מזון טוב יותר, בחירות מגוונות יותר, השפעה חיובית יותר

הכתבה בשיתוף שטראוס

אנחנו חיים במציאות שמשתנה כל הזמן. אם היינו צריכים תזכורת, קיבלנו אותה בדמות מגפה שעצרה את החיים השגרתיים במשך כשנתיים. ואז, בדיוק כשנדמה היה שהעולם חוזר לעצמו, הגיעה המלחמה בין רוסיה ואוקראינה שהוסיפה, בין היתר, לא מעט מורכבויות בכל מה שקשור לאספקת חומרי גלם ואנרגיה.

"אנחנו שואפים להשתפר בעקביות ולשפר את האימפקט שלנו על אנשים והסביבה, אבל אין ספק שאירועים בעלי קנה מידה גלובלי, בין אם הם מגפה או מלחמה, גורמים לנו להאיץ ולאמץ פרספקטיבה מחודשת בכל הקשור להשפעת התעשייה שלנו על איכות החיים של אנשים", מסבירה אסנת גולן, סמנכ"לית תקשורת, מותג חברה וקיימות בשטראוס. "אימפקט של כל עסק או חברה חייב להימדד ולהיות מנוהל בתפיסה של 360 מעלות דרך עדשת קיימות שבוחנת כל סגמנט, תהליך או פעולה שהעסק מבצע, בין אם מדובר בסוג המוצרים שהחברה מפתחת, בשרשרת האספקה, בסוג ההשקעות שהיא עושה, באופן שבו היא מעסיקה וגם בדרך שבה החברה מקיימת שיח עם הצרכנים באמצעי תקשורת ושיווק שונים".

גולן מוסיפה כי "יעדי הקיימות של האו"ם מהווים תשתית להגדרת יעדי השיפור שלנו. החוסן, היכולת לבנות אמון עם מחזיקי העניין, להיות אטרקטיביים לדור צעיר של טאלנטים, למשקיעים ולצרכנים שמסתכלים יותר ויותר על הצריכה שלהם דרך פרמטרים של אימפקט וקיימות. בסופו של דבר, הצמיחה העסקית תלויה באימוץ גישת הקיימות כחלק מהדי-אן-איי של שטראוס באופן יומיומי".

קיימות כחלק מליבת העסק

ליבת אסטרטגיית הקיימות של שטראוס נשענת על שלושה אלמנטים מרכזיים: Better Food, Better Choices, Better Impact. "מזון טוב יותר - כי אנחנו כמובן חברת מזון. אפשרויות בחירה טובות יותר - גם ברמת המוצרים, גם מבחינת העובדים וגם מבחינת האפשרויות של הצרכנים לבחור מה שנכון עבורם. השפעה טובה יותר - הן על האדם והן על הסביבה", מסבירה גולן.

לשטראוס, בתור גורם משמעותי בתעשיית המזון, יש השפעה על איכות החיים והסביבה. "חלק מההשפעה היא חיובית וחלק שלילית", מודה גולן, "והמטרה שלנו היא לצמצם באמצעות טכנולוגיה ומודעות את ההשפעה השלילית. כל מה שמוקם מחדש - מפעלים, מוצרים והשקעות בעסקים חדשים - חייב מבחינתנו להתכתב עם יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא. ומה שכבר קיים - אנחנו מחויבים להפוך לבעל השפעה טובה יותר".

שטראוס מייצרת מהלכים לשיפור מוצרים גם מבחינת חומרי הגלם והשרשרת, וגם מבחינת הרכב המוצר עצמו. "לאוכל יש יכולת להשפיע על מחר טוב יותר", מציינת גולן. "אנחנו משקיעים בפיתוח מוצרים שמתאימים לאוכלוסיות ייחודיות. 'מולטי', למשל, הוא יוגורט שמותאם לצרכים של הגיל השלישי. איכות החיים עולה ותוחלת החיים גדלה - ואנחנו יודעים שיש קשר בין בחירות תזונתיות לבריאות. אם אנחנו רוצים להיות רלוונטיים אנחנו צריכים לרתום את הטכנולוגיה כדי להתאים את המזון ולהביא ערך מוסף".

בימים אלו מקימה שטראוס באחיהוד, בין עכו לכרמיאל, מפעל ירוק - החל בשלב התכנון דרך ההתבססות על תחליפי חלב מן הצומח ועד המענה שנותן המוצר לאוכלוסיות עם צרכים ייחודיים. "קיימות היא תהליך שצריך להתממש לאורך כל שרשרת האספקה", טוענת גולן ומפרטת את השלבים: "זה נוגע בשאלות כמו מי מגדל את חומרי הגלם, האם התהליך והטכנולוגיה היטיבו עם הסביבה, האם הרכש מספיק מגוון, האם המוצר מקיים ומזין, האם האריזה ניתנת למיחזור, האם העובדים מתוגמלים כראוי ומקבלים יחס הוגן, וכמובן - איך מייצרים חדשנות פורצת דרך כדי לייצר אוכל טוב יותר".

 צילום: אחיקם בן יוסף

כותבים את העתיד של תעשיית המזון

חלק גדול מהטכנולוגיות החדשות והחדשנות הזו מגיע בזכות חממת הפודטק "The Kitchen" של שטראוס. 'אפלנד', לדוגמה, הוא חטיף בריא שמבוסס על ירקות ופירות טבעיים - בזכות טכנולוגיה שפיתחה חברת TORR מהחממה של שטראוס. החממה הוקמה לפני עשר שנים מתוך חזון של שטראוס לייצר אימפקט עולמי בתור סטארט-אפ ניישן גם בעולמות המזון. "יצאו מהחממה עשרות סטארט־אפים של יזמים שמביאים אלטרנטיבה וכותבים את העתיד של תעשיית המזון", אומרת גולן בגאווה, "Zero Egg שמייצרת תחליף ביצה ללא שימוש בתרנגולות; אלף פארמס שפיתחה טכנולוגיה שבעזרתה אפשר לייצר סטייק מתא אחד של פרה בלי לפגוע בבעלי חיים, ואחד המשקיעים שלה הוא ליאונרדו דיקפריו; אנינה שמצליחה להציל ירקות שעלולים להיזרק על ידי החקלאים ולהפוך אותם למנה טעימה למיקרוגל ועוד".

מדי שנה מארגנת שטראוס את כנס FOODTECHIL, אחד מכנסי הפודטק הגדולים ביותר בעולם. בכנס השנה השתתפו למעלה מ-2,000 משתתפים וביניהם משקיעים, יזמים, אנשי עסקים, מדענים ואנשי המגזר הציבורי. השנה הציגו בכנס 67 סטארטאפים פורצי דרך בתחומים מגוונים, כאשר באופן ייחודי כל אחת מהחברות הציגה את יעדי האו"ם (ה-SDG's) שאותה חברה מחוברת אליהם ומייצרת אימפקט שרלוונטי לאותו יעד. "זה מסע שלוקח זמן", משתפת אסנת. "אבל בסופו יגידו עליך שאתה חלק מהדור שבנה משהו חדש ויצר מציאות מקיימת יותר. מציאות טובה יותר".

 צילום: אחיקם בן יוסף

העצמה נשית, התנדבות קהילתית, השפעה חברתית

חדשנות ופודטק זו דרך אחרת לייצר מציאות טובה יותר בתעשיית המזון, אולם ההסתכלות על קיימות כחלק מליבת העשייה של הארגון מאפשרת לשטראוס לראות את הפעילות שלה גם מעבר לעשייה העסקית, ולקחת חלק ביצירת מערכת חברתית, כלכלית וסביבתית טובה וחזקה יותר.

כחלק מהפעילות שלה, שטראוס מקדמת שוויון בעולם התעסוקה כדי לייצר תרומה חברתית וכלכלית. כאשר כל המגזרים משולבים באופן שוויוני בעולם התעסוקה - גדל הסיכוי שהפריון יעלה. התרומה היא לא רק חברתית אלא גם כלכלית. כשאתה מרגיש שהשאירו אותך מאחור ושלא קיבלת הזדמנות שווה - אתה מתוסכל. לעומת זאת, כאשר מכלילים אותך - נוצר אמון. "ככל שאנחנו יותר מגוונים", מסבירה גולן, "אנחנו מאפשרים לעוד ועוד אוכלוסיות להשתלב בכלכלה כאזרחים עצמאים שעוזרים למדינה ולא נתמכים על ידה".

שטראוס, שמעסיקה כיום יותר מ-16,500 עובדים ועובדות בכל העולם, מקדמת זה שני עשורים את ערכי הגיוון וההכלה. השנה עומד שיעור הנשים שאוחזות בתפקידי ניהול על 48% מכלל מנהלי החברה, ואילו בדירקטוריון יש רוב נשי - 58%. "אנחנו מייצרים תשתית שתאפשר לנערות להשתלב מגיל צעיר בלי שיחסמו אותן הטיות מגדריות", מספרת גולן, "כמו, למשל, פרויקט 'שבוע הנערה הישראלית' של ארגון 'שוות' לו שטראוס שותפה שבו כ-65 נשים משטראוס שוחחו עם בני ובנות נוער על השתלבות שוויונית בשוק העבודה; במפעל בכרמיאל ליווינו, ביחד עם עמותת 'יוזמות עתיד', נשים עצמאיות שחלמו על הקמת עסק קטן בתחום הקולינריה וסייענו להן ללמוד איך להקים עסק, איך לבנות מותג ברמה השיווקית, הפיננסית והקולינרית בעזרת שפים שאנחנו מימנו; אנחנו תומכים כלכלית ומקצועית בחוות קפה בבעלות נשים במדינות מתפתחות ומספקים להן תמיכה עסקית ומקצועית לפיתוח העסק."

בשנים האחרונות העמיקה שטראוס את פעילויות הגיוון וההכלה מקידום נשים לגיוון והכלה של קהילות נוספות במטרה להכיל אוכלוסיות מגוונות ולסייע בשילובן בשוק העבודה - למשל, אוכלוסייה ערבית, חרדית ואנשים עם מוגבלויות.

בפרויקט קודואתי ("ההשראה שלי" בערבית), שהוקם ביוזמת עובדי שטראוס ובשותפות עם עמותת אמנינא, השתתפו מעל 1,000 בני נוער ערבים שנחשפו לדמויות מעוררות השראה מתוך הקהילה שלהם שבחרו בכיוונים תעסוקתיים ומקצועיים שונים.

"חלק מהשינוי הוא לא רק במוצרים אלא באופן שבו אנחנו משווקים", מוסיפה גולן. "אנחנו שואלים את עצמנו האם הקמפיינים משלבים אוכלוסיות שונות, האם הם מספיק מגוונים. אחד הדגשים בשנה האחרונה היה לקחת פרזנטורים מגוונים בניסיון לנפץ פרדיגמות ולשבור סטיגמות חברתיות".

 אסנת גולן, סמנכ''לית תקשורת מותג חברה וקיימות בקבוצת שטראוס / צילום: טל שחר

אחריות נמדדת ברגעי משבר

בשנה זו התמודדה שטראוס עם ריקול גדול של ממתקי עלית. "כשמדברים על אימפקט זה לא דו"ח שמפרסמים אחת לשנה, אלא מחויבות יומיומית וחלק מהעסק", מסבירה גולן. "כשעלה חשד לבעיה במפעל הממתקים שלנו בנוף הגליל, פעלנו מתוך מחויבות ברורה לשמור על בריאות הציבור. התייצבנו בתקשורת והזמנו צרכנים לפנות ולדבר אתנו, פתחנו מאות קווי שירות חדשים לאורך זמן כדי לתת מידע. האחריות כלפי הציבור עמדה לפני כל שיקול אחר. למרות שהאירוע היה מורכב, השקיפות והאחריות כלפי הציבור היו מהלך טבעי, כי זה תמיד היה חלק מה-D.N.A של החברה".