ורשה, מאחורייך

העיר הפולנית וורוצלב נבחרה לשמש כבירת התרבות האירופית ל-2016, והיא מנצלת את ההזדמנות כדי להפגין את יופייה, את חיי התרבות והלילה, את ההיסטוריה העשירה שלה ואת תנופת השיפוץ והשגשוג העכשווית

טיילתי לאורך נהר האודר (Oder) בעיר ורוצלב (Wroclaw) שבפולין. לאורך המדרכה הציעו רוכלים פירות יער שרק נקטפו, ושעל שמותיהם גדלתי בילדותי - בורובקי (borowki, חמוציות), מליני (maliny, פטל), טרוסקבקי (truskawki, תות שדה), יאגודי (jagody, אוכמניות). לא יעזור בית דין, כשאני שומעת סביבי פולנית, אני חוזרת הביתה, לילדות.

אלא שהביקור בפולין הפעם לא היה במסגרת של טיול שורשים. הפעם הגעתי למדינה לרגל הבחירה בוורוצלב לבירת התרבות של אירופה (European Capital of Culture) לשנת 2016. למעט קרקוב, שבשנת 2000 זכתה בתואר יחד עם תשע ערים נוספות, ורוצלב היא העיר הפולנית הראשונה שזוכה בכבוד מאז 1985, כשהאיחוד האירופי החל במיזם שמטרתו קירוב בין התרבויות השונות של מדינות אירופה. במסגרת הפרויקט נבחרת מדי שנה עיר אחת או שתיים, והן משמשות בתפקיד "בירת התרבות של אירופה" למשך אותה שנה, עד שהכתר יעבור הלאה.

הצלחתו של הפרויקט והעובדה שהוא נהנה מבאזז גדול, גורמות לערים רבות להתחרות על התואר, ולא מעט מאלה שנבחרו ניצלו את השנה הזו כדי לשנות ולשדרג את תשתיות התרבות שלהן, ובמיוחד את הדרך שבה רואה אותן העולם.

קנאת ערים

הבטתי בצעירים שצעדו, טיילו או רכבו על אופניהם לאורך הנהר, ותהיתי אם מישהו מהם בכלל מודע למשמעותו ההיסטורית של נהר האודר (Odra בפולנית), שזורם לו בנחת מתחת לעשרות הגשרים של העיר היפה הזו, הבנויה על 12 איים בין האצבעות ששולח הנהר. האודר הזורם במערבה של פולין, ומהווה כיום את הגבול בינה לבין גרמניה, היווה חלק בלתי נפרד מהסכם אודר-נייסה המפורסם, שנחתם אחרי כניעת גרמניה במלחמת העולם השנייה, ושבעקבותיו סופחו לפולין כל השטחים שממזרח לשני הנהרות, אודר ונייסה.

כשמטיילים ברחובות ורוצלב, עיר סטודנטיאלית ירוקה ושוקקת, עם מסעדות ועם פאבים, חיי תרבות תוססים וחיי לילה ערים, שיודעת כיום תנופה של בנייה ושגשוג - קשה לדמיין ימים אחרים; של הרס וחורבן, של דם ושואה. כמה שמות יש לעיר הזו, שהחליפה בלי סוף ידיים בשנות ההיסטוריה הארוכות שלה - שמה הלטיני היה Wratislavia (או Wratislawia בכתיב הפולני), בגרמנית היא כונתה ברסלאו (Breslau), בצ'כית Vratislav ובפולנית ורוצלב (Wroclaw). בהיסטוריה הארוכה שלה היא הספיקה להיכלל בשטח ממלכת פרוסיה, בתחומי הממלכה האוסטרו-הונגרית, בצ'כיה וכמובן בפולין.

כיום היא הרביעית בגודלה בפולין, ונמצאת במרכזו של חבל שלזיה (Silesia) התחתית (בפולנית: דולנה שלונסק), ונבנתה בצומת דרכים חשוב, בין צ'כיה בדרום לפולין בצפון, ובין מערב אירופה למזרחה. הערבוביה האתנית של תרבויות, דתות ועמים שחיו בה לאורך הדורות, גרמה כמובן למאבקים ולהתכתשויות מדממות, אך מצד שני תרמה גם לעושרה הכלכלי והתרבותי של העיר, שתוארה בעבר כ"פנינה היפהפייה של אירופה".

"הגעת לעיר שבה מדברים במבטא הכי פולני והכי מדויק", בישר לי מרק ברונש, סטודנט צעיר וחייכן להיסטוריה ולתיירות, ששימש לי כמדריך בעיר. הטיסה לכאן מוורשה אורכת אמנם רק 55 דקות, אבל במרחקים ורוצלב קרובה יותר לברלין או לפראג מאשר לוורשה. במלחמת העולם השנייה ורוצלב נחרבה כמעט עד היסוד. "כשהפולנים החלו בשיקום המדינה ההרוסה, הם עצמם פירקו את בנייני הלבנים שנותרו בוורוצלב והשתמשו בהן לשיקום הבירה ורשה", סיפר ברונש. קנאת ערים.

גם עם קרקוב ועם גדנסק יש להם חשבון. "קרקוב בנויה כולה בסגנון בארוקי אחיד", כך, על-פי ברונש. "זה אמנם יפהפה, אבל גם קצת משעמם. וורוצלב, מצד שני, היא רבת סגנונות - מגותי ובארוקי ועד ארט נובו, ומרוסי כוחני ועד מודרני. תחנת הרכבת שלנו הבנויה בסגנון ניאו-גותי ומזכירה קצת מבצר, נחשבת למיוחדת ביותר בפולין. יש כאן בניינים מהמאה ה-19 שנבנו אחרי מלחמת פרוסיה-צרפת, וקו הרקיע שלנו יותר יפה מגדנסק".

צומחת יותר מהר מסין

למעלה מ-130 אלף סטודנטים לומדים כיום באוניברסיטה העתיקה של ורוצלב, שנוסדה ב-1702 על-ידי ליאופולד הראשון, קיסר אוסטריה, ובמוסדות אקדמיים נוספים בעיר. אחד מן החוקרים המפורסמים שפעלו כאן היה הפרופסור לפסיכיאטריה אלואיס אלצהיימר, ששמו נקשר לעד במחלה הזו.

אז ורוצלב אמנם אינה שוכחת את עברה, אבל נראה שבהווייתה היא נמצאת כבר בעתיד. הכלכלה בה ובמערב פולין בכלל משגשגת, מגדל ה-Sky Tower בעיר הוא השני בגובהו בפולין, מפעלי היי-טק שקבעו בה את משרדיהם הראשיים, מ-IBM, HP, ועד גוגל, מהווים מוקד משיכה לאוכלוסייה צעירה ומשכילה, וגם לא מעט מוסדות פיננסיים של האיחוד האירופי שוכנים בה.

"ב-2004, כשפולין הצטרפה לאיחוד האירופי, שיעורי האבטלה בעיר עמדו על 30.5. כיום המספר ירד ל-3.5%. נוצרו כאן יותר מ-150 אלף ג'ובים, והצמיחה שלנו מהירה יותר מסין", התבדח ראש העירייה, רפאל דוטקייביץ, בארוחת צהריים חגיגית שנערכה לכבוד נציגי תקשורת מן העולם לרגל בחירתה של העיר כבירת תרבות. "יותר מ-365 אירועי תרבות בינלאומיים צפויים להתקיים בעיר ב-2016, ממוזיקה, מחול, תיאטרון וקולנוע, ועד אמנות פלסטית, ספרות ואדריכלות, ואני מבטיח שלא תדעו לאן לרוץ קודם".

אירועי פתיחת שנת התרבות יתקיימו ב-17-16 בינואר 2016 ויצוינו במיזם אמנותי יוצא דופן שעוצב על-ידי האמן החזותי הצרפתי פיליפה ג'פרוי (Philippe Geffroy). מאות אמנים מהעיר ומפולין כולה יתחלקו לארבע קבוצות, שכל אחת מהן מסמלת חזון אחר: ארבע האמונות, חדשנות, שיקום ושיטפון (נהר אודר עלה על גדותיו יותר מפעם במהלך ההיסטוריה). ארבעת ה"חזונות" שיצאו מארבע פינות בעיר, יתאחדו בכיכר השוק שבמרכז העיר במבנה מיוחד במינו בגובה של 14 מטרים, במעין מטפורה אורבנית פואטית על המיקרוקוסמוס האירופי.

רוב אירועי שנת התרבות יתקיימו ללא תשלום, בהם אירועים ופסטיבלים גדולים וצבעוניים בהשתתפות אמנים מרחבי אירופה. "אנחנו רוצים שהמבקרים ישתתפו בסדנאות השונות וייקחו חלק פעיל באירועים", אומרים המארגנים. "אפליקציות בסמארטפון יובילו את המבקרים לנקודות עניין ולאתרי תרבות בעיר". חלק מהאירועים יתקיימו סביב 27 מתוך כמאה הגשרים שבעיר, ובמתחם New Horizon צפויים להתקיים אירועים קולנועיים שונים. באירוע מעניין אחר, Loving Vincent, שיתקיים ב-28 באפריל, אמנים שונים יציירו ואן גוך, ובין 14 באוקטובר ועד 14 בנובמבר תתקיים אולימפיאדת תיאטרון.

אחד מהאירועים הגדולים יהיה הפקת ענק מוזיקלית מרהיבה בשם Carmen Zarzuela שבה יושמעו קטעים מהאופרה המפורסמת של ז'ורז' ביזה על-ידי להקת האופרה של ורוצלב, ויוצגו קטעי Zarzuela, ז'אנר לירי-דרמטי, הפופולרי בארצות דוברות ספרדית ומשלב אופרטה ושירים עממיים. בהפקה ישתתפו כ-500 אמנים והמופע יתקיים מול כשלושים אלף איש ב"היכל המאה" בוורוצלב.

התקציב הכולל לאירועי בירת התרבות הוא כ-200 מיליון זלוטי (כ-47 מיליון אירו). "אחרי שהממשלה נוכחה שהצלחנו להיבחר, התבשרנו שנקבל תקציב ממשלתי של כ-100 מיליון זלוטי שיתחלקו על-פני שלוש שנים", אמר בחיוך ראש העירייה התוסס והמושחז. "עיריית ורוצלב תורמת כמובן את חלקה וגם האיחוד האירופי תורם חלק, ואנחנו מקווים ש-2016 תהווה פלטפורמה להזנקת העיר קדימה". השקתי איתו כוסית.

האנשים הקטנים של ורוצלב

היה משעשע ואף צובט לחזור למקום שבו מדברים את השפה שדיברו הוריי וכל החברים שלהם. אף שלא דיברתי פולנית זה שנים, כי כבר אין עם מי, הבנתי כמעט כל מילה מסביב ונורא נהניתי מהשיטוט בעקבות הקרסנולודקי, הגמדים שעל סיפוריהם גדלתי. כ-300 אנשים קטנים חיים פה בעיר. הם עשויים מברונזה ומופיעים לפתע בכל מיני מקומות לא צפויים. מספרים שמקור האנשים הקטנים, שכל אחד מהם שונה מחברו ובעל הבעת פנים ו"עמדה" משלו, בתנועת המרי של הסטודנטים הפולנים, שכחלק מהתרסתם נגד הקומוניזם והשלטון הרוסי, לבשו בגדי גמדים כדי שלא יזהו אותם.

הלכנו בעקבות הגמדים אל כיכר השוק היפהפייה, העתיקה, המרוצפת והמשוקמת, שהיא השנייה בגודלה בפולין אחרי קרקוב. הרחובות סביבה ניצבים זה לזה, ובמקביל להם יש עוד רחובות ניצבים במעין מעשה סבכה מורכב. הכיכר שוקקת והומה בתי קפה, מסעדות וחנויות. בסופי השבוע גודשים אותה אלפים ובחגים נערכים בה קונצרטים ומופעים. בחזיתו הדרומית של בית העירייה נמצאת מבשלת הבירה המפורסמת ביותר בעיר, פיבניצה שווידניצקה (Piwnica Swidnicka). "מי שלא ביקר במבשלה", אומר פתגם מקומי, "לא ביקר בוורוצלב". המחירים זולים - חמישה זלוטי לכוס בירה משובחת או לקפה של בוקר.

הגענו לבית של יאש אי מאוגושיה, הם עמי ותמי הפולנים, שמתגוררים בשני בתים המחוברים בגשרון עילי. מי גר איפה? מאוגושייה בדירה הימנית (right), שכן האישה תמיד צודקת. ממש ליד, בסמטת Stare Jatki, במקום שבו פעלה במאה ה-13 המשחטה העירונית, יש מעין אנדרטה לחיות המשק שנטבחו פה, ועל לוחית זיכרון קטנה נחרטה בקשת סליחה מהחיות. כיום פועלות במקום חנויות וגלריות לאמנות. בקשת סליחה מסוג אחר היא זו של הקרדינל קומינק (Boleslaw Kominek), הארכיבישוף הראשון של ורוצלב אחרי המלחמה, שב-1965 פנה במחווה היסטורית לבישופים של גרמניה: "אנחנו סולחים לכם, ומבקשים את סליחתכם". פנייתו נחשבת לניסיון הראשון לפיוס בין שתי האומות אחרי מלחמת העולם השנייה, והיא חקוקה לרגלי פסלו הניצב במרכז העיר.

ומכאן לגשר האוהבים של ורוצלב, שעליו תלויים עשרות אלפי מנעולים עם הבטחות אהבה ומן הסתם לבבות שבורים, כמו במקומות נוספים בעולם. הוא מוביל אל מתחם אוסטרוב טומסקי (Ostrow Tumski), העתיק ביותר בעיר, שעליו ניצבת קתדרלת יוחנן הקדוש. מקסים פה על הגשר, ובמיוחד בערבים כאשר מגיע מדליק פנסים בתלבושת מיוחדת ובמצנפת, ומדליק את פנסי הגז.

כדי להגיע לראש מגדל כנסיית סנט אליזבת שבכיכר העיר, טיפסתי 367 מדרגות אבן. הפנורמה מלמעלה הייתה שווה כל צעד. גם מלמעלה אי- אפשר היה לפספס את הבניין הפינתי הענק בסגנון ארט נובו, התופס כמעט בלוק שלם. זהו הקניון הראשון בעיר, שבנתה משפחת וורטהיים היהודית עוד בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, אך למרבה הצער לא זכתה ליהנות מההשקעה. הקניון, שנחשב בזמנו לחדשני ולמיוחד במינו, שרד אמנם באורח פלא את ההפצצות, אך הפנים נהרס כמעט כליל. במשך שנים הוא עמד בהריסותיו עד ששופץ ב-2010, וחזר להיות מרכז מסחרי בשם Renoma.

ההיסטוריה היהודית היא אכן חלק בלתי נפרד מוורוצלב. יהודים החלו להתיישב בה ככל הנראה כבר במאה ה-12, הקהילה נודעה במוסדותיה המפוארים, בהם בית מדרש לרבנים, ובין שתי מלחמות העולם היא נחשבה לעשירה ביותר בפולין.

מבנה מיוחד נוסף שממש אי-אפשר לפספס הוא היכל המאה (Hala Stulecia, באנגלית Centennial Hall), הניצב בין זרועותיו של האודר. ב-1913 הוא היה הגדול מסוגו בעולם, וב-1933 השתתף בו היטלר באירוע הגדול ביותר שקיים אי-פעם, בהשתתפות חמישים אלף אנשים. קרן פול גטי הכריזה שהמבנה נכלל ב"עשרת המבנים הכי מעניינים של המאה ה-20", ומתקיימים פה כנסים ואירועים שונים.

עמדתי שם למעלה וחשבתי שאפשר גם אחרת, וכמה טוב שיש שלום ולא מלחמות.

הכותבת הייתה אורחת של המכון הפולני בתל אביב ושל לשכת התיירות של העיר ורוצלב.

מידע מעשי

טיסות: חברת התעופה לוט איירליינס מפעילה טיסות בקו תל אביב-ורשה, ומשם כשש טיסות יומיות לוורוצלב. זמן הטיסה מוורשה כ-55 דקות

אוכל: הפתיחות המחשבתית שבה מתהדרים תושבי העיר מתבטאת גם במטבח שמתאפיין בהשפעות ממערב וממזרח - מגרמניה, מצ'כיה ואפילו מיוון. מומלץ בחום לנסות את הפירוגי, אותם כיסוני בצק ממולאים במחית תפוחי אדמה ובצל (אפשר גם במילוי בשר, פטריות או פירות). להשיג במחיר שווה לכל נפש בכל פיירוגרנייה (pierogarnia)

מחוץ לעיר: פשוט, לשכור מכונית ולטייל באזור שלזיה התחתית, המשופע בעיירות חמודות, ביערות נהדרים, במסלולים לטיולי הליכה או רכיבת אופניים ובטירות ובארמונות, שחלקם הפכו לבתי מלון שאפשר ללון בהם במחירים סבירים מאוד ולהרגיש כמו נסיכים

צרו איתנו קשר *5988