מהפכה ללא מנהיג הצליחה להביא המונים אל הכיכר באמצעות הודעה פשוטה
התשובה היא חוסני מובארק, לא אובמה. חרדתה של ישראל אמנם במקומה, אך מוגזמת
"כחסיד מושבע של דמוקרטיה וחברה פתוחה, אינני יכול שלא להיות שותף להתלהבות ששוטפת את המזה"ת", כותב המיליארדר ב"וושינגטון פוסט" ■ "המכשול העיקרי הוא ישראל"
כנראה מאוחר מדי בשביל חוסני מובארק לחזור ולהשתלט על הרחוב המצרי
אנחנו כותבים את המחאות שלנו, משתפים אותן בפייסבוק, מצייצים אותן בטוויטר וזהו
לפתע הגיעו אזרחים לנסות להשמיע קול אחר: "דמוקרטיה זה גם לתת לנו לתמוך במובארק"
"וולקום תו איג'פט, אנחנו מצטערים, תבינו, אנחנו פשוט חייבים לשמור על מה שיש לנו"
דבר לא השתנה: דיקטטורים, מלכים ונסיכים חשוכים-מושחתים ממשיכים לשלוט בבני עמם
שאלה למצרים שנוגעת למדינה הפלסטינית כשתקום - האם יש סיכוי שתהיה דמוקרטית?
האוטוקרטים של המזרח התיכון ניצלו מגלים קודמים של התקוממויות עממיות בעולם
למרות החשק להאמין כי הדמוקרטיה חזרה, כדאי לדבר על הרגע הלא דמוקרטי
במקום שבו רואים את הדת כדרך חיים אין אפשרות לדמוקרטיה
כאשר כה רבים יוזמים גזענות נגד ערבים, הניכור בתוך האוכלוסייה היהודית גדל והולך
כמו מכתב הרבנים, הצעת החוק של דנון וקירשנבאום היא פטריוטיזם מזויף
יש עמותות של ציבור חרדי וימני, שעלולות לגרום נזק גדול לא פחות מעמותות השמאל
האם ריבונות לאומית ואינטרסים זרים מעניקים לעריצים את הזכות לגנוב בחירות?
אסתר חיותבחירותבית המשפט העליוןדיקטטורהיואב קרנימערכת המשפטפודקאסטקטע כלכלישב"כתרבות: מבט פילוסופי