3 חוקרי סרטן אמריקנים חולקים את פרס נובל לרפואה

השלושה פיענחו את האופן שבו כרומוזומים מגינים על עצמם מפני התפוררות בעת העתקתם בתאים בריאים וסרטניים

פרס נובל לרפואה הוענק היום (ג') לשתי חוקרות וחוקר מארה"ב, שפיענחו מנגנון פעולה בסיסי מאוד בחלוקת תאים, שהשלכותיו עשויות לנוע מטיפול בסרטן ועד האטת ההזדקנות. הזוכים הם פרופ' אליזבת' בלקבורן מאוניברסיטת קליפורניה, קרול גריידר מאוניברסיטץ ג'ון הופקינס בבלטימור וג'ק שטוסק מבית החולים Massachusetts General בבוסטון.

הבעיה שיצאו החוקרים לפתור היתה - כיצד הכרומוזומים מועתקים בשלמותם במהלך חלוקת התאים ומה מגן עליהם מפני התפוררות? התשובה שנמצאה היתה מבנה ייחודי של DNA, שנמצא בקצה הכרומוזום, המכונה טולומר. מאוחר יותר גילו החוקרים את האנזים המסנתז אותו, הנקרא "טולומרז".

מסתבר כי כל עוד הטולומר שומר על אורכו הרצוי, הכרומוזום בריא ונשמר מפני פגמים. מרגע שהטולומר מתקצר, התאים מתחילים להזדקן. תפקידו של הטולומרז הוא לשמור על הטולומר באורך רצוי כל הזמן ולמנוע מהכרומוזומים ומהתא כולו להזדקן.

לכאורה, תא עם טולומרז פעיל במיוחד עשוי לחיות לנצח, וככל הנראה הדבר קורה בתאי סרטן, שאינם מזדקנים באופן טבעי. לעומת זאת, במחלות גנטיות מסוימות ניתן לאבחן תת-פעילות או פעילות לא תקינה של הטולומרז, הפוגעת בתאים בריאים.

קל לראות כיצד הטולומר עצמו וכן הטולומרז יכולים לשמש כמטרות לפיתוח מגוון של טיפולים חדשניים הן לסרטן והן למחלות אחרות הקשורות בהזדקנות של תאים. כיום נערכים כמה ניסויים, שנועדו לבחון שימוש במנגנון הטולומרז כדי לטפל בסרטן וכן במחלות גנטיות הנובעות מפעילות לא תקינה של הטולומרז.

בעיית העתקה

הטולומר זוהה ונחשד כבעל השפעה על ה-DNA בתאים כבר משנות ה-30' של המאה הקודמת. החוקרים חשדו כי חומר זה נועד למנוע משני הכרומוזומים בתא להתחבר זה לזה, אולם מנגנון הפעולה של הטולומרז ותפקידו המדויק טרם פוענחו.

בשנות ה-50', כשהחל להיחשף מנגנון השעתוק של התאים, עלתה שאלה לגבי המתרחש בקצוות של הכרומוזומים. העתקת DNA נעשית ברצף, וקיימת בעיה של ההעתקה בקצה הכרומוזום, שלפי ההנחה הסבירה הגיוני לחשוב שהיא תגרום לקיצור של הכרומוזומים בכל העתקה, ואולם הדבר אינו קורה.

בשנות ה-80' החוקרת, פרופ' בלקבורן, ריצפה את הטולומרז בקצה של כרומזומים של יצורים חד-תאיים. בהרצאה שנתנה על הנושא השתתף פרופ' שוסטק, שבאותו זמן עסק בניסיון להחדירמולקולות DNA לתוך שמרים, אך גילה כי אלה מתפרקות במהלך חלוקת התאים. בדעתו של שוסטק עלה כי ייתכן שיש קשר בין הדברים.

שוסטק הציע לבלקבורן ניסוי שבו יצורף רצף ה-DNA, שהיא מצאה למולקולות ה-DNA, שהוא היה מעוניין להחדיר לשמר. התוצאות היו מפתיעות - אף שמקור רצף הטולומרז היה ממין אחר לגמרי של חיה, הוא הצליח להגן על רצף ה-DNA, שהוחדר לשמר, מפני התפרקות. כך הבינו החוקרים כי הטולומרז הוא בעל תפקיד אוניברסלי במינים שונים מאוד של צמחים וחיות.

גריידר היתה דוקטורנטית של בלקבורן, והשתיים הוכיחו יחד כי אנזים חדש ולא מוכר הוא המסנתז את הטולומרז. האנזים כולל שני רכיבים - האחד הוא רכיב RNA, המשמש כתמונת ראי לטולומר וכך מאפשר לסנתז אותו למרות שהוא נמצא בקצה קצהו של הכרומוזום; השני הוא רכיב של חלבון, שמבצע את העבודה בפועל.

חיי נצח?

בסוף שנות ה-80' החלו חוקרים לבדוק מה בדיוק קורה לתאים בתנאים שונים מבחינת הטולומרז, במטרה לבחון אילו מחלות יכולות להיות קשורות לכך. שוסטק ניסה להחדיר לתוך תאי השמרים שלו מוטציות המקצרות את הטולומר, וגילה כי תאים אלה מתרבים לאט ובסופו של דבר מפסיקים כליל להתרבות. בינתיים, בלקבורן יצרה מוטציות שונות ב-RNA של הטולומרז וזיהתה בעיות דומות של הזדקנות תאים מואצת. החלפת טולומר פגוע בגרסה תקינה, הביאה להתאוששות של התא.

לרגע היה נראה כי התגלה המפתח לחיי נצח. אם טולומר מתוקן מונע הזדקנות תאים, הוא עשוי למנוע את הזדקנות האורגניזם כולו. ואולם, היום ידוע כי תהליך ההזדקנות מורכב הרבה יותר ותלוי בגורמים רבים, שהטולומר הוא רק אחד מהם.

חשיבות הרבה ביותר של המחקר נוגעת לתאים שמתחלקים הכי הרבה בגוף - תאי הסרטן. אלה נמצאים לכאורה בסכנה מוגברת להתפרקות הכרומוזום, אך בפועל מוגנים מכך על-ידי טולומרז פעיל במיוחד. כיום נערכים כמה ניסויים שמנסים לטפל בסרטן על-ידי תקיפת הטולומרז (התאים הבריאים בגוף כבר פחות זקוקים לו, כי אינם מתחלקים), וכן ניסויים שמנסים לזהות תאי סרטן לפי פעילות הטולומרז שבהם, כדי לתכנן תקיפה ממוקדת.

במקביל, מספר מחלות גנטיות כבר זוהו כקשורות לטולומרז, כגון סוג מסוים של אנמיה, שנוצר מחלוקת תאים לקויה במח העצם, ומחלות נוספות של העור ושל הריאות. *

פרס נובל לפיזיקה הוענק ל-3 אמריקנים; אכזבה למדען הישראלי

פרס נובל לפיזיקה הוענק היום (ג') לשלושה מדענים אמריקניים על-ידי ועדת הפרס באקדמיה המלכותית למדעים בשטוקהולם. נציג הוועדה הכריז בטקס כי הפרס ניתן על שתי תגליות מדעיות מהפכניות שתרמו ושינו רבות את תחום העברת המידע העולמי.

לתגלית הראשונה אחראי צ'רלס ק. קאו (Charles K. Kao), שזכה בפרס על הישגיו המהפכניים בתחום העברת אור על פני מרחקים ארוכים באמצעות סיב אופטי. לתגלית האחרת שני אבות, ויליאם ס' בויל וג'ורג' אי סמית ממעבדת בל שבניו ג'רסי ארה"ב, הראשונים שהמציאו ב-1969 טכנולוגיית דימות, המשתמשת בחיישן דיגיטלי (CCD), עליה מתבססות המצלמות הדיגיטליות.

קאו (76) הוא אזרח אמריקני-בריטי, יליד שנחאי, ד"ר להנדסה אלקטרונית. הוא זכה במחצית הפרס, 5 מיליון קרונות שבדיות (כ-2.67 מיליון שקל).

בויל וסמית', דוקטורים לפיזיקיה, יחלקו ביניהם את המחצית השנייה של הפרס, וכל אחד מהם יקבל 2.5 מיליון קורונות (כ-1.33 מיליון שקל). בויל (85) הוא אזרח קנדי-אמריקני, יליד קנדה; וסמית (79) הוא אזרח אמריקני, יליד ארה"ב.

אכזבה נרשמה למדען הישראלי, פרופסור יקיר אהרונוב, הפיזיקאי הישראלי שהיה בין המועמדים לזכייה בנובל. אהרונוב (77), פרופסור מאוניברסיטת תל אביב, היה מועמד בזכות תגליותיו בתחום מכניקת הקוונטים.

פרס נובל לפיזיקה הוענק היום (ג') לשלושה מדענים אמריקניים על-ידי ועדת הפרס באקדמיה המלכותית למדעים בשטוקהולם. נציג הוועדה הכריז בטקס כי הפרס ניתן על שתי תגליות מדעיות מהפכניות שתרמו ושינו רבות את תחום העברת המידע העולמי.

לתגלית הראשונה אחראי צ'רלס ק. קאו (Charles K. Kao), שזכה בפרס על הישגיו המהפכניים בתחום העברת אור על פני מרחקים ארוכים באמצעות סיב אופטי. לתגלית האחרת שני אבות, ויליאם ס' בויל וג'ורג' אי סמית ממעבדת בל שבניו ג'רסי ארה"ב, הראשונים שהמציאו ב-1969 טכנולוגיית דימות, המשתמשת בחיישן דיגיטלי (CCD), עליה מתבססות המצלמות הדיגיטליות.

קאו (76) הוא אזרח אמריקני-בריטי, יליד שנחאי, ד"ר להנדסה אלקטרונית. הוא זכה במחצית הפרס, 5 מיליון קרונות שבדיות (כ-2.67 מיליון שקל).

בויל וסמית', דוקטורים לפיזיקיה, יחלקו ביניהם את המחצית השנייה של הפרס, וכל אחד מהם יקבל 2.5 מיליון קורונות (כ-1.33 מיליון שקל). בויל (85) הוא אזרח קנדי-אמריקני, יליד קנדה; וסמית (79) הוא אזרח אמריקני, יליד ארה"ב.

אכזבה נרשמה למדען הישראלי, פרופסור יקיר אהרונוב, הפיזיקאי הישראלי שהיה בין המועמדים לזכייה בנובל. אהרונוב (77), פרופסור מאוניברסיטת תל אביב, היה מועמד בזכות תגליותיו בתחום מכניקת הקוונטים.

עמוס עוז מוביל את ההימורים בבריטניה לזכייה בפרס נובל

עמוס עוז, הסופר הישראלי עטור השבחים, הוא המועמד המוביל לזכייה בפרס נובל לספרות של סוכנויות ההימורים בבריטניה. כך דיווח ה"גרדיאן" באחרונה. ההכרזה על הזוכה תתקיים ב-8 באוקטובר, יום חמישי בשעה 13:00, שעון ישראל.

העיתון דיווח שבבורסת ההימורים הבריטית, מועמד עמוס עוז ביחס של 4 ל-1 לקחת את הסכום הנאה של 10 מיליון קורונות (5.34 מיליון שקל). הוא ממוקם בבורסת ההימורים הבריטית לפני הסופרת האלג'ירית אסיה דג'בר (יחס של 5 ל-1), הספרדי חואן גויטיסולו (יחס של 6 ל-1) והסופרים האמריקנים הנערצים, ג'ויס קרול אוטס, ופיליפ רות (7 ל-1).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988