ככל שנוקפים הימים, מתרבות התלונות שמוגשות למשטרה ונערמות להן הראיות, הולך ומתחזק במשטרה החשד שהמנהלים הבכירים של החברות שהזמינו את הריגול העסקי, "ידעו טוב מאוד איך השיגו את החומר".
דפוס הפעולה היה בדרך כלל קבוע, אומר מקורב לחקירה. החברה היתה מזמינה ממשרד החקירות מידע עסקי על המתחרה, ומחתימה אותו על התחייבות לפעול בדרכים חוקיות בלבד. בכך, היא ביקשה לפטור עצמה מהחובה "לפקוח עיניים".
החומר שהושג היה מועבר כמו שהוא, בלא סינון מוקדם, לקציני הביטחון או הממונים על המודיעין העסקי בחברות המזמינות, ואלה סיננו את החומר והשמיטו את מקורותיו, וכך העבירו אותו למנהלים הבכירים.
"לא יכול להיות שמנכ"ל חברה מקבל קמפיינים מלאים, דו"חות כספיים או רשימת לקוחות מלאה של החברה המתחרה, ולא ברור לו מאיפה זה הושג. מה הוא חושב, שמצאו את זה בפחי הזבל?", אומר הגורם.
במשטרה בטוחים, כי חומר הראיות שנאסף יספיק כדי להרשיע את מרבית החוקרים הפרטיים שנעצרו. עם זאת, לא בטוח שהפרקליטות תהיה תמימי דעים עימם, באשר לאפשרות להשיג הרשעה בעניינם של מנהלי החברות המזמינות על סמך "עצימת העיניים" שלהם.
יזם ההיי-טק יוסי ורדי אמר היום: "פרשת הסוסים הטרויאנים מהווה ביטוי למשהו דפוק לחלוטין בחברה הישראלית, ואסור שאתם - כמי שמובילים את ההיי-טק - תסכימו לתופעה הזאת, החוצה את מרכזי המפלגות ואת הארגונים הגדולים במשק". הוא דיבר בכנס של הפקולטה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
