אגרת הכניסה במכונית פרטית לחלקים מסוימים בלונדון הועלתה היום ב-60% ל-8 ליש"ט (14.52 דולר). ההעלאה, שיזם ראש עיריית לונדון, קן ליבינגסטון, מעוררת זעם לא רק בקרב הנהגים אלא גם בקרב הקמעונאים, הטוענים שהצעד ירתיע לקוחות.
ב-1 באפריל אמר ליבינגסטון שהעלאת האגרה עשויה להגדיל ב-45 מיליון ליש"ט בשנה את ההכנסות המיועדות למימון שיפורים בתחבורה הציבורית. ליבינגסטון מתכנן גם להרחיב אזור האגרה מערבה, ולהכליל בו את קנסינגטון וצ'לסי, שבה מתגוררים מפורסמים ומפורסמות, כגון ליז הרלי.
מאז הוחל בגביית האגרה בפברואר 2003 ירד עומס התחבורה באזור האגרה ב-18%. זמן הנסיעה התקצר, וגדלה ההכנסה המשמשת לשיפור התחבורה הציבורית. אולם מתנגדי האגרה בקרב הקמעונאים, כולל רשת חנויות הכולבו ג'ון לואיס פרטנרשיפ, טוענים שהיא מבריחה לקוחות ופוגעת בעסקים.
"אני שוללת את האגרה לחלוטין", אמרה קייט האווי, חברת פרלמנט מטעם מפלגת העבודה, בראיון עם סוכנות הידיעות בלומברג ממשרדה בלונדון. "כמובן שכל הכסף הולך לתחבורה הציבורית, אבל האגרה פוגעת מאוד בעסקים הקטנים ובאנשים החייבים לנסוע בלונדון".
האגרה, שנכנסה לתוקפה לפני שנתיים, היא הניסיון רחב-ההיקף ביותר בעולם לשלוט בנפח התחבורה בעיר גדולה. כינון אזור האגרה, שגודלו 20.7 קמ"ר, נועד להקל על פקקי התנועה, שבעבר היו משתרכים מחנות הכלבו המפורסמת הרודס ועד הבנק המרכזי של בריטניה בסיטי של לונדון, השוכן במרחק של שמונה ק"מ.
לדברי רשות התחבורה הלונדונית פחת בששת החודשים הראשונים לאגרה מספר המכוניות באזור האגרה ב-50,000, ומהירות הנהיגה הממוצעת עלתה מ-8.9 מייל לשעה ל-10.3 מייל לשעה.
"עומס התחבורה הוקל משמעותית", אמר טוני מלהאם, העובד כנהג מונית זה עשר שנים. "הרבה יותר קל לנסוע ממקום למקום, מכיוון שהמון אנשים יוצאים מהעיר" כדי לעשות קניות.
בין ה-17 בפברואר 2003 וה-31 בינואר 2004 פחת מספר הולכי הרגל שביקרו בחנויות השוכנות באזור האגרה ב-11%. לדברי לשכת המסחר של לונדון, שסקרה 2,159 חנויות, מדווחות כ-84% מהחנויות באזור האגרה על ירידה במכירות. שליש מהן שוקלות לעבור לאזור אחר, ורבע מהן שוקלות להפסיק את פעילותן בגלל האגרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
