בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום את חלוקת הדיבידנד של פולגת בגובה 152 מיליון שקל. בכך למעשה הוסר המכשול האחרון מדרכו של צביקה בארינבוים, שרכש לאחרונה את השליטה בחברה, להחזרת חלק ניכר מההשקעה בתוך כ-3 חודשים. הדיבידנד יחולק בשבועות הקרובים, ובפולגת מדגישים, כי בקופת החברה ישנם המזומנים הדרושים לביצוע המהלך.
כזכור, רכש בארינבוים, בשיתוף עם עופר גלבוע, מנכ"ל פולגת (שמחזיק ב-15% מהשותפות שרכשה את השליטה בחברה), את השליטה בחברה מכלל תעשיות בחודש ינואר. השותפות שילמה 34 מיליון דולר תמורת 68.5% ממניות פולגת. בחלוקת הדיבידנד יקבלו בארינבוים וגלבוע 104.1 מיליון שקל (כ-24 מיליון דולר), כך שלמעשה בתוך כ-3 חודשים מאפשר לשניים להחזיר כ-70% מהשקעתם ברכישת השליטה בחברת הטקסטיל.
אישור בית המשפט לחלוקת הדיבידנד נדרש משום שמדובר בחלוקה שאינה עומדת במבחן הרווח. נכון לדו"חות הרבעון השלישי אשתקד (דו"ח הרבעון הרביעי טרם פורסם) היו לחברה הפסדים צבורים בגובה 4.7 מיליון דולר.
כדי לשכנע את בית המשפט ואת יתר המשקיעים כי החלוקה לא תפגע ביציבות החברה, מיהר בארינבוים להצטייד ב'פתק' - חוות דעת כלכלית שערך רו"ח יובל זילברשטיין, מחברת הייעוץ גיזה זינגר אבן. בחוות הדעת כותב זילברשטיין, כי חלוקת הדיבידנד לא תפגע ביכולתה של פולגת לעמוד בהתחייבויותיה, וזאת הודות לתזרים המזומנים החיובי שלה, כשהתזרים מפעילות שוטפת עולה על החוב הפיננסי הנקי של החברה. כמו כן מציין זילברשטיין, כי גם שווי אחזקותיה של פולגת בבגיר (הוערך על ידי זילברשטיין ב-82 מיליון דולר) ובנדל"ן שבקרית גת (הוערך לאחרונה ב-17.5 מיליון דולר) תומכים בחלוקת הדיבידנד על ידי החברה.
שני מכשולים
בגיר כבר הגישה לרשות ני"ע טיוטת תשקיף לקראת הנפקתה הצפויה בבורסה. כזכור, לקראת המהלך השלימה בגיר לפני כשבועיים גיוס פרטי של 36 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים בהם פועלים שוקי הון, כלל, קרן אתגר, מנורה ואלטשולר שחם, לפי שווי של 38 מיליון דולר לפני הגיוס. בתחילת אפריל צפויה בגיר לגייס בהנפקה ציבורית כ-100 מיליון שקל בהנפקת מניות ואג"חים לציבור.
מלבד אישורו של בית המשפט, עמדו בפני פולגת שני מכשולים נוספים בדרך לדיבידנד: הראשון הושם בפניה על ידי החברה הטורקית גוני סאנאי, השותפה עם פולגת בחברת גוני פולגת. זו ביקשה מביהמ"ש המחוזי בת"א לאסור זמנית על מכירת מניותיה של פולגת בחברה המשותפת, המעסיקה יותר מ-1,500 עובדים בטורקיה ובמפעל פולגת טקסטיל בקרית גת. גוני סאנאי טענה, כי בתחילת 2001 סוכם בין השותפים בגוני פולגת, כי פולגת תעמיד לחברה המשותפת הלוואה בסך 7.5 מיליון דולר, ואולם היא העמידה בפועל רק מחצית מסכום זה, ולפיכך היא איננה רשאית למכור את מניותיה בגוני פולגת.
כמה ימים לאחר מכן הושם המכשול הנוסף, על ידי 470 עובדי פולגת טקסטיל (החברה-הבת של גוני פולגת הטורקית) ו-140 עובדי בגיר. אלו פנו לביהמ"ש בבקשה שלא לאשר את חלוקת הדיבידנד בפולגת, וזאת עד להבטחת עתודת הפיצויים לעובדים.
מאז הגשת ההתנגדויות הגיעה פולגת להסדר הפרדת כוחות עם הקבוצה הטורקית. על פי אותו הסדר, רכשה הקבוצה הטורקית את החלק של פולגת (50%) בפעילות הטורקית של קבוצת גוני פולגת, ואילו פולגת עצמה תרכוש תמורת 675 אלף דולר את הבעלות המלאה על פולגת טקסטיל, שברשותה מפעל לבדי צמר בקרית גת.
במקביל, ממשיכה הנהלת פולגת, בראשות המנכ"ל גלבוע, לפעול להשגת הסכם גם עם עובדי פולגת טקסטיל, כדי שגם אלו יסירו את התנגדותם לחלוקה. בינתיים, הודיעה ההנהלה על העמדת ביטחונות מלאים להשלמת עתודות הפיצויים לעובדים, עד לקבלת החלטה בידי בורר שהיא מציעה למנות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
