נאבקים במחיר הכלכלי, הסביבתי והחברתי של אובדן המזון

הכתבה בשיתוף לקט ישראל

הסיפור של ג'וזף
דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד אחד. ולפעמים דרוש ילד אחד כדי לגדל כפר שלם. בשנת 2000 ג'וזף גיטלר, אז בן 24, עלה לישראל מארה"ב מטעמים חלוציים וציוניים. בשנים הראשונות בארץ הוא שימש כעורך דין, אבל עמוק בפנים הוא תמיד היה איש חזון, איש חולם. ג'וזף נחשף לדו"ח הביטוח הלאומי ולנתוני העוני בישראל ובמקביל נדהם לראות את המזון העצום שנזרק בסוף כל ערב באירועים חברתיים.

לא יכול להיות, חשב ג'וזף לעצמו, שכל כך הרבה אוכל מבושל טוב וחם נזרק לפח בזמן שיש כל כך הרבה אנשים עניים החיים בחוסר ביטחון תזונתי. הוא החליט לקחת חופש מהעבודה כדי לבחון את התחום, נסע לבדוק איך פועלים בנקי מזון בארה"ב, ובדק את המצב גם בארץ ומצא שעמותות לא מחפשות בהכרח כסף, הן לפעמים מעוניינות במזון. ואז, בדומה ליזמי הייטק מפורסמים, ג'וזף בנה תוכנית עבודה מחניית ביתו והתחיל לעבור בין אולמות אירועים וחברות מזון במכונית הסובארו הפרטית שלו כדי להציל מזון ולהעביר אותו לאלו הזקוקים לו. החקלאי הראשון שפגש תרם לו עודפי אפרסמונים.

המחסן הראשון שפתח היה בלול תרנגולות ישן. את המשאית הראשונה הוא קיבל בתרומה. מפה לשם, נולד ארגון לקט ישראל. שפועל כבר 20 שנה בתחום, ומפיץ את הבשורה לכל העולם, ארגונים וגופים מגיעים לארץ ללמוד מג'וזף ופעילות הארגון וליישמה בארצותיהם.

 ג'וזף גיטלר, מייסד ויו''ר לקט ישראל / צילום: מרב רביץ מושל

פרויקט הלקט החקלאי

לקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי, שבו מכהן ג'וזף גיטלר בהתנדבות עד היום כיושב הראש, יוזם ומנהל פרויקטים שמבוססים על הצלת מזון. בעזרת 130 עובדים, צי משאיות, 54,000 מתנדבים ו-240 עמותות שותפות, מחלק הארגון מזון ל-250,000 נזקקים בפריסה ארצית. המטרה העיקרית של הארגון היא להרחיב את מה שהם מכנים "פיילוט שעובד 20 שנה" ולהציל הרבה יותר מזון אבוד.

הפרויקט הגדול והמשמעותי של לקט ישראל הוא פרויקט הלקט החקלאי, שבמסגרתו אוספים או קוטפים ירקות ופירות מ-700 חקלאים בכל רחבי הארץ מהערבה ועד רמת הגולן שנמצאים עם הארגון בקשר הדוק. למרות הקושי, המדיניות והרפורמות שלא תמיד מיטיבות איתם, החקלאים הם התורמים הגדולים ביותר של מזון במדינת ישראל ובשנת 2022 תרמו למעלה מ-26,500 טונות תוצרת חקלאית עודפת.

דרך הפעולה של לקט ישראל בפרויקט הזה מורכבת משני אופנים: הראשון הוא כאשר החקלאי כבר קטף, ארז ואִרְגֵז והכל כבר מוכן בבית האריזה, אבל הסחורה לא יצאה לשוק מכל מיני סיבות כלכליות - לא קונים ממנו את התוצרת או יש עודפים בשוק ולא שווה לו למכור. במקרה כזה, ארגון לקט ישראל אוסף את התוצרת, מוביל אותה למרכז הלוגיסטיקה בגן חיים ובו אלפי המתנדבים ממיינים ואורזים אותה.

השני הוא כאשר החקלאים "סיימו את השטח" ולא שווה להם להפעיל את הקוטפים כי יש היצע גדול מדי בשוק. במקרה הזה עובדי הארגון מגיעים עם צוות מקצועי עם כל הציוד - בובקאט, טרקטור, דולבים ומשאיות - וקוטפים את התוצרת. כל התוצרת עוברת דרך המרכז הלוגיסטי לעמותות שדואגות לרבע מיליון הנזקקים מקרית שמונה ועד אילת מכל קצוות האוכלוסייה - יהודים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים.

 מתנדבים ממיינים ואורזים תוצרת חקלאית במרכז הלוגיסטי / צילום: ארכיון לקט ישראל

פרויקט ארוחות מבושלות

פרויקט משמעותי נוסף הוא ארוחות מבושלות. לקט ישראל הציל בשנה החולפת קרוב ל-2 מיליון ארוחות שנאספו מ-50 בסיס צה"ל, מבתי מלון, מחברות הסעדה ומחברות הייטק גדולות את המזון שנשאר מארוחת הצהרים. בפרויקט זה יש צורך בבטיחות מזון מוקפדת, בצוות שלם שעובד ומבקר בעזרת נהלים חסרי פשרות. מכאן מגיע המזון ל'מרכזי חלוקה' שמקבלים תשתיות מלקט ישראל המאפשרות להם לטפל במזון המוצל שמקבלים. הארוחה כוללת: חלבון, פחמימה וירקנייה - ולאחר הטיפול הנדרש מועבר המזון המבושל לבתי תמחוי, למועדוניות יום לקשישים ולבתי ספר ההזדמנות האחרונה.

בשנה וחצי האחרונה פועל פרויקט המרקים הגדול - שמספק 520,000 מנות מרק בשנה לנזקקים מכל קצוות הארץ במיוחד לקשישים וניצולי שואה. הפרויקט נולד גם במטרה לעשות שימוש נוסף בעודפי התוצרת החקלאית ולהאריך את חייה. הארגון, מעביר חלק מן הירקות המגיעים מן החקלאים לחברה המתמחה בייצור מזון מבושל שרוקחת מהם מרקים ב-7 טעמים שונים: מרק כתום, מרק חרירה, מרק עגבניות עם אורז, מרק עדשים, מרק אפונה ומרק שעועית. המרקים, שנעשים ללא חומרים משמרים ולא עוברים את גבולות הסימון האדום של נתרן וסוכר. המרקים מוקפאים באריזות של חצי ליטר ועוברים מהעמותות לנזקקים שיכולים לקחת אותם לביתם כארוחה שנייה חמה ומזינה בנוסף לזו שהם מקבלים בבית התמחוי.

לקט ישראל מגיע לקהל של נזקקים על מנת לספק להם כלים בנושא תזונה. באמצעות תשע תזונאיות שמעבירות סדנאות מיוחדות הכוללות 4 מפגשים של התנהלות בתקציב מוגבל בעברית, ערבית ורוסית. בשנה האחרונה התקיימו כ-400 מפגשים ב-45 ערים שונות שבהם השתתפו כ-3,000 בני אדם - בהם לומדים המשתתפים על נושאים כמו תזונה בריאה ובישול בתקציב מוגבל.

 מתנדבים אורזים / צילום: ארכיון לקט ישראל

במקום האחרון - ישראל

לקט ישראל, בהיותו ארגון ללא כוונת רווח המתבסס על כספי פילנתרופיה, מנסה לשלב זרועות עם המדינה - אבל זה קורה מעט מדי למרות נסיונות ומהלכים עם משרדי ממשלה שונים. הנושא של הצלת מזון רלוונטי ללא מעט משרדים - אוצר, כלכלה, חקלאות, בריאות, חינוך, הגנת הסביבה וכמובן משרד ראש הממשלה שאמון על כולם ויכול לקבוע יעדים ותוכנית לאומית. בסופו של דבר, לאובדן המזון - 2.6 מיליון טונות מזון בשווי 21.3 מיליארד שקל התבזבזו ב-2021 - יש השפעה אדירה גם כלכלית, גם סביבתית וגם חברתית, וכמובן הרבה יותר משתלם למדינה לטפל בהצלת המזון מאשר לרכוש אותו:
בישראל קיים מזון הניתן להצלה בשווי 7.5 מיליארד שקל.

השנה פרסם לקט ישראל את הדו"ח לאובדן מזון והצלת מזון, בפעם השביעית ברציפות מאז 2015, אז התריע מבקר המדינה כי אין נתונים שמדברים על אובדן מזון. לקט ישראל הרים את הכפפה בעזרת חברת הייעוץ BDO והכלכלן הראשי חן הרצוג. הדו"ח, שבוחן כמה מזון הולך לאיבוד, מתעדכן מדי שנה ומוסיף עוד ועוד פרקים חדשים. בשלוש השנים האחרונות, מאז שהצטרף לדו"ח המשרד להגנת הסביבה, נבחנות גם ההשלכות הסביבתיות והכלכליות - כמה מתבזבז וכמה אפשר לחסוך, מה עושים כדי לתרום להפחתת גזי חממה, איך מתמודדים עם הפסולת ועוד.

הדו"ח הפך עם השנים לכלי משמעותי מאוד עבור כל הגורמים שאמורים להשתמש בנתונים ואף צוטט בדו"ח האו"ם שיצא אשתקד לגבי מה שנעשה בישראל. כיום, מצבה של ישראל בכל מה שנוגע לכלי מדיניות נהוגים לצמצום אובדן מזון הוא בכי רע והיא מדורגת במקום האחרון עם יישום של 2.5 כלי מדיניות בלבד מתוך 8 כלים שמיושמים במדינות מפותחות אחרות.

 גידי כרוך, מנכ''ל לקט ישראל / צילום: מרב רביץ מושל

החזון הטכנולוגי ל-2023

בראש ארגון לקט ישראל עומד המנכ"ל גידי כרוך, המוביל את הארגון להצלחות משמעותיות, ומשמש, בין היתר, כרוח החיה בכל מה שקשור לחדשנות טכנולוגית. כיום, רבים מהחקלאים יכולים לבצע קריאה באמצעות אפליקציה ייעודית רגע לפני שהם הופכים את הקרקע ועוברים לגידול הבא על מנת שהארגון יוכל להגיע לשדה במועד הרצוי לקטיף או איסוף. בנוסף, אמור לצאת לדרך ב-2023 פרויקט חדשני ענק - שימוש בלוויינים שיזהו את מצב השדה לקראת סוף תקופת הגידול ויוכלו להתריע בפני הארגון והחקלאים מתי אפשר להגיע - ובכך לייעל את העבודה, להציל את התוצרת, לחסוך כסף, לעזור לסביבה ולסייע לנזקקים.