קרן חדשה תעניק הלוואות לעסקים עם מגבלות אשראי בחברה הערבית

מצוקת האשראי הקשה היא אחד מגורמי האלימות בחברה הערבית: השוק האפור שם עצום ונשלט ע"י משפחות פשע • היקף הקרן החדשה הוא 15 מיליון שקל, והיא מתוכננת למתן הלוואות של עד 100 אלף שקל לעסקים בחברה הערבית המתקשים להשיג אשראי בנקאי

אום אל פאחם / צילום: איל יצהר
אום אל פאחם / צילום: איל יצהר

על רקע קשיי האשראי בחברה הערבית שהחריפו במשבר הקורונה, עמותת קרנות קורת, בשיתוף עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, הקימה קרן חדשה להלוואות לעסקי קטנים בחברה הערבית.

היקף הקרן הוא 15 מיליון שקל, והיא מתוכננת למתן הלוואות של עד 100 אלף שקל לעסקים בחברה הערבית המתקשים להשיג אשראי בנקאי רגיל, או כזה שהציעה הממשלה לתקופת הקורונה.

מצוקת האשראי הקשה היא גם אחד מגורמי האלימות בחברה הערבית. השוק האפור של ההלוואות שם עצום ונשלט על-ידי משפחות פשע. מי שאינו עומד בתשלומים סובל מהתנכלויות, דרך פגיעה בעסק, אלימות, ירי ועד רצח. לפי הערכות המשטרה, קרוב למחצית מקרי הירי וכרבע ממקרי הרצח בחברה הערבית הם על רקע סכסוכים עסקיים ואי-עמידה בתשלומי חובות.

הנחיצות של ההלוואות האלה נובעת מנתוני השטח, המראים כי אף שכ-10% מכלל העסקים בישראל הם בבעלות ערבית, ו-96% מתוכם מוגדרים כעסקים קטנים ואף זעירים ומשפחתיים, ועסקים אלה מעסיקים כ-65% מכוח העבודה הערבי, מוצרי המימון הקיימים בשוק לא מותאמים לעסקים בחברה הערבית.

מנתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר עולה כי רק כ- 13% מהבקשות שהוגשו על-ידי עסקים להלוואה בערבות מדינה בתקופת הקורונה היו של עסקים הממוקמים ביישובים ערביים, ומתוך ההלוואות שאושרו, רק 11% היו ביישובים הערביים. כמו כן, סכום ההלוואה הממוצע שניתן לעסקים באוכלוסייה הערבית נמוך בכ-30% מהממוצע הארצי, ובהתאם לכך, סך סכומי ההלוואות שאושרו לעסקים אלה עומד רק על 8% מסכום ההלוואות הכולל שאושר.

על-פי נתונים של המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, מתוך כ-1,000 סניפי בנק בישראל, פחות מ-10% פועלים בחברה הערבית, עם היקף אשראי שאינו עולה על כ-20 מיליארד שקל. היקף זה הוא רק כ-2% מתיק האשראי לציבור של כלל הבנקים, הנאמד בטריליון שקל, ובנוסף - רובו ניתן כאשראי למשקי-בית ולא אשראי עסקי.

ומדוע? יש לכך כמה סיבות: עסקים בבעלות ערבית בישראל מתמקדים בענפי כלכלה מסוכנים מנקודת ראות נותני האשראי, כאשר מרביתם (60%) מרוכזים בשני ענפים עיקריים - הבנייה והמסחר (לעומת 37% של עסקים בבעלות יהודית). בסקר שנערך מטעם הלמ"ס בקרב עסקים על השפעת משבר נגיף הקורונה, התברר כי 45%-67% מהעסקים בענפי בינוי ומסחר דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% בפדיון העסק בתקופת המשבר.

לרבים מבעלי העסקים הערבים יש או היו הגבלות או עיקולים על חשבון הבנק. גם אם מדובר בהיסטוריה - העסק מודר מקבלת אשראי. יש דרישה לביטחונות שהעסקים לא תמיד יכולים לספק. בעלי עסקים שמקבלים הלוואות מדווחים לא פעם כי הסכום שאושר נמוך משמעותית ממה שביקשו - מה שבעצם מייתר את ההלוואה. כמו כן, לחסמים אלה יש להוסיף את הקושי בהתמודדות עם הביורוקרטיה הישראלית, כמו גם את חוסר האמון במוסדות המדינה.

בראיון לגלובס אומרת חגית רובינשטיין, סמנכ"לית עמותת קרנות קורת, כי המימון למיזם מגיע חציו מתורמים מהמגזר העסקי, וחציו מגיע מהממשלה במסגרת הכספים שנועדו לסיוע עסקים בשל משבר הקורונה. לדבריה, הקרן תותאם לצורכי ולמאפייני קהל היעד ותיתן מענה לחסמים השונים שמונעים ממנו ליהנות מאשראי נגיש.

לדבריה, "ניסיון העבר שלנו בתוכנית אחרת של העמותה, SAWA, הפועלת בקרב נשים ערביות בעלות עסקים זעירים, מוכיח כי נגישות לאשראי היא גורם קריטי ביכולת של עסקים קטנים להתפתח. 3 שנים מיום קבלת ההלוואה, הכנסות העסקים עלו בממוצע בכ-140%. העסקים שיקבלו הלוואה מהמיזם יהיו עסקים עם פוטנציאל של גידול בהכנסה של לפחות 20% תוך שנה מקבלת ההלוואה".

הריבית השנתית על ההלוואות מהקרן החדשה תהיה 9% - גבוהה יותר מזו שניתנת בהלוואת הרגילות בערבות מדינה במסגרת סיוע הקורונה (סביב 5%). רובינשטיין אומרת כי הריבית מגלמת את הסיכון מהלוואות אלה, והיא טובה בהרבה מהריביות שמציעים הבנקים ללווים הפוטנציאליים מסוג זה, ובוודאי מהריבית הגבוהה הנהוגה בשוק האפור ובחלופות האחרות לאשראי בחברה הערבית.

רובינשטיין מגלה כי בתוכנית המקבילה לנשות עסקים ערביות, שיעור ההפסד - החובות הלא מוחזרים - הוא רק 1.6%, וזאת לא מעט בשל מודל התוכנית של ערבות קבוצתית המבוסס על שיטת המיקרו-פייננס של מוחמד יונס, זוכה פרס נובל לשלום. יונס הקים את הבנק שהעניק הלוואות קטנות לנשים בעיקר בבנגלדש, ובכך חילץ אותן ממעגל העוני. רובינשטיין מעריכה כי במקרה של הקרן החדשה, סיכויי ההפסדים גדולים יותר מאשר אצל הנשים, אך לא יעברו את סף 5%.

האם הקרן הזו מספיקה לצורכי החברה הערבית? "לא. נדרש היקף של לפחות פי שלושה למגזר העסקי הזה, עם התאמות הנדרשות עבורו", אומרת רובינשטיין. הממשלה לדבריה מתמהמהת במציאת פתרונות ייעודיים, וגם כשיש כבר החלטות, הן לא מתממשות. כך, ב-2006 הוחלט על הקמת קרן הלוואות לעסקים במגזר הבדואי, ועד היום היא לא קמה.

כאן בגלובס פרסמנו כי בתוכנית החומש הממשיכה לחברה הערבית יש פרק נרחב לסוגיה הזו, ובה בין השאר ערבות מדינה לקרן הלוואות דרך הבנקים או דרך גופי אשראי גדולים אחרים.

בהודעה מטעם שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ נאמר כי הקרן החדשה היא סנונית ראשונה, שלאחריה יהיו עוד תוכניות לשיקום ולפיתוח העסקים בחברה הערבית. 

צרו איתנו קשר *5988