ביהמ"ש: מוצר פגום - לא בהכרח יוחלף

החברה שלחה את נציגיה לתקן את הליקויים, ואכן מרביתם תוקנו, להוציא את התנגדותה של לימור לתיקון אותו מדף סורר, שחייב התקנת "קושרת" באמצע המדף. לימור תבעה את החברה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. השופט ד"ר אברהם טננבוים חייב את החברה לפצותה ב-4,000 שקל, סכום הכולל גם את עוגמת הנפש שנגרמה לה. החברה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשת רשות ערעור, שנתקבלה חלקית ע"י השופט משה דרורי.

הוראות חוק חוזה קבלנות מטילות חיובים הדדיים על הקבלן ועל הצרכן. נתגלה פגם במוצר, חייב הצרכן להודיע על כך לקבלן, תוך זמן סביר מראש. הצרכן אף חייב "לתת לקבלן הזדמנות נאותה" לתקן את הפגם. זאת, בשני סייגים - בהתייחס לפגם שאינו בר-תיקון, או כאשר התיקון כה דחוף עד שאין לדרוש מהצרכן להמתין לתיקונו בידי הקבלן דווקא. כיצד ראוי לנהוג מקום בו היצרן והצרכן נחלקים בדבר דרכי תיקון הפגם? הבה נניח שהיצרן מבקש לתקן את הפגם, ואילו הצרכן מעוניין בהחלפת המוצר (או, אם מדובר במתן שירות, בביצוע המלאכה מתחילתה); עם מי מהשניים יהא הדין? התשובה המקובלת היא, שאין להעניק לאחד כוח עודף על פני משנהו. הפתרון הראוי הינו תלוי-נסיבות קונקרטיות. בית המשפט יעמת בין מידת סבירות הדרישה של הצרכן לבין מידת סבירות הפתרון שהציע היצרן.

כך, לדוגמה, במקרה הנוכחי, ניתן היה להתקין "קושרת" בגב המדף, מבלי לחלק את אותם 90 ס"מ במחיצה. נמצא, אפוא, שבית המשפט לתביעות קטנות היה נוהג נכון יותר, לו איפשר לחברה לתקן את המדף. אותו מבחן של "סבירות" פועל, במקרה הנדון, לטובת החברה, ולא לטובת לימור, שדחתה את הצעת התיקון.

"המחוקק, בחוק חוזה קבלנות, קבע מערכת זכויות וחובות מאזנות בין המזמין לבין הקבלן. כפי שלצרכן (המזמין) יש זכות לקבל מוצר תקין, באיכות גבוהה וללא פגמים, כך היקנה המחוקק למספק המוצר או ליצרן (לקבלן) מספר זכויות", נקבע בפסק דינו של השופט דרורי.

"זכות הקבלן לתיקון, בעיניי, היא זכות שיש לכבדה, בין אם מקורה בחוק, כמו במקרה שלפנינו, ובין אם מקורה בחוזה השירות או חוזה הספקת המוצר". במקרה הנדון, ולאור האמור, ראה השופט דרורי להפחית את סכום הפיצוי שיינתן ללימור, מ-4,000 ל-1,000 שקל. *

(בר"ע מחוזי י"ם 684/05 דו איט מטבחים להרכבה עצמית נ. כרמל לימור, פס"ד מיום 10.7.05. השופט משה דרורי בשם המבקשת עו"ד יגאל עיני).