פאנל החלוצים החדשים: "מה שחשוב זה הקשרים בתוך הקהילה, ולא בהכרח יכולת ההשתכרות"

בפאנל בנושא "החלוצים החדשים" בוועידת ישראל לעסקים שעסק בארגוני צעירים שמיישבים את הפריפריה לקחו חלק פעילים ומייסדים של תנועות, קיבוצים ופרויקטים • "בחברה הישראלית ובמדינה צריך להבין את מה שבמגזר העסקי הבינו מזמן: שמה שצעירים מחפשים זה קהילות"

פאנל החלוצים הצעירים / צילום: שלומי יוסף
פאנל החלוצים הצעירים / צילום: שלומי יוסף

כתבת גלובס הילה וייסברג הנחתה פאנל בנושא "החלוצים החדשים" בוועידת ישראל לעסקים שעסק בארגוני צעירים שמיישבים את הפריפריה. היא פתחה בשאלה פשוטה - מה הביא אתכם למקום שבו אתם נמצאים?

עמר ברט, ממייסדי קיבוץ המחנכים של תנועת "דרור ישראל" (בוגרי הנוע"ל) במצפה רמון: "יש לנו 15 קבוצת מחנכים עירוניים ברחבי הארץ. אנחנו פועלים בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי. הייתי חניך נוע"ל בהוד השרון, יצאנו ביחד כגרעין נח"ל בצבא. הקמנו שם קן תנועה במצפה רמון. היה לנו ברור שאחרי שנסיים, אנחנו נאסוף את החפצים ונחזור למרכז. אבל הרגשנו שיש פוטנציאל מאוד גדול במצפה רמון, החלטנו להישאר לשנה וזה התגלגל מאז. היום בקיבוץ המחנכים יש 60 אנשים. אני 16 שנים במצפה רמון ומתכוון להישאר".

ליאור ז'ורנו-חפץ, מייסדת-שותפה של תנועת "תוצרת הארץ": "אנחנו עוסקים ב-15 רשויות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. אנחנו מתמודדים עם הגירה של צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אנחנו עוקבים בתרבות חינוך העצמה, מה שרוצים לקדם בתור תושבים חדשים - האג'נדה שלנו זה שהם יישארו. אני מהרצליה, ועברתי ללוד. חשבתי שאקבל מלגה ואעבור הלאה, אבל התאהבתי בעיר ובהזדמנות. יצא לנו להקים חינוך אחר שמשלב חילונים ודתיים. 6 בוגרים שלנו נותנים מענה ל-140 ילדים. צעירים רוצים שיוך וחיבור קהילתי וזה אפילו חשוב יותר מלהשתכר טוב. היום יותר ויותר צעירים בוחרים להישאר בלוד".

לינה אלעטאונה, מנכ"לית פרויקט ואדי עתיר: "אנחנו עוסקים במינוף ידע בדואי מסורתי על ידי טכנולוגיה ירוקה. אנחנו מעסיקים 30 עובדים, מחציתם נשים. בנינו מרכז מבקרים, ואנחנו משווקים מוצרי חלב, סבונים וחליטות תה".

תירא-אל כהן, מנכ"לית מייסדת קדמה התיישבות צעירים: "אנחנו מתמקדים בישובים על הגבולות של המדינה. אנחנו רוצים לחבר צעירים למשימה של התיישבות על הגבולות ובאזורים המאוימים ביטחונית. זו האחריות של המדינה לדאוג שהם יהיו חזקים, והתפקיד שלנו כמגזר שלישי זה ליצור חוסן קהילתי. זה אומר שישוב אחרי משבר יבחר להישאר ולא לעזוב. זה היחסים הפורמליים והבלתי-פורמליים בתוך הקהילה".

עו"ד רבקה שוורץ, מייסדת ארגון "מן המיצר": "אני עוסקת בזכויות נשים ונפגעות תקיפה מינית בחברה החרדית. אנחנו מלווים משפטית בתהליכים פליליים - פעם היה טאבו על זה ברמה שלא חשבו שזה קיים. התמחיתי בפרקליטות המדינה וראיתי פגיעות מיניות של חרדים ואפילו הכרתי חלק מהדמויות. אנשים לא ידעו שהם יושבים בכלא וחשבו שהם נסעו לחו"ל.

"באופן כללי, פגיעות מיניות מתרחשות על ידי אדם קרוב ובתוך הבית. בחברה החרדית זה עוד יותר מובחן. היינו חלוצים בקידום מודעות לכל הנושא הזה. היום, ברוך השם, המודעות הרבה יותר גבוהה ואפשר לדבר על זה. אני גם עוסקת ב'קהילת ישנן' של נשים דתיות וחרדיות ואחד הנושאים המדוברים שם היה היכולת לדבר על פגיעות מיניות.

"נתקלתי במקרה של פגיעה מינית כשהייתי בת 16, וזעמתי, אבל אמא שלי אמרה לי שזה לא קרה. קיוויתי לתומי שהפוגע ייצא מהבית, אבל הוציאו אותה מהבית. הבנתי בתור בת 16 שחייבים לעשות משהו. אחרי שלמדתי משפטים החלטתי שאני מקימה את העמותה הזאת ושאני מאפשרת לכל אחת לקבל סיוע. לשמחתי הנושא הזה מטופל והצטרפו הרבה. לשמחתי ולצערי החברה החרדית במודעות גבוהה יותר, ומספר הדיווחים כל כך עלה שהוא מתחרה עם המגזר הכללי".

"מה שצעירים מחפשים זה קהילות"

ז'ורנו-חפץ: "קשה למצוא סיפור אחד שמזקק את מה שאנחנו בלוד חווים. ההקמה של בתי הספר והיכולת של צעירים לקחת אחריות. בלוד הבעיה שלי ב-2014 הייתה לודאים שהסתכלו עלי ושאלו 'למה הגעת מהרצליה ללוד?'. ברהט לפי תורת הקהילות צריכים לייצר משמעות ושייכות לצעירים, ולקחנו שתי אחיות, כאשר שמנו כל אחת בכיתה אחרת. אמרו לי שאני לא יכולה לעשות את זה, יש עניין של חמולות ושבטים ועניינים גדולים. בדיעבד הן אמרו לי שזה הדבר הכי נפלא שקרה להן, שיש להן קהילה של צעירים שווים שלא קשורה לחמולה ולשבט. בחברה הישראלית ובמדינה צריך להבין את מה שבמגזר העסקי הבינו מזמן: שמה שצעירים מחפשים זה קהילות".

אלעטוואנה: "אני מהנדסת כימיה במקור. כשחיפשתי עבודה, התקבלתי לעבודה כמארגנת ארגון ושיטות. ההורים שלי שאלו למה אני עושה את זה, ואמרתי שזה נשמע מעניין ומאתגר ומקום שאני יכול ממנו להחזיר ולתרום לאוכלוסיה. זה מקום שנבנה כיוזמה כשהקהילה הבדואית באה ואמרה למדינה - בואו נהיה שותפים. צריך להראות את הפנים האחרות של האוכלוסיה הבדואית, להראות שכשהאוכלוסיה המוחלשת מקבלת הזדמנויות להצליח זה יכול לקרות ולהיות מודל".

ברט: "כשהגענו למצפה מה שפגשנו אצל רוב הנוער זה שהם רוצים לצאת. אחת הפעולות הראשונות שעשינו זה להקים פנימייה למנהיגות עם נערים מבחוץ, וזה עושה שינוי גדול כשמגיעים אנשים שרוצים להיות שם. היום המציאות שונה והשתפרה. כשנחשפנו לחיים במצפה, גילינו שהמחירים מאוד יקרים. רק זה מוריד אנשים אל מתחת לקו העוני. הקמנו את קואופרטיב העגלה, לקנות בעצמנו את הסחורה ולמכור לעצמנו. גם שופרסל השתנתה והורידה את המחירים ב-15% בכל היישוב. לנו הייתה את ההזדמנות להשפיע".

כהן: "משפחה בעוטף עזה, שצה"ל ביקש מהם להתפנות והם התלבטו אם הם צריכים לעזוב. הקש ששבר את גב הגמל היה שהיא סיפרה על הילדה שלה שרוצה ללמוד חלילית, ואין חוג חלילית בשבילה באזור. דווקא במקומות הרכים האלה, בסוף מה שקובע עבור אותן משפחות אלה דברים פשוטים של חינוך וקהילה. בסוף הצלחנו לצוות לה סטודנט שלימד אותה גיטרה".

שורץ: "מוטי קירשנבאום אמר לי - בטח הרבנים זורקים אותך מכל המדרגות. אבל מי שזורק אותנו מכל המדרגות זה לא הרבנים אלא הרשויות. מגישים תלונה, והמשטרה עושה עבודה טובה, אבל יש המון עבודה לעשות ברווחה, וכשמדובר בקטינים נתקלים במבוי סתם ברמה של רוב מוחץ מהתלונות נסגרות. זה מוריד את המוטיבציה להגיש תלונה.

"ב-2048, אם נדבר על דמוגרפיה - כל אזרח שלישי יהיה חרדי. ובמקום שזה יישמע מפחיד זה צריך להישמע טוב. צריך לתת יד ולתת כלים. לא להגיד תעשו ותשתתפו ותלכו לאקדמיה ואז כשעושים סוגרים את הדלת ללימודים בהפרדה. תנו לחרדים להוביל את זה ואפשר לרוץ עם זה קדימה".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות

צרו איתנו קשר *5988