תוכנית המחשוב בבתי המשפט מתעכבת

הנהלת בתי המשפט מתחבטת שנים רבות, עוד מתקופתו של מנהל בתי המשפט הקודם, דן ארבל (ולא פחות בתקופת המנהל הנוכחי, בועז אוקון), בשאלה כיצד למחשב את הליכי המשפט. ללא מעבר לשיטה מודרנית, מסכימים כולם, תקרוס המערכת כולה. הפיתרון עליו הוסכם: הקמת מערכת דיגיטלית-אינטרנטית, דרכה יוזרמו, מיולי 2005, כתבי תביעה, כתבי הגנה וסיכומים. המערכת - רשת בר נט - הוקמה על ידי חברת ברק וחוברה טכנולוגית למערכת מב"ת 2000 של בתי המשפט. אלא שתוכניתה של הנהלת בתי המשפט לקלוט תיקים באופן דיגיטלי, ביולי הקרוב, נשארת, נכון לעכשיו, על הנייר. הצדדים בפרויקט מטיחים האשמות זה בזה.

בלשכת עורכי הדין קיימו ישיבות רבות כדי לקדם את הרעיון. ב-2003 פורסם מכרז להקמת מערכת לתעבורת מסמכים ומתן שירותים, לרבות תוכן, לעורכי הדין. בהזמנה להציע הצעות נקבע, כי הזוכה יקבל את הזכות הבלעדית, בשמה של הלשכה, "לקשר בין כל הנוגעים בדבר במלאכתו של עורך דין: לקוחות, עורכי דין, בעלי פקידים במשרדיהם, מוסדות ורשויות שיפוטיות שונות וכו'. זאת על-ידי תעבורת מסמכים, מסרים ותקשורת טלפונית בצורה יעילה, מאובטחת וכלכלית... ". הובן כי עורכי הדין שישתמשו ברשת יחויבו בתשלום מסוים (שייקבע על-ידי ועדת מחירים משותפת ללשכה ולמפעילת השירות), וזאת במקום חלק מכספי האגרה, המשולמת כיום בגין פתיחת תיק בבית המשפט.

במכרז השתתפו חברות רבות וטובות, בהן חברת נטוויז'ן וחברת ברק. ולא בכדי: במסגרת המכרז התחייבה הלשכה להפקיד בידי הזוכה את הזכות הבלעדית - ככל שהדברים תלויים בה - "לשמש את הלשכה וכלל עורכי הדין". יתירה מכך: הלשכה התחייבה להעניק לזוכה מעמד של "המוביל הרשמי" של לשכת עורכי הדין ל-מב"ת 2000", היינו - רק עורכי הדין שיקבלו את הרישוי הדיגיטלי יוכלו להתחבר עם המערכת הממוחשבת של בר נט מול מערכת בתי המשפט. למתמודדים הובטח כי "הלשכה לא תקים רשת חדשה ו/או נוספת שתתחרה ברשת הנ"ל". בצוות שבחן את הזוכה במכרז ישב גם נציג של הנהלת בתי המשפט, וזאת כדי להבטיח כי הזוכה יענה על הצרכים הטכנולוגיים הנחוצים בהתקשרות עם מב"ת 2000. מטבע הדברים, הושם דגש מיוחד על אמצעי הזיהוי הנחוצים, כדי שניתן יהיה להבטיח כי מזרים המסמכים הוא עורך דין, המחזיק ברישיון ולא נוכל מצוי. כדי להבטיח זאת הוסכם: לשכת עורכי הדין - המחזיקה בלעדית והמנהלת את רשימת עורכי הדין המורשים בישראל - תיתן רק לזוכה במכרז את ההיתר לבצע זיהוי של עורך הדין מול רשת מב"ת 2000. משמעות הדבר: שום ספקית אינטרנט לא תוכל "לזנב" בזוכה. לזאת הסכימה הנהלת בתי המשפט. ההסכמות ניתנו בישיבות משותפות, בכמה מהן השתתף מטעמה השופט דן ארבל.

ברק זכתה במכרז

על-בסיס ההתחייבויות הנ"ל, ניגשו כמה מתמודדות. ברק היא שזכתה במכרז, לאחר שהבטיחה להשקיע מיליוני שקלים רבים בפרויקט. לשכת עורכי הדין מצד אחד, וחברת ברק אי.טי.סי. (1995) החברה לשרותי תקשורת בינלאומיים בע"מ (ברק), וכן חברת בר ביט תקשורת ואינטרא נט בע"מ ("ברביט", שנועדה לספק את התוכנה והצטרפה בעיסקה אל ברק), חתמו על הסכם במרס 2003. על-פי ההסכם, התחייבו ברק-ברביט להקים: "רשת, מאובטחת ברמת אבטחה גבוהה רחבת פס, וסגורה למשתמשי הרשת בלבד, אשר תוקם ותופעל בהתאם להוראות הסכם זה...". תוקף ההסכם הינו לעשר שנים. במסגרת ההסכם נקבע גם, כי "גביית תשלום מהמשתמשים עבור השירותים המסופקים בתשלום, תעשה על-די החברה בלבד".

לשכת עורכי הדין, מצדה, התחייבה לקדם מטרה זו. בחוזה נקבע כי הלשכה "תפעל ותסייע כמיטב יכולתה, באמצעות הגופים המנויים בהסכם, להקמת הרשת, פיתוחה ושיפורה וניהולה". כן התחייבה הלשכה כי היא "תמליץ לחבריה, באמצעים שונים העומדים לרשותה, להתחבר לרשת", לרבות "אמצעי הפרסום העומדים לרשותה (עיתוני הלשכה, אתר אינטרנט של הלשכה)...".

במהלכים השונים של המכרז והכנתו השתתפו רבים וטובים מטעם הלשכה. בכירי הלשכה, ובראשם יו"ר הלשכה, שלמה כהן, ומנכ"ל הלשכה, חיים קלוגמן, נטלו חלק פעיל בהליכי קבלת ההחלטות, כמו גם במתן גיבוי ציבורי ומקצועי לביצוע המכרז וההכרזה על הזוכה.

מאז שנכרת החוזה חלפו כשנתיים. אלא שלמרבה האכזבה, אין קופצים רבים על רשת הבר נט. באחרונה, אף פרץ בין הצדדים סכסוך עמוק. לטענת הנהלת ברק ומנכ"לה, דוד קמינץ, הלשכה פועלת בדרכים שונות כדי להביא לבטלות ההסכם, במטרה "להעבירו לגורם כלכלי אחר ו/או לנהלו באמצעות ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין". "הלשכה אינה מחויבת עוד כלפי החברה", כתבה הלשכה לברק. הנימוק הכללי שהועלה מצד הלשכה, בהקשר זה, הינו שברק חיברה לרשת בסך הכל 60 מהמשרדים של עורכי הדין, ובכך הפרה את התחייבותה לחבר 90% מן המשתמשים הפוטנציאליים בישראל לרשת הבר נט. הנהלת ברק דוחה מכל וכל טיעון זה, ומצטטת מההסכם בו ניתנה רק התחייבות זו: "עד לתום חצי שנה ממועד אישור הפיילוט תיפרס הרשת באופן שתאפשר חיבור של 90% מהמשתמשים הפוטנציאליים בישראל". לטענת ברק, הלשכה מעלה טיעונים חסרי בסיס, רק כדי להימנע מכיבוד ההסכם. במכתב עליו חתמה עו"ד מיכל קמיר, בשם ברק, טוענת החברה כי הלשכה היא זו המפירה את ההסכם, בכך שאינה פועלת להצלחת הפרויקט ולהחדרת השימוש ברשת הבר נט, והיא אף נמנעת מחשיפתו ברבים, כפי שצריך, ומפרסומו בביטאוניה המקצועיים. בהנהלת ברק טוענים, כי אנשי הלשכה אף נמנעים מלפרסם בקרב עורכי הדין את דבר התחייבות הלשכה: להרשות רק לחברת ברק לבצע את ההתחברות בחסות הלשכה, למב"ת 2000, ואת הזיהוי של עורכי הדין המורשים. התחייבות זו היא האמצעי העיקרי שאמור לשכנע עורכי דין להתחבר לרשת זו.

במכתב נוסף אל יו"ר ועדת מחשוב ותכנות לעו"ד, עו"ד רון גזית, מאשימה חברת ברק, באמצעות עו"ד מיכל קמיר, כי לאחרונה נודע לה שהלשכה "מקיימת מגעים ופועלת לקידום חיבורה של רשת הבר נט למערכת בתי המשפט, באמצעות אחרים, וליתר דיוק באמצעות ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין או מי מטעמה. פעולות אלה, מצד הלשכה, ככל שמתבצעות, הינן בגדר הפרה של ההסכם שנחתם...". ברק מתריעה מפני הפרת ההסכם, ועומדת על קיומו.

לשכת עורכי הדין מסרה בתגובה, כי חברת ברק לא עמדה בהתחייבויותיה, ועד כה הצליחה לשווק את הרשת לכ-60 משרדי עורכי דין בלבד, מתוך 30,000 עורכי דין פוטנציאליים. לטענתה, גם כמות התכנים, המוצעת ברשת, דלה ואינה תחרותית, וגם השירות הטכני נמצא כושל וזכה לתלונות רבות של עורכי דין.

בתגובת הלשכה נטען עוד, כי חברת ברק התנתה את המשך פעילותה לשיווק הרשת בכך שהלשכה תסכים לחבר את הרשת באופן בלעדי למערכת במ"ה (תיקי בתי המשפט האלקטרוניים), כך שהגשת כתבי בית דין על-ידי עורכי הדין באמצעות הרשת תיעשה כנגד תשלום כספי עבור כל הגשה. הלשכה דוחה תנאי זה על הסף בנימוק שהוא מנוגד לאינטרסים של עורכי הדין, הזכאים לשירות הגשת כתבי בית-דין באמצעות הרשת ללא תשלום. לטענת הלשכה, דרישת ברק אף סותרת את האמור ולכן אינה לגיטימית. "תמוה הדבר", נטען, "שדווקא חברת ברק, שנכשלה במילוי חובותיה על-פי חוזה ההתקשרות עם הלשכה, ממהרת להטיח האשמות".