים מהרצליה פיתוח

כמי שהיה אחראי על הקשרים הפוליטיים של קבוצת מנטפ, מעניין מה חושב היום ליאוניד נבזלין על תפקידו הקודם. קשרים פוליטיים בעייתיים הם, ככל הנראה, מה שגרם לבוס של נבזלין, מיכאיל חודורקובסקי, להישלח לכלא הרוסי ואילץ את נבזלין עצמו, יחד עם שני בעלי שליטה אחרים בחברה - מיכאיל ברודנו וולדימיר דובוב - לברוח לישראל.

לפני כ-15 שנה, ברוסיה של רגע אחרי הקומוניזם, קיבל נבזלין, מתכנת מחשבים בן 28, את הצעת העבודה של חייו. דרך מודעה בעיתון חבר אל מיכאיל חודורקובסקי, ויחד איתו החל להשתלט, באופן הדרגתי על חברות ממשלתיות רוסיות שהועמדו למכירה. אל השניים הצטרפו בבוא העת ולדימיר דובוב ומיכאיל ברודנו.

ילצין נתן, פוטין לקח

הדרך בה השתלטו על החברות הללו צריכה אולי לעניין את מי שמתכנן את חלוקת האופציות בבנק לאומי: אזרחי רוסיה קיבלו אז מן הממשלה מניות של החברות הממשלתיות שהופרטו, זאת במטרה לרכך את ההתנגדות הסוציאליסטית למהלך. אך ברוסיה הרבה תושבים, ולכל כתב מניה היה ערך זעום. על ידי איסוף וקנייה של המניות מהציבור, בדיסקאונט גדול על השווי האמיתי של החברות הממשלתיות, עשתה קבוצה זו את הונה הראשוני. מאוחר יותר, קיבלה החברה בהנחה גדולה את השליטה המלאה בחברות האלה, בזכות תמיכה כלכלית ופוליטית בנשיא המכהן, ילצין, וגם מפני שלא היה מי שירכוש אותן במחיר מלא.

חברת מנטפ מגלגלת, על פי דיווחיה, עסקים בהיקף של כ-30 מיליארד דולר. היא הבעלים של חברות גלובאליות ביניהן: יוקוס יוניברסל, תאגיד האב של חברת הנפט יוקוס; חברת האחזקות אנטל, הכוללת את חברת אנטל טלקום הפעילה בשיקגו, ארה"ב; מנט"פ, חברה פיננסית המחזיקה בנתח משמעותי מחברת הביטוח פרוגרס; Universal Chemistry and Mining, המשקיעה בחברות העוסקות בתחום הכימיה והדשנים ואחרות.

החגיגה של מנטפ נגמרה עם עלייתו לשלטון של ולדימיר פוטין בשנת 2000. פוטין הודיע מיד כי יפעל להחליש את השפעתם של קבוצת "האוליגרכים" - קבוצת אנשי עסקים עתירי ממון, כוח והשפעה, רבים מהם יהודים, שצברו את הונם, כמו בעלי קבוצת מנטפ, באמצעות ניצול מהיר וחכם של הפרטת החברות הממשלתיות בתחילת שנות ה-90. לפני שהגיע לאסור את חודורקובסקי, "טיפל" פוטין בולדימיר גוסינסקי ובבוריס ברוזובסקי, שנאלצו למצוא מקלט מדיני בישראל ובבריטניה בהתאמה.

השבועון "טיים" מספר כי בשנת 2000 כינס פוטין את האוליגרכים ואמר להם כך: "הדירו רגליכם מפוליטיקה - ואני לא אבדוק בדיוק איך השגתם את מניות החברות הממשלתיות, ולא אאלץ אתכם לוותר עליהן". לא ידוע מה ענה חודורקובסקי לפוטין, אך מעשים מדברים חזק ממילים: מנטפ המשיכה להזרים כסף למפלגות שהתנגדו לשלטון.

ב-23 באוקטובר עצרה המשטרה הלאומית הרוסית את חודורקובסקי, לאחר שמספר פעמים קודם לכן עיכבה אותו לחקירות ולאחר שביולי באותה השנה נעצר בכיר אחר בחברה, פלטון לבדבד. שניהם נמצאים בכלא הרוסי עד היום ולפני כמה שבועות החל משפטם.

נבזלין, דובוב וברודנו לא חיכו הרבה - לאחר שנבזלין נחקר במשטרה ביולי במשך שעות ארוכות, הוא ארז את חפציו, אסף את שותפיו ואת הונם המשותף, ועבר להתגורר בוילת פאר בהרצלייה פיתוח. לאחר המעצר העביר חודרובסקי 59.5% ממניות הקבוצה לקרן בניהולו של נבזלין. הפורבס אומד היום את הונו האישי בכ-2 מיליארד דולר. הונם של שני השותפים האחרים נאמד בכ-1.8 מיליארד דולר כל אחד.

בריטניה סירבה להסגיר

האם חברי מנטפ פשוט הפנימו טוב מדי ערכים של חופש ביטוי ודמוקרטיה? או שהיו, כמו שטוענת הממשלה, אחראים למעילת מס בהיקף של 27 מיליארד דולר, כמו גם להשתלטות בלתי חוקית על נכסי המדינה?

רוב העולם המערבי די תומך בגרסת חודורקובסקי - בתחילת פברואר הזמין נשיא ארה"ב, ג'ורג' וו. בוש, קבוצת אוליגרכים ביניהם ברודנו ודובוב, להשתתף בתפילה המונית שנשא בבית הלבן. גם נבזלין הוזמן, אך העדיף להישאר בבית. רוסיה דרשה להסגיר את השניים ברגע שיגיעו לארה"ב או לפחות לסגור את שערי המדינה בפניהם - אך ארה"ב טענה כי "לא נפתחו כתבי אישום נגד האנשים האלה בארה"ב, כך שאין שום סיבה להסגיר אותם". לפני מספר ימים סירבה גם בריטניה לבקשתה של רוסיה להסגיר שני בכירים אחרים במנטפ שנמלטו לשטחה.

תמיכה מערבית נוספת ניתן למצוא במועצה בינלאומית מייעצת, שבין חבריה סטיוארט אייזנשטאט, לשעבר סגן שר האוצר של ארה"ב, דדלי פישברן, לשעבר עורך כתב העת "אקונומיסט" וחבר הפרלמנט הבריטי, ד"ר אוטו גרף למבסדורף, לשעבר שר הכלכלה הגרמני וחבר הבונדסטג ומרג'ורי קראוס, הנשיאה והמנכ"לית של APCO.

יוקוס, חברת הנפט בה, כך נטען, בוצעו אי סדרים כספיים, נרכשה באוקטובר 2004 על ידי חברה מסתורית בשם בייקל פייננס גרופ. בעולם החלו ספקולציות לגבי זהות הרוכשים, ונרמז כי הם קשורים לקרמלין. אך העולם לא נדרש להסתפק בניחושים למשך זמן רב. כבר בדצמבר נרכשו 100% מבייקל על ידי רוזנפט, חברת נפט בבעלות ממשלתית, וכך חזר פוטין לשלוט בנתח משמעותי ממקורות הנפט של רוסיה.

נבזלין, ברודנו ודובוב בחרו שלא לבכות על הנפט שנשפך. לצד המשך תמיכה במפלגות הליברליות ברוסיה ומאבק עיקש - ויקר - למען שחרורם של שותפיהם מן הכלא הרוסי, החלו השלושה לגלות עניין בעולם העסקי החדש אליו נפלו. עסקת מודגל, אם כן, היא כנראה הראשונה ולא האחרונה שלהם בישראל.*