מאז יום שישי הקניונים, מרכזי הקניות ורוב החנויות בישראל סגרו את שעריהם בעקבות המערכה מול איראן. בעוד לחלק מהעסקים יש אורך-רוח (חלקם רשתות גדולות עם גב כלכלי ועם אתרי אונליין פעילים) - רובם המכריע של העסקים הם עסקים קטנים, שמחכים כבר שנה וחצי להתאוששות ולשגרה, שאינה מגיעה. לא מעט מהם שייכים ומנוהלים על-ידי מילואימניקים שמגויסים כבר מאות ימים, חלקם כבר נמצאים בחובות ובקשיים.
● הצרכנים ממשיכים להתנפל על רשתות השיווק; זינוק ברכישת בריכות בוולט
● עבודה בחירום: האם מקבלים שכר כשלא מגיעים, ומי חייב להתייצב?
● מי שהבית שלו נפגע מטיל יקבל פיצוי. אם השכרתם דירה שנפגעה - אכלתם אותה
מכתב שנשלח לראש הממשלה, לשרי האוצר והכלכלה ולאחרים מפורום העצמאים מבית ההסתדרות, מתריע כי במהלך השנה האחרונה נסגרו 60 אלף עסקים קטנים, ודורש הכרזה על מצב מלחמה, שמשמעותה מנגנוני פיצויים גם לתקופה הזו. אחרת, גוברת הסכנה לקריסת עסקים קטנים ובינוניים רבים.
"90% מהעסקים בישראל הם עסקים קטנים, ומטבע הדברים השפעת המלחמה ועצירת המסחר היא קודם כל עליהם", אומרת דניאלה רז-ויינרב, סמנכ"לית מידע ומנהל המחלקה הכלכלית ב-CofaceBDI. "מומלץ בתקופה זו לנהל תזרים מזומנים קפדני שלוקח בחשבון ירידה בהכנסות, לנסות לדבר עם הספקים ולהאריך מולם ימי אשראי, וכמובן לצמצם השקעות לא הכרחיות. יש לבחון היטב את ההוצאות - על מה ניתן לוותר כעת, כגון צמצום מלאי והפסקת פרסום.
"חשוב מאוד להיות בקשר עם קהל הלקוחות הקבוע, לבדוק אם יש להם צרכים חדשים שאולי באפשרותכם לתת. זה גם זמן מצוין לפתח תחומים שלא היה לכם, כמו פלטפורמת הרשתות החברתיות שלכם, וזה גם יעזור מאוד בעתיד.
"ניסיון הקורונה ו-20 החודשים מאז ה-7 באוקטובר מלמדים אותנו שעסקים שיודעים לגלות גמישות הם אלה ששורדים. מסעדות תגברו משלוחים. חנויות פיזיות הציעו שירותים מקוונים. מבחינת ניהול משאבי אנוש, חשוב לשמור עלּ תקשורת פתוחה עם העובדים, זמני עבודה וגמישות".
מאבק של יותר מחמש שנים
נראה כי העסקים הקטנים בישראל נמצאים במאבק על קיומם כבר יותר מחמש שנים - מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ותחילת המלחמה וכעת עם פתיחת המלחמה מול איראן והחששות הכבדים הנלווים. משברים אינם זרים לבעלי העסקים, אבל לא בטוח שנשאר להם זמן, כסף פנוי או תקווה.
"זה גרוע יותר מהקורונה, כי אז הכול נסגר לגמרי, אבל פה יש דברים שפועלים, ויש כאלה שלא", מציין ד"ר גדי רביד, דיקן בית הספר למינהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. "המלחמה הארוכה והמצבור הופכים את ההתמודדות לגרועה וקשה יותר".
רביד מסביר כי הפיצויים לא יכולים להיות הדבר היחיד שעליו בעלי העסקים מסתמכים, ולא רק בגלל הבירוקרטיה והעיכובים הידועים לשמצה. "צריך לזכור שהמדינה במצב כלכלי מאוד לא טוב, מכל מיני סיבות. מעבר לסיבות קואליציוניות, יש סיבות מלחמתיות, שכוללות הרבה מאוד הלוואות, שעם דירוג האשראי של המדינה נעשות יקרות מיום ליום, והוצאות מלחמה מטורפות של המטוסים באיראן.
"כל אלה הן הוצאות שאף אחד לא דן בהן כרגע, אבל המסים שיוטלו והניסיון שיהיה לגשר על פערי התקציב כשהדברים יסתיימו, מעידים על כך שהעתיד לטווח הקצר מאוד לא טוב מבחינת העסקים הקטנים והבינוניים, שהם תמיד הראשונים להיפגע. בוודאי כעת, כשכולם בצו 8, כך שאינם יכולים לנהל את העסק מרחוק, ובני הזוג שנשארים בקושי מנהלים את הבית בגלל המצב המתמשך. כך שלנהל גם את העסק וגם את הבית, כשאין בתי ספר וגנים, זה מצב כמעט בלתי אפשרי".
נקודת פתיחה בעייתית
ב-CofaceBDI הוסיפו כי "נקודת הפתיחה של העסקים הקטנים בעייתית, על אחת כמה וכמה בעתות משבר.
"צריך לשים דגש על כך שעסקים קטנים לרוב מאופיינים בהיעדר הון עצמי וגב פיננסי, ומכאן שההשפעה של משברים ושל מצב אי-ודאות היא משמעותית וחזקה יותר מאשר על עסקים גדולים.
"התזמון גם כך מגיע כשאנחנו כבר מעל שנה וחצי במלחמה, ויתרה מכך, מצוקת כוח-האדם בשל גיוס מילואים ועשרות אלפים שתקועים בחו"ל, מגדילה עוד יותר את מצוקתם של העסקים הקטנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.