דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

תחקיר "גלובס": כך מוכרים לכם בשר ועוף פגי-תוקף

כל השיטות להסוואה: בשר פג-תוקף נטחן ומעורבב עם בשר בתוקף ■ כרעיים שפג תוקפן מפורקות ונמכרות כפרגיות ■ ועוף שפג תוקפו מפורק ומעורבב עם עוף טרי

מחלקת הקצבייה באחת מרשתות השיווק / צילום: תמר מצפי
מחלקת הקצבייה באחת מרשתות השיווק / צילום: תמר מצפי

עומר (שם בדוי) קנה פרגיות בקצבייה שבאחת מרשתות השיווק. כשהוא הוציא אותן מהמקרר, הוא גילה כי נודף מהן ריח רע והשליך אותן לפח. כעבור שבועיים הוא קנה שוב פרגיות באותה רשת. "הפעם נכנסתי מיד לאוטו", הוא מספר", נסעתי 10 דקות הביתה והכנסתי את הפרגיות מיד למקרר".

בערב, כשהגיעו חברים לארוחה, הוא הוציא את הפרגיות וגילה כי הן שוב מסריחות ודביקות. הוא הבין שהבעיה אינה באחזקת המוצר בבית אלא במוצר עצמו. "ניגשתי לסניף וביקשתי להחזיר את הפרגיות. הם נתנו לי מיד זיכוי כספי בלי לשאול שאלות", הוא אומר.

עומר אינו היחיד. מתחקיר "גלובס", הנשען על עדויות של קצבים ברשתות השיווק ובקצביות פרטיות, עולה כי בניסיון לשפר את הרווח, לא אחת נמכרים לצרכנים חלקי עוף ובשר פגי-תוקף. השיטות, אומר לנו מקור שנחשף לשתי רשתות שיווק, ידועות בכל השוק ועוברות מקצב לקצב. הסכנה לבריאות הציבור - ברורה.

הסכם החזרה לא חוקי

עוד לפני הבחינה של המתרחש מאחורי הקלעים, בדקנו כיצד מתנהלים הדברים מול הצרכן. סיור בכמה רשתות שיווק שערך "גלובס" גילה כי במרבית הקצביות תוקף הבשר והעוף אינו מסומן. בחלקן נמכר בשר טחון שנטחן מראש, ואין יכולת לדעת מה מקורו ומה תאריך התוקף שלו.

הקצבים במקום מוסרים נתונים לא נכונים לגבי תוקף הבשר והעוף, וכמעט בכל המקרים שבהם התעקשנו, התקשינו לקבל אסמכתא פשוטה למקור העוף או הבשר שנמכרו פתוחים בוויטרינה וכך גם לגבי התוקף שלהם - אף שהם מחויבים לסמן אותם באופן ברור.

שיטות התרמית נהוגות הן בעוף והן בבשר. בקצביות פרטיות, כפי שמסר מקור ל"גלובס", מוכרים בשר ועוף מתובלים שבמקרים רבים הם פגי-תוקף, והתיבול נועד להסוות את הריח. בכל המקרים מדובר בדברים חמורים ביותר שמסכנים את בריאות הציבור.

דני (שם בדוי), שהועסק כקצב באחת הרשתות, העביר ל"גלובס" סרטון המתעד בשר קפוא פג-תוקף ברשת. מדובר בבשר קפוא שפג תוקפו כמה חודשים קודם לכן. לדבריו, הבשר הועבר לסניף שבו עבד מסניף אחר של הרשת והובל במכונית רגילה ובשמש היוקדת.

"הבשר היה 40 דקות נסיעה בשמש, ללא קירור. זה בשר פג-תוקף שטחנו אותו עם עוד בשר ומכרו אותו כבשר טחון. מערבבים את הבשר כדי שאנשים לא ירגישו. זה קרה 4-5 פעמים", הוא אומר.

אפילו המצלמה הנסתרת של "גלובס" תיעדה גוש בשר גדול, לא ארוז, הנמצא במקרר פתוח במחסן של אחת מרשתות השיווק.

לפי עדות שמסר קצב ברשת אחרת, "יש הוראה ברורה שבשר פג-תוקף, הווטרינר או הסוכן משמידים אותו - שופכים עליו אקונומיקה וזורקים לפח. אסור להעלות אותו בחזרה למשאית". ואולם, לרשת השיווק יש "הסכם החזרה" עם ספק הבשר, שבמקרה הזה נחשב לספק קטן-בינוני. להערכת הקצב, בשר פג-תוקף מוחזר לספק, נטחן ומשווק לצרכן כבשר טחון קפוא.

"הסכם החזרה" שכזה אינו חוקי אך למרבה הצער קיים. בעל השליטה באחת מרשתות השיווק מסר בעבר ל"גלובס" כי הבשר פג התוקף שנמצא ברשת שלו לא הושמד, כי "יש לי הסכם החזרה עם הספק".

אבל יש גם אלטרנטיבה. לדברי המקור, "בחלק מהרשתות שאין להם הסכם החזרת סחורה עם הספק, לוקחים בשר קפוא פג-תוקף וטוחנים אותו, וכך הוא נמכר לצרכן כבשר טחון מקפוא. אני יכול למכור אותו גם כטרי, וזה קורה, כי הלקוח לא יודע".

תחבולת סוף השבוע

ישראל היא אולי המדינה היחידה שבה נמכר בשר קפוא מופשר בקצביות שזוכה לכינוי "בשר מיושן". הרגולטור נתן את דעתו על העניין והחליט לאסור על מכירת בשר קפוא מופשר, אך לאחר לחצים שהופעלו עליו, הרפורמה הזאת תיכנס לתוקף רק בסוף השנה הנוכחית. בינתיים נמשכת מכירת הבשר הקפוא המופשר.

לדברי מקור, "בשר מיושן שמקורו בבשר קפוא טוב בדרך-כלל 48 שעות מרגע פתיחת אריזת הוואקום. על אריזת הוואקום יש בדרך-כלל תוקף לחודשיים. בוויטרינה אתה חייב להציג את הבשר ללא אריזת הוואקום. לפני הצגה בוויטרינה הוא חייב להיות בצינון במקרר לפחות לשעתיים על-מנת לקבל את החמצן. זה נוהל של משרד הבריאות. וכשהוא מוצג בוויטרינה, יש חובה להציג את המדבקה של הנתח המקורי. גם חייבים להציג את התאריך שבו אריזת הנתח נפתחה מהוואקום. הלקוח לא צריך להסתכל על תאריך האריזה, אלא על תאריך פתיחת המוצר".

התוקף הקצר הזה, כך מתברר, הוא פתח לתחבולות בעיקר בסוף השבוע, במקרים שבהם אריזת בשר שנפתחה ביום שישי לא נמכרה, והבשר הופך לפג-תוקף ביום ראשון שלאחריו.

לדברי קצב, "מצד אחד, ההנהלה דרשה שנציג את הבשר בוויטרינות מלאות. התצוגה צריכה להיות יפה כדי לגרות את הצרכן לקנייה. כשאת רואה ויטרינה יפה, את קונה, ולכן הצגנו ויטרינות מלאות גם בימי שישי בשעה 13:00. מצד שני, ההנהלה דורשת שלא יהיה פחת למחלקה או פחת נמוך, ולכן מנהל המחלקה בלחץ. הוא מפחד להראות פחת גדול, אז הוא עושה קומבינה". 

- איך?

"הוא מקפיא את הבשר והעוף שנשארו. כשקצב רוצה להקפיא בשר, הוא יודע שהוא עובר על החוק, הוא יודע שהבשר אינו תקין למכירה, ולכן הוא לא יקפיא אותו במקפיא השוטף שלו אלא ימצא מקומות אחרים, כמו מקררים של גלידות או מקררים של ירקות קפואים. הוא ימצא כל מיני מחבואים בשביל להחביא את הבשרים האלה, מחשש שיגיע וטרינר.

"אם ניקח את זה בחשבון שהוא עשה זאת ביום שישי, אז ביום ראשון בלילה, אחרי שסוגרים את הסניף, הוא יפשיר אותו בכל מיני פינות, שאף אחד לא יידע. ביום שני יש אספקה של עוף טרי. האספקה מגיעה בדרך-כלל בשבע וחצי-שמונה בבוקר. אחרי שכל הספקים כבר סיפקו את הסחורה לסניף, זה הזמן שמוציאים את הבשר והעוף שהוחבאו ומערבבים את הסחורה. כמובן שזו הסחורה שנמכרת ראשונה, כי חייבים להיפטר ממנה". 

- מי שותפי הסוד?

"רק אנשים הסובבים, מנהל הסניף, מנהל המחלקה ועוד שני עובדים מקסימום. זה לא מצוין בפרהסיה מול כל העובדים, כי כולם יודעים שזו עבירה. לגבי בשר בקר מיושן שפתחו אותו ל-48 שעות ומקפיאים אותו, אחרי הפשרה הוא מאבד את הצבע ונהיה שחור, ולכן יש בעיה למכור אותו שוב כבשר מיושן מצונן, אז טוחנים אותו ומוכרים אותו כבשר טחון מבשר קפוא".

שילוב חדש-ישן

השיטה הנפוצה, לדבריו, למכירת עוף פג-תוקף הוא לפרק אותו לחלקים. "השיטה היא לפרק את העופות. בעוף שלם חייב להיות על רגל העוף טיקט של תאריך. על חלקים כמו כרעיים, חזה עוף וכאלה אי-אפשר לשים מדבקות. אז מה עושים? מפרקים את העוף ומוכרים אותו כחלקים. למשל, אם קיבלתי שני קרטונים של כרעיים, מערבבים את הכרעיים הישנות עם החדשות, ובחיים וטרינר לא יוכל לעלות על זה.

"דמייני ויטרינה של בשר. את שמה כרעיים ישנות למעלה ואת החדשים למטה במגש. כשמגיעה לקוחה, הקצב יודע בדיוק אילו כרעיים לקחת, כי הוא משתף פעולה. הוא ייתן ללקוחה את הכרעיים הישנות. זה דבר שבשגרה".

- איך הצרכן יכול לעלות על זה שהוא פג-תוקף?

"צרכן לא יכול לעלות על זה לעולם. כשאת מבקשת 2 ק"ג כרעיים בקצבייה, אין לצרכן שום יכולת לדעת באיזה תאריך העוף נשחט ומה התוקף שלו. כשאני מקבל אספקה של חלקי עופות או עופות, על הקרטון חייבת להיות מדבקה עם תאריך ייצור, שחיטה, הכשר ותוקף. הקצב מחויב לתלוש את המדבקה ולהדביק אותה על הדופן של הוויטרינה, על-מנת שכאשר תהיה ביקורת של וטרינר, הוא יוכל להציג לו את התאריך הנכון שבו הוא קיבל את הסחורה. זו מדבקה שאמורה להיות גם על המגש, מוצגת לצרכן". 

- ומה קורה בפועל?

"מיום שני עד חמישי ולפעמים גם בשישי, מקבלים כל יום עופות וחלקי עופות. מה קורה? אם קיבלתי כרעיים ביום שני, וביום שלישי קיבלתי אספקה נוספת, כך שעל האספקה מיום שני עבר כבר יום אחד של תוקף - אז מה עושים? מסירים את המדבקה הישנה, שמים את המדבקה החדשה של יום שלישי, למרות שחלק מהסחורה התקבל יום קודם, והתוקף שלה קצר ביום. כך מגלגלים את זה כל הזמן". 

- יש סימנים?

"אדם שמבין בעופות יוכל לזהות אם העוף טרי או לא. ואיך יודעים? כרעיים טריות הם בגוון לבן ויפה, וכרעיים שהופשרו הן בגוון צהבהב. קל להבחין גם בשומן, כי בכרעיים שהופשרו השומן מידלדל, יותר נוזלי. אם יש כתמים שחורים, אסור ממש לגעת בזה. חזה עוף שהופשר נדבק קצת לאצבעות ומשאיר ריר. לחזה עוף טרי אין ריר. כנפיים של עוף טרי אסור להקפיא ולהפשיר, כי הוא מסריח מהר". 

כשיש חשש לכך שחלקי העוף יסריחו, מפרקים אותם לפרגיות. לדבריו, "אם נתקעת ביום שישי עם 4-5 קרטונים של כרעיים, שזו כמות גדולה, אז הקצב מפרק את זה לפרגיות. העור שעל העוף רגיש ונוטה להסריח מהר. עוף בלי עצם ובלי עור מחזיק יותר מעמד מאשר עם עצם ועור".

- צרכן שנתקל במבצע על פרגיות טריות צריך לחשוד?

"לא בהכרח, ותלוי באיזו רשת, כי יש סניף שנתקע עם הרבה כרעיים, ויש סניף שלא נתקע עם כרעיים, אז המבצע לא יהיה רשתי".

- ואם המבצע מקומי?

"אם המחיר לא ריאלי, זה מדליק נורה אדומה, ואנשים צריכים להתעורר. ביום ראשון אני בטוח לא ממליץ לקנות עוף טרי, כי השחיטה של יום ראשון מגיעה רק ביום שני. אם יש ביום ראשון עוף טרי בסניף, זה אומר שהוא מיום חמישי.

"לגבי חלקי הודו - אם נשארים חלקים כמו שווארמה, שוק מפורק (בשר אדום) - זה מוצר חזק יותר ופחות רגיש מעוף רגיל - אז ניתן למכור לצרכן עד יום רביעי בשבוע לאחר מכן, למרות שהוא פג-תוקף". 

שיטה אחרת נועדה למלא את הדרישה לאספקה מוגברת בתקופת החגים. לדברי אותו מקור, "בחגים יש ביקוש עצום ללבבות וכבד. בגלל שיש מחסור, ולא ניתן להשיג כמות מספקת, מושכים כמות גדולה של סחורה מהספק שבועיים לפני ומקפיאים. לפני החג מפשירים את המוצרים ומוכרים אותם כטריים. זה קורה גם בלבבות וגם בכבד. זה שכיח במיוחד ביום העצמאות, כי אף משחטה לא מסוגלת לייצר כמויות כאלה". 

- איפה השירותים הווטרינריים?

"באים פעם ב-100 שנה ומחפשים אם יש לכלוך על הוויטרינה. יש הרבה מקומות, בעיקר באיטליזים פרטיים, שמוכרים בשר מתובל או מעורב ומוכן. זה הדבר הכי מסוכן, כי מערבבים בשר פג-תוקף, והתבלינים מפיגים את הריח". 

הפחת לבונוס

השאלה הבסיסית היא מה האינטרס של הקצב, במיוחד כשהוא עובד שכיר, להוביל תרמית מול הצרכנים. את התשובה הזאת ניתן למצוא כנראה בשיטת התגמול הכספי שנהוגה בנקודות מכירה רבות.

לדברי מקור, "קטגוריית הבשר האדום היא רווחית מאוד. זו הקטגוריה השנייה מבחינת הרווחים, אחרי קטגוריית הירקות והפירות. העוף לא רווחי כלל. הקצבים נמדדים על הפחת במחלקה, ויש להם יעדים. ככל שהקצב יראה פחות פחת - כך התגמול הכספי שלו יהיה גבוה יותר. מההנהלה באים לקצב במחלקה ואומרים לו: 'רוצה לקבל בונוס? תן לי רווח טוב בקצבייה'. אז הוא מתחיל לעשות משחקים כדי לשפר את הרווח. יש לו יעד, והוא רוצה להגיע אליו.

"ההנהלה לא אומרת לך באופן גלוי. אני מקבל לקצבייה שלי יעד שאני צריך לעמוד בו. אני חייב לתחמן, כי אם אני לא אתחמן, אני לא אגיע ליעד שהם מבקשים. ההנחיות האלה יורדות דרך מנהלי אזורים שלנו, שבאים לקצביות ואומרים: תשמעו אפשר ככה, אפשר ככה, אבל הם לא יגידו במדויק.

"אומרים לך את זה בשפה מאוד מאוד שקטה, בקודים, שאם חלילה תהיה פרשה שתתפוצץ, יבואו ויעיפו לך את הראש - ולא להנהלה. ברגע שווטרינר יעלה על זה, כמובן שההנהלה תתנער מזה. ההנהלה תמיד תוכל להתחמק מהאחריות, להגיד 'אנחנו לא ידענו, אנחנו אף פעם לא אמרנו. הקצב עשה את זה, אז אני אפטר את הקצב'. ההנהלה פה תסיר אחריות, למרות שהיא מעבירה את המסרים, היא יודעת שאנחנו עושים את כל העבודה הזאת - אחרת לא נצליח להביא רווחיות כזאת למחלקה שלנו".

- שיטות התרמית עוברות בתחום?

"כן. מגיע עכשיו קצב חדש? הקצב הוותיק מלמד אותו. כשקצב עובר מרשת אחת לשנייה, השיטות עוברות אתו - וכך זה עובר בין כולם. כל שיטה שיש, אף אחד לא המציא או גילה אותה היום. אם אני עכשיו עברתי לעבוד ברשת אחרת, או מגיע אליי לקצבייה קצב שעבד ברשת אחרת - הוא מביא אתו את הטיפים שהוא קיבל משם, אני נותן לו את הטיפים שלי, וככה מתגלגלים ומשכללים את השיטה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "במסגרת הפיקוח השגרתי שמבצעים פקחי שירות המזון במחוזות, לעתים בשיתוף עם גורמי פיקוח נוספים, הרשויות המקומיות ויחידת הפיצוח במשרד החקלאות - נמצאים ליקויים כגון אלה המתוארים בפנייתך. מיד עם גילוי ממצאים כגון אלה מתבצעת השמדת הבשר, ומתפרסמת על כך הודעה לציבור באמצעות התקשורת ובאתר משרד הבריאות. כמו כן, ננקטים צעדים משפטיים כנגד העסקים המדוברים". 

השיטות להסוואה ולשימוש בבשר שפג תוקפו

■ בשר פג-תוקף נטחן, מעורבב עם בשר שבתוקף ונמכר כבשר טחון. 

■ בשר קפוא שהופשר ותוקפו ל-48 שעות בלבד, מוקפא שנית ונמכר שוב לאחר הפשרה. 

■ עוף שפג תוקפו מפורק לחלקים, ואלה מעורבבים עם חלקי עוף טריים ונמכרים יחד. 

■ כרעיים שפג תוקפן מפורקות ונמכרות כפרגיות. 

■ חלקי עוף שיש להם ביקוש יתר בחגים נרכשים מראש, מוקפאים ונמכרים לאחר הפשרה כטריים. 

■ חלקי עוף פגי-תוקף עוברים תיבול על-מנת להפיג את הריח הרע ונמכרים כעוף מתובל או כמעורב. 

■ "הארכת" התוקף על-ידי שימוש במדבקות של משלוחי עוף שהתקבלו יום או יומיים לאחר מכן. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות