לא פינוי ועוד לא בינוי

במהלך השנים הכריזה המדינה על 86 פרויקטים, ואתמול הכריזה הוועדה הבינ-משרדית על תשעה פרויקטים נוספים, למרות זאת אף פרויקט עוד לא יצא לדרך.

מנתוני משרד השיכון עולה שבכל הפרויקטים ייהרסו 7,500 יחידות דיור, תמורתן ייבנו 100 אלף דירות חדשות. בקרית-אונו אמנם הצליחה חברת מצלאווי להתחיל פרויקט כזה, אך הוא אושר לפני זמן רב, שלא במסגרת החלטת הממשלה.

המכשולים העיקריים העומדים בפני הפרויקטים הן הימשכות ההליכים הסטטוריים, אך גם התנגדויות של דיירים להשתתפות בפרויקט.

אמנם אתמול (ד') הכריז שר השיכון, יצחק הרצוג, על חקיקה שתאפשר להגשים פרויקט באישור של 80% בלבד מהדיירים, אך ספק אם חוק כזה אכן יעבור, שכן הוא פוגע בחוק כבוד האדם וחירותו. ספק אם איזשהו שופט יסכים להוציא משפחה מביתה בניגוד לרצונה, רק כי שאר הדיירים מבקשים דירות גדולות יותר.

סוגיית הדיירים המתנגדים נדונה לא אחת במשרד השיכון ובמשרד המשפטים, הצדדים החליטו להמליץ לדיירים לתבוע דייר עקשן שאינו מוכן להשתתף בפרויקט על הפסדים כספיים שהוא גורם להם, ובכך לכפות עליו הסכמה.

לדעת גורמים במשרד השיכון, החלטה כזו ריאלית הרבה יותר מאשר ניסיון להליך חקיקה כפייתי.

פרויקט פינוי-בינוי אינו פשוט כלל וכלל. על-פי ההליך המקובל, הרשות מגישה לוועדה בינ-משרדית בקשה לאישור. הוועדה בודקת עמידה בתנאי סף, והפרויקט מוגש לאישור הממשלה. אחרי הכרזת הממשלה הפרויקט מתוקצב, נבחרת חברה מנהלת והיא פועלת להכנת תוכנית מפורטת לתוספת זכויות בנייה. לאחר התכנון מגישים את התוכנית לאישור סטטוטרי. רק לאחר אישור התוכנית מתחיל מו"מ בין הדיירים ליזם שבחרו הדיירים.

על-פי עקרונות התוכנית הדיירים יקבלו דירה טובה יותר. אם מדובר בדיירים ותיקים, הם יוכלו לעבור לבית אבות. יש מי שיבקשו כסף מזומן, אך אז לא יקבלו פטור ממס. בשלב זה יוצאת המדינה מהפרויקט והדיירים עומדים מול היזם בלבד.

לדברי סגנית מנהלת אגף תכנון ערים במשרד השיכון, עינן גנון, למרות שמדובר בפרויקטים חשובים, שיש בכוחם להחיות שכונות שלמות, הוועדות המחוזיות מערימות קשיים רבים. לדבריה, יתכן שהוועדה המיוחדת לזירוז ההליכים, עליה הכריז הרצוג, תצליח להתגבר עליהם.