תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

למה כדאי להשקיע בסטארט-אפים ישראלים ואיך ניתן לעשות זאת?

תעשיית הסטארט-אפ הישראלית נמצאת בפריחה בשנים האחרונות • להשקעה בהייטק הישראלי יתרונות רבים, אך חשוב לעשות זאת באמצעות הבנה של השוק וסקירה של כמה מדדים

השקעה בסטארטפ ישראלי/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
השקעה בסטארטפ ישראלי/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף בסדנו

תעשיית הסטארט-אפ הישראלית משגשגת עם אקזיטים ששוויים מזנק מדי שנה. האקזיט המפורסם ביותר הוא כמובן עסקת מובילאיי בשנה שעברה, שהייתה לגדולה ביותר בהיסטוריית האקזיטים הישראלים בסכום של 15.3 מיליארד דולר. זאת בנוסף לאקזיטי עבר של חברות כמו ווייז (שנמכרה לגוגל ב-2013 עבור 1.3 מיליארד דולר), M-Systems (שנמכרה עבור 1.55 מיליארד דולר ב-2005 לסנדיסק) ועוד. לצד זאת, אפיקי ההשקעה בהייטק הישראלי הולכים ומשתנים.

מצד אחד, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, נתוני האקזיטים של הסטארט-אפים בישראל מעודדים. שווי העסקאות עולה משנה לשנה, ונראה שכל פעם חברה ישראלית חדשה כובשת שיאים. מצד שני, יש גם מי שמצביעים על כך שמספר האקזיטים יורד והם הופכים להיות נחלתן של פחות ופחות חברות.

23 מיליארד דולר. זהו שווי האקזיטים של חברות סטארט-אפ ישראליות בשנת 2017, על פי דוח של חברת המחקר IVC-Meitar. בסך הכל, ב-2017, לפי הדוח, נרשמו 112 עסקאות אקזיט שונות. הנתון כולל כמובן את שני האקזיטים המפורסמים ביותר של שנת 2017 - מכירת מובילאיי לאינטל, עבור, כאמור, סכום של 15.3 מיליארד דולר; העסקה השנייה היא הרכישה של חברת הביומד נוירודרם על ידי חברת מיצובישי-טנאבה היפנית עבור 1.1 מיליארד דולר.

הצטרפו להשקעה בחברות סטארטאפ מבטיחות >>

כאשר מוציאים החוצה מהמשוואה את עסקאות הענק של השנים האחרונות, אשר מטים את המספרים כלפי מעלה, העלייה מתונה יותר . ללא עסקאות מובילאיי ונוירודרם, שווי האקזיטים בשנת 2017 עמד על 6.6 מיליארד דולר (לעומת 23 מיליארד עם שתי העסקאות הללו); ללא עסקת פלייטיקה ב-2016, עמד שווי האקזיטים על 4.4 מיליארד דולר (לעומת 8.8 עם פלייטיקה) - מספר דומה מאוד לנתונים של שנת -2014 2013.

בנוסף לכך, מספר האקזיטים בשנת 2017 עמד, כאמור, על 112 עסקאות (כולל מובילאיי ונוירודרם), זאת בהשוואה ל-120 בשנת 2016, 129 בשנת 2015 ו-132 בשנת 2014. התמונה שעולה מכלל הנתונים הללו היא כי הכסף ממשיך לזרום לתעשיית הסטארט-אפ בישראל בהיקפים גדולים, אך הכספים הללו הולכים ומתרכזים סביב פחות חברות.

אולם עדיין מדובר במספרים גדולים ובמספר גבוה של הזדמנויות השקעה. הדוח האחרון של חברת המחקר האמריקנית Startup Compass, בשנת 2015, שניתח את צפיפות הסטארט-אפים בערים גדולות בעולם, הצביע כי בישראל היא עומדת על ממוצע של 0.85-1.15 סטארט-אפים לכל 1,000 תושבים, הגבוה באירופה נכון לאותה תקופה.

זאת ועוד, בדוח מדד התחרותיות הבינלאומי של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2018-2017, ישראל מדורגת במקום ה-16, שיפור של שמונה מקומות ביחס לשנה שעברה. הדוח מתבסס על מספר פרמטרים, אך הקטגוריה המעניינת ביותר ביחס לשוק הסטארט-אפים המקומי, היא קטגוריית החדשנות, בה ישראל נמצאת במקום השלישי מתוך 137 מדינות. היא שומרת על המקום המכובד הזה כמעט מאז פורסם הדוח לראשונה, בשנת 2004.

קטגוריית החדשנות מודדת, למשל, את מעורבותם של מוסדות המחקר הישראלים בתעשיית הסטארט-אפים הישראלית, הסביבה הפיננסית שהם פועלים בה, מדיניות הרכש הממשלתית ועוד. בהקשר של חברות סטארט-אפ ישראליות, ובאופן ספציפי חברות הייטק, מדובר בנתון חשוב מאוד ומעודד השקעה, שכן התעשייה הזאת נשענת במידה רבה על חדשנות.

מאיר מלול,מנהל השיווק והמכירות, קבוצת בסדנו/צילום: יעקב כהן
 מאיר מלול,מנהל השיווק והמכירות, קבוצת בסדנו/צילום: יעקב כהן

לבחון פוטנציאל כדאיות

השקעות בנושא הסטארטאפים הן השקעות בעלות סיכון גבוה, למרות הפוטנציאל הגדול של ההייטק הישראלי. למרות הנתונים האופטימיים, מרבית חברת הסטארט-אפ לא מצליחות לפרוץ קדימה ולא מניבות רווחים למשקיעים. עם זאת, דווקא לצד הסיכון הזה, פוטנציאל הרווח עלה בין היתר בזכות שינוי המדיניות כלפי ההשקעות בהייטק הישראלי ומספר הקלות שנקבעו על ידי הממשלה. כך, למשל, מדיניות "ארגז החול" הרגולטורי, במסגרתה תיקצבה המדינה כ-100 מיליון שקל שמטרתם להקל על הרגולציה עבור חברות סטארט-אפ. הדבר מתבטא בדמות דרישות הון עצמי מופחתות, הקלה בכללי איסור הלבנת הון, סיוע מול הבנקים ויצירת סביבת עבודה נוחה. תהליך זה מניע את השוק הישראלי להשקיע יותר בסטארט-אפים.

בשוק קיימים מגוון ערוצי השקעה בענף הסטארט-אפים, כל אחד מאופיין ברמות סיכון שונות ואמון על תחומים שונים, מפינטק ובנקאות ועד בינה מלאכותית וטכנולוגיות שמושתתות על חוכמת ההמונים. התחרות היא בתמיכה והשקעה במיזמים עם פוטנציאל מסחרי, בדגש על חדשנות.

קבוצת בסדנו (ראשי תיבות של בסיעתא דשמיא נעשה ונצליח), המתמחה בהשקעות חכמות, היא אחת הקבוצות שמחזיקה כיום במספר קרנות השקעה אשר ממוקדות בתעשיית ההייטק הישראלית. החברה נוסדה בשנת 2011 על-ידי איש העסקים אליעזר גרוס, והספיקה לגדול בשנים האחרונות ולהפוך לשם מוכר. מאז הקמתה לפני כשבע שנים, עוסקת בסדנו בהשקעות בסטארט-אפים ובהייטק וצברה מומחיות רבה. תחום ההייטק אינו היחיד שבו עוסקת החברה, שבשנה האחרונה זכתה להימנות על קבוצה מצומצמת של קרנות שגייסו השקעות באמצעות תשקיף להשקעה בפרויקט נדלן גדול בארה"ב.

"לחברה יש שותפות עם קבוצת "ריינהולד-כהן", הגדולה בישראל לרישום פטנטים רוחניים, משרדי ראיית החשבון Roth & Co האמריקני, שיושב בברוקלין וגם עם חברת ההשקעות של Midtown Partners & Co, ששותפה למיזמים שלנו בארה"ב", מספר מאיר מלול, מנהל השיווק והמכירות של החברה. "חלק מהחברות והשמות הללו הן לא רק שותפות, אלא גם משקיעות כספים בקרנות שלנו", הוא מוסיף.

מדיניות ההשקעות של החברה נקבעת על ידי ועדת מומחים בלתי תלויה מתעשיית ההייטק, הסטארט-אפ והיזמות שפועלת לצד הנהלת הקבוצה. מודל ההשקעה הוא של פיזור חכם. הכוונה היא שההשקעות מחולקות למקבצים שונים (קרנות) ובכל קרן השקעה שכזו הכסף מפוזר בין מספר רב ומגוון של חברות. הסיבה לכך היא שמספיק שאחת החברות מהמקבץ מצליחה, עדיין יכול להיווצר רווח נאה למשקיעים.

מסוק הקורמורן, קבוצת בסדנו/צילום: urbanaero.com

קחו לדוגמה את קרן 65 של הקבוצה, שמתמקדת בהשקעות בסטארט-אפים מבוססי הייטק וטכנולוגיה עם פוטנציאל מסחרי. קרן זו כוללת, בין השאר, גם השקעה בחברת אורבן איירונוטיקס בע"מ, המנוהלת על ידי יוצאי התעשייה האווירית, כמו המנכ"ל ד"ר רפי יואלי, לשעבר מהנדס פיתוח בכיר בתעשיה האווירית ובחברת "בואינג", ומפקדי חיל האוויר לשעבר, האלופים, דוד עברי והרצל בודינגר. החברה היא המפתחת של מסוק הקורמורן, בעל טכנולוגיה לבצע משימות מורכבות של חילוץ וסיוע באתרי אסונות, במקומות שכלי טיס רגילים לא יכולים להגיע אליהם. קבוצת בסדנו השקיעה בחברה זו כבר לפני ארבע שנים. המסוק המדובר מיועד בראש ובראשונה לצה"ל, הוא הודגם לא מכבר בפני נציגיו וזכה בין השאר לדוח חיובי מאד. קרן זו עדיין פתוחה למשקיעים נוספים על פי ההנחיות והתקנות של הרשות לניירות ערך.

בין הסטארט-אפים הנוספים שבהם משקיעה החברה ניתן למצוא, למשל, את חברת פילטרלקס מדיקל, אשר מפתחת מכשיר רפואי מתקדם שנועד לסייע במניעת שבץ במהלך פרוצדורות קרדיולוגיות, "אינטרוויו" - סטארט-אפ ישראלי שמפתח כלי טכנולוגי שנועד לסייע לחברות בגיוס כוח אדם ו"ג'טה" - יישום שמאפשר לאנשים למכור בקלות כרטיסי טיסה שקנו והם אינם יכולים לעשות בהם שימוש. חלק מהפיתוחים הללו כבר נמצאים בתהליכי פיתוח מתקדמים בשוק המקומי, במטרה למכור אותם בשווקים אחרים בעולם. "מודל הפעילות שלנו בסטארט-אפים הוא ארביטראז'י. בעזרת חברת הבת B. seed, שלוחה של בסדנו היושבת בברוקלין, אנחנו מנצלים את הפער בין השווי של השוק בישראל לשווי של השוק בארה"ב ומזה גוזרים את הרווח. במילים אחרות מנצלים את העלות הנמוכה בשוק אחד, כדי להרוויח בשוק אחר", מסביר מלול.

בשורה התחתונה, ניתן לראות שתעשיית הסטארט-אפים בישראל עדיין פורחת ובעלת פוטנציאל גם עבור משקיעים קטנים ובינוניים. כמות האקזיטים עדיין גבוהה, וכך גם סכומי הכסף בענף, בנוסף מדדים חשובים, כמו למשל מדד החדשנות, מעידים על המשך מגמה חיובית בתחום.

הצטרפו להשקעה בחברות סטארטאפ מבטיחות >>

פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם