דיני עבודה: איזה מידע חייב להופיע בתלוש המשכורת?

וגם: על מי מוטל נטל ההוכחה על עבודה בשעות נוספות?

תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי
תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי

מעשה בג', עובד זוטר בחברת כוח-אדם שעבד כ-240 שעות בחודש, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בתלוש השכר שקיבל, והוא עצמו לא ניהל רישום של שעות העבודה וגם לא נדרש להחתים כרטיס נוכחות. עם סיום עבודתו בדק א' את זכויותיו והבין שהוא קופח על-ידי המעסיק בכך שלא קיבל תשלום עבור השעות הנוספות שבהן עבד.

ג' ביקש להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, ואולם בבואו להוכיח אותה הוא נתקל ג' בשני קשיים: האחד הוא שבתלושי השכר שקיבל לא היה תיעוד של שעות העבודה הנוספות, והשני הוא שבתלושים לא הופיע שם החברה או מספר הזהות שלה (ח.פ), וג' לא ידע איזו ישות משפטית עליו לתבוע.

הסיפור הקטן הזה מדגים את החשיבות שיש - הן לעובדים והן למעסיקים - בהנפקת תלוש משכורת מלא, מפורט ותקין, ובבדיקה מדוקדקת שלו מדי חודש בחודשו.

ההוראות בנוגע לתלוש השכר בעבודה קבועות בחוק הגנת השכר. ב-1 בפברואר 2009 נכנס לתוקף תיקון לחוק שהרחיב באופן ניכר את ההוראות בנוגע לתלוש, לפרטים שצריכים להיכלל בו ולסנקציות על מי שיפר את החוק.

לדברי עו"ד מיכאל איילון, שותף וראש תחום דיני עבודה במשרד גורניצקי ושות', "במסגרת התיקון לחוק נדרש המעסיק, בין השאר, לנהל רישום שוטף בפנקס שעות העבודה לגבי שעות עבודה שבוצעו בפועל על-ידי העובד, לרבות בזמן מנוחה שבועית ושעות נוספות".

לדברי איילון, התיקון קובע גם כי מעסיק שלא מסר לעובד תלוש שכר במועד או מסר תלוש שכר חסר, עובר עבירה פלילית. "דינו של מעסיק כזה לשלם קנס של 14.6 אלף שקל, ובנסיבות מחמירות אף כפול מזה, כלומר 29.2 אלף שקל".

- מה קורה כאשר עובד, כמו ג', מועסק במשך שעות נוספות אך מתקשה להוכיח זאת, כי לא מופיע רישום שלהן בתלוש?

"התיקון לחוק העביר את נטל ההוכחה אל המעסיק. על המעסיק להוכיח כי העובד לא עבד בשעות העבודה השנויות במחלוקת".

לדברי איילון, מאז התיקון של 2009 הביעו בתי המשפט ובתי הדין לעבודה עמדה ברורה - מי שלא יציית לחוק, ייאלץ לשלם על כך ביוקר.

כך, בפסק דין מ-4 ביולי 2013 הטיל בית הדין לעבודה בירושלים קנס של 10,000 שקל על מעסיק שבמשך כשנה הנפיק תלושי שכר שכללו נתונים מוטעים לגבי היקף השעות הנוספות של עובד. באותו חודש קבע בית הדין בבאר-שבע קנס בסך 7,500 שקל למעסיק שהעביר תלושי שכר שכללו פרטים לא מדויקים; ובספטמבר 2014 הטיל בית הדין הארצי לעבודה קנס של 12 אלף שקל על מעסיק שלא מסר תלושי שכר לעובדיו הזרים במשק במושב כרמי יוסף.

"כיום ברוב כתבי התביעה של העובדים נכלל רכיב פיצוי בדמות הנפקת תלוש 'לא תקני', ואם לא די בכך, תביעות לשעות נוספות מוכחות בקלות רבה. טרם התיקון לחוק, הוכחה הייתה כרוכה במסע מפרך ומייגע", אומר איילון, המייצג בעיקר מעסיקים.

לדבריו, "אנחנו עדים לתופעה חדשה של הגשת תביעות של עובדים על מאות אלפי שקלים נגד מעסיקים ששגו ברישום כזה או אחר של פרטים זניחים בתלוש השכר ובהיעדר נזק לעובד. בעיניי, רכיבי תביעה מנופחים אלה אינם הגיוניים, אינם צודקים, והם הופכים לבעייתיים מאוד שעה שהעובד 'מתאהב' בטענות תביעתו".

- אז מה הפתרון?

"מודעות והכרת החוק ויישומו. יותר מדי מעסיקים, ולצערנו גם לא מעט מקרב העוסקים בתחום השכר, לא מכירים מספיק את ההוראות בחוק. בהתאם לתיקון מ-2009 אפילו מנכ"ל של קונצרן המעסיק 10,000 עובדים ואחראי על מחזור הכנסות של זיליארד שקל והעונה (על-פי כל מבחן אובייקטיבי) להגדרה של משרת אמון, אינו פטור מלציין את מספר שעות העבודה החודשיות שלו בתלוש השכר".

מה חייב להופיע בתלוש

■ פרטים על העובד והמעסיק, כגון מספר התאגיד, כתובת מקום העבודה והוותק של העובד

■ היקף המשרה

■ הבסיס שלפיו משולם השכר

■ תקופת התשלום

■ מספר ימי העבודה ושעות העבודה בתקופת שבעדה שולם השכר

■ מספר ימי החופשה ויתרת ימי החופשה

■ מספר ימי המחלה שנוצלו ויתרתם

■ השכר ברוטו ונטו, וערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה

■ סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה ובביטוח לאומי

פירוט גמול בגין מנוחה שבועית, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה

■ הניכויים מהשכר למס הכנסה, ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, ניכוי לקופת גמל ועוד